אולי אני באמת אגואיסטית?
"אני פשוט מרגישה אגואיסטית, שבמקום להתאבל ולחפש מקומות לעזור ולהתנדב בהם, אני תקועה עם הבדידות שלי, עם זה שאני עוד רווקה.
ואני מתביישת בזה, אבל המלחמה הזאת רק גורמת לי להרגיש אפילו יותר לבד. ומי אני לעומת אישה שכל המשפחה שלה נמחקה? או אבא שהילדים הקטנים שלו חטופים ואין לו מושג מה איתם?", משתפת אותי רננה בת העשרים ושמונה בהודעתה. המחשבות הללו על כמה הבעיות שלי קטנות לעומת האירוע הקשה והענק שאנו חלק ממנו, מחלישות, מייאשות וגורמות לחידלון.
טלטלת המלחמה העוברת עלינו, העדויות המצמררות, הדאגה לחטופים והנרצחים הרבים שומטים את הקרקע תחת רגלינו ומערערים את כל הדברים שאך לפני שבועות אחדים היו ברורים לנו.
מבקשי זוגיות רבים חשים כי התעסקות בתחושת הבדידות המתעצמת שלהם, היא לא ראויה בזמנים קשים ועליהם לחשוב רק על הכלל ולשים בצד את קשייהם. זאת כיוון שחיפוש זוגיות מצטייר בעיני רבים כעניין אישי, רגשי הנובע מחיפוש אושר ודאגה פרטית לעצמינו. ובעת מלחמה אין אותה לגיטימציה לדאגות הפרטיות שלנו. אך במציאות, לראות כך את פני הדברים, זו הקטנה של הערך הגדול של חתונה והקמת בית בישראל.
אפילו הבדידות היא אוצר
כמובן שזוגיות היא האושר העצום, אותו כולנו מחפשים. אך שאיפתנו הפנימית לאושר שבנישואין, מגיעה מחיבור לערכים גדולים בהרבה מאושר אישי אגוצנטרי. הרי חתונה דורשת הקרבה, ויתור, גמישות, שינויים.
זו חתימת חוזה ועבודה פנימית לכל החיים. ולכן חשוב שנבין שעצם הרצון להינשא נובע ממקום נשמתי רם בתוכנו, המשתוקק לשלימות גבוהה יותר ולנתינה ברמות חדשות, המתאפשרות בנישואין. כשאנו רואים כך את פני הדברים, נוכל לראות בתחושת הבדידות המתעצמת אוצר. כי היא דוחפת אותנו להגביר את המנוע הפנימי שבעזרתו נמשיך להתקדם לחתונה בנחישות, גם בעת קשה שבה אנו לעיתים מוחלשים.
החתונה היא מימוש התכנית האלוקית בעולם הזה
המדרש מספר לנו כי הקב"ה בכבודו ובעצמו 'יושב ומזווג זיווגים' בכל יום. מה הסיבה לכך? הקב"ה יושב ומשדך בכבודו ובעצמו כיוון שבניית בתים היא הוצאה לפועל של התכנית האלוקית הגדולה של הבריאה. זו שמצווה אותנו 'פרו ורבו ומלאו את הארץ'. בכך שאנו מקימים משפחות כדת משה וישראל וממשיכים את עם-ישראל, אנו יוצרים מקום לשכינה. אנו בוראים מציאות שלימה בה ה' יוכל לשכון בארצנו. מתוך הבית הפרטי אנו משפיעים טוב על עצמינו, על המשפחה, על השכונה, על הקהילה ועל כלל עם-ישראל ומגדילים את ביטוי ה' בעולם. החוסן שלנו כאומה מגיע מהמשפחה. בחיי הנישואין אנו מגיעים למימוש העצמי האלוקי הגבוה, שנטע ה' בתוכנו. מכאן נוצרת הזעקה הפנימית שלנו, זו שאינה נשאבת למקום הקל והנוח, אלא משתוקקת להתחתן ולהקים בית.
ומה זה אומר על התקופה הזו?
כשאנו מחוברים לאמת הנצחית הגבוהה של הערך הגדול לעם-ישראל בהקמת הבית, קל להבין שנישואין הם היפך האגואיזם. להתחתן זו מטרה נעלה לטובת כלל עם-ישראל. ומתוך כך, חשוב להמשיך בכל מאמץ נפשי, רגשי או טכני שיקדם אותך לחתונה שלך ויסללו לך את הדרך אל החופה. ואל מול הקולות של ההלקאה העצמית, שמזכירים לך שזה לא זמן ראוי לחשוב על עצמך, בואו נאזור עוז כולנו יחד ונזכיר לעצמינו כמה גדולים ועצמים אנחנו, כי בזמן שאויבינו באים להרוס, אנו באים לבנות בתים. לבנות את עם-ישראל. להתחבר לנצח ישראל.
מי ל-ה' אליי! רוצו להתחתן.