מחזה יוצא דופן נראה השבוע (ב') בלשכת הגיוס תל השומר: כ־120 חרדים, כולם בעלי פטור וחלקם אף מעל גיל 30, התגייסו לצה"ל.
הם צפויים לעבור טירונות בסיסית קצרה שבסיומה ישובצו לתפקידים שונים, כמו פרמדיקים, נהגי אמבולנס, נהגי משא כבד ועוד. יצוין כי מתחילת המלחמה ביקשו מעל 2,000 חרדים להתגייס לצה"ל כדי לקחת חלק במאמץ המלחמתי. שר הפנים משה ארבל מיהר לברך: "לאחיי החרדים הבאים היום בשערי הבקו"ם: ה' ישמור צאתכם ובואכם מעתה ועד עולם יחד עם כל חיילי צבא ההגנה לישראל. בימיכם ובימינו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח. אמן".
לא נגד הצבא, בעד לימוד תורה
מי שריכז חלק גדול מהפניות הוא סא"ל (במיל') הרב ראם משה ראב"ד, לשעבר רב חיל האוויר, שהקים יחד עם האלוף אליעזר שקדי את פרויקט שח"ר המגייס חרדים לשירות בצה"ל. "אני אדם חרדי שלמד בישיבות. הילדים שלי, אבא שלי וסבא שלי, כל המשפחה, לומדים בישיבות. אבל אחרי החתונה והכולל שירתי 28 שנה בצה"ל, וגם הקמתי יחד עם האלוף שקדי את פרויקט שח"ר, ומכאן הקשר שלי לנושא", מקדים הרב ראב"ד להסביר. "מאז שהשתחררתי אני עוסק בתעסוקת חרדים, גם כחבר הנהלה של כמה ארגונים, ובהם המרכז החרדי להכשרה מקצועית".
ההיכרות המוקדמת של הרב ראב"ד עם השטח הבשילה מהר מאוד למהלך חסר תקדים. "ביום שלישי שעבר, זמן לא רב אחרי פתיחת המלחמה, פנו אליי חרדים שרוצים להתנדב: 'תעזור לנו, יש לך קשרים עם הצבא'. התקשרתי לבכיר באכ"א ואמרתי לו שאני יכול להביא אנשים, אבל שאלתי אם יקימו יחידה למתנדבים חרדים. תשובתו הייתה: 'אם תביא חמישים מתגייסים, נקים'. השיחה התקיימה ביום שלישי בצהריים, וקבענו להיפגש בערב בשלישות ברמת גן. בפגישה הזאת הוא כבר קיבל רשימה של 450 חרדים. פרסמתי שנפתח רישום, הכול היה דרך קבוצות ווטסאפ. למחרת המספר הגיע ל־600, זה עבר מאחד לשני. אתמול בבוקר כבר הבאתי 1,400 שמות. מטבע הדברים, אחרי כן כל מיני גורמים נוספים, אכ"א עצמה וגם אנשים פרטיים, הביאו עוד מאות רבות של שמות".
איך קורית תופעה רחבה כזו בזמן כל כך קצר?
"אני מאמין באמונה שלמה שהציבור החרדי הוא לא נגד הצבא, אלא הוא בעד לימוד תורה", מחדד הרב ראב"ד. "אם תיתן לו ללמוד תורה, אין לו בעיה עם הצבא. הבעיה נוצרה כי במשך השנים באו לציבור החרדי ודיברו איתו על הישיבות בסגנון 'פרזיטים', 'נעשה לכם סנקציות פליליות וכלכליות'. כשאתה יוצא לשיח כזה אתה הופך את האירוע למלחמה אידאולוגית אם לימוד תורה חשוב או לא, ובמלחמה אידאולוגית אף אחד לא ינצח אותנו", הוא מבהיר.
"זה יוצר אנטגוניזם", ממשיך הרב ראב"ד. "בעבר החרדים לא היו נגד הצבא. למדתי בישיבת חברון וחצי מהשיעור שלי הלך לצבא. אצל הבן שלי אף אחד לא הלך לצבא, כי נהיה אנטי. כעת, על רקע המצב הקשה במדינה, וגם בגלל שלא מדברים עם החרדים על הישיבות ולא נותנים להם מוסר, די טבעי שהם רוצים לעזור. מדובר על ציבור שנמצא בכל תחום שאפשר לעזור ולתרום בו", הוא מזכיר, "בפרט בעולמות החסד – איחוד הצלה, מד"א, עזר מציון, הרב פירר, יד שרה ועוד, כולם מלאים בחרדים. וכעת זה גם דרך הצבא. כמובן, בגלל שאני בא משם, הצעתי לציבור החרדי שלא יושב ולומד: חבר'ה, זה הזמן להירתם. בואו".
הרב ראב"ד מדגיש כי הבחורים לא התגייסו רק כדי לסמן 'וי', אלא מתוך חרדת קודש. "ההתגייסות מלאה. ביום שני היו צריכים לבוא 120. לא ספרתי אחד אחד, אבל לדעתי הגיעו בסביבות 200. אם היו מזמינים 500, גם זה היה קורה. הדבר המעניין הוא שהציעו להם כמה מסלולים שבהם ישבצו את הטירונים, אחד מהם כולל טירונות של עשרה ימים במחנה 80 בלי לצאת הביתה, ואחר כך להתחייב לשירות. הייתי בטוח שאני הולך למלא את המסלול האחר, אבל אליו התייצבו רק שלושה אנשים. כל השאר בחרו את המסלול שכלל טירונות. אחד החבר'ה אמר לי: אני לא עושה צחוק. אם אני הולך לצבא, זה עד הסוף".
משה ויסברג, עורך האתר 'בחדרי חרדים', סובר כי השותפות החרדית הייתה לאורך כל מלחמות ישראל. "בכל הדורות, בכל המלחמות שהיו, דווקא מתוך הקושי והכאב הבלתי נסבל, מתוך ההשתתפות האמיתית בצער וביגון שעטף את עם ישראל, הציבור החרדי, מתוך הרגשה כי 'בשלי הסער הגדול הזה', ראה בכך סימן והזדמנות, אבן דרך לחשבון נפש פנימי נוקב לתיקון דרכיו, להתחזק ולחזק את עולמו ובניינו הרוחני, להוסיף בתפילה ובלימוד התורה להצלחת יושבי ארץ ישראל, מתוך האמונה הפשוטה שזו ההגנה והעזרה האולטימטיבית בשביל העם היושב בציון", מסביר ויסברג. "וגם כעת במלחמה הנוכחית, בכל היכלי התורה, גדולי ישראל וראשי הישיבות שבים ותובעים מתלמידיהם, השכם והערב, להוסיף תפילות וחיזוקים להצלחת עם ישראל בכל מקומות מושבותיהם. מדי יום נערכות עצרות תפילה והתעוררות בכל רחבי העולם היהודי, המונים נאספים בתפילות תחינות ובקשות למען עם ישראל".
כמו כן, מדגיש ויסברג, עם השנים נוכחות ארגוני החסד בשטח רק הולכת וגדלה. "מובן שהמתנדבים בארגוני החסד השונים - זק"א, איחוד הצלה, עזר מציון, יד שרה ועוד, מתגייסים בכל הכוח ובכל העוצמה ומחרפים נפשם, כל אחד בתחומו, לעזור ולסייע בכל מה שהם נדרשים - מהעבודה הנוראה של חילוץ וזיהוי גופות ההרוגים ועד לעזרה לקשישים ולנזקקים וסיוע לתושבי הדרום והצפון.
"תקצר היריעה מלספר על היוזמות הפרטיות של רבים וטובים שעושים לילות כימים למען משפחות החללים והנעדרים במתן עזרה ותמיכה בכל נושא ועניין. למשל, הרב שי גראוכר, איש החסד ומקורבו של הרב קניבסקי זצ"ל, שהקים אימפריה של חלוקה בכל הארץ, הקים מרכז לוגיסטי ענק של חלוקה במבוא חורון, והוא עובר מבית חולים לבית חולים לבקר פצועים".
כך, לדבריו, גם בחצרות החסידים. "האדמו"רים שלחו באופן אישי את החסידים לחזית, לעזור ולסייע בכל מה שאפשר למשפחות השכולות בניחומי אבלים והכנת אוכל לחיילים. בוויז'ניץ פקדו את כל בתי האבלים ברחבי הארץ וחילקו ערכה של נרות נשמה וכל מה שצריך, וברחובות ארגון החסד של חסידות קרעטשניף מחלקים אוכל בבית החולים קפלן וגם התגייסו לחלק אוכל למשפחות המילואימניקים ועוד. אתמול הזדמנתי לבית הכנסת איצקוביץ' בבני ברק באחד מהמניינים האחרונים של תפילת ערבית. השעה הייתה בערך שלוש וחצי בלילה, כולם עייפים ומרוטים וחושבים רק על הכרית, אבל כל זה לא מנע משליח הציבור לפתוח עם סיום התפילה באמירת מזמורי התהילים, וכולם הצטרפו עימו לתפילה לשלום אחינו בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה".
שותפים בהגנה על הבית
אחד השינויים המורגשים בקרב הציבור החרדי הוא תגבור ההגנה על אזורי המגורים בשכונות החרדיות. בשבועיים האחרונים חיזקו צה"ל וכוחות הביטחון בחטיבה המרחבית עציון את הגנת העיר ביתר עילית. כיתת הכוננות בעיר תוגברה במחלקת לוחמי הגנה מרחבית, זאת נוסף על פלוגה שמופקדת על ביתר וסביבתה מגדוד 8132. הכוחות פועלים להגנת אזרחי העיר והנוסעים בכבישים באמצעים שונים, גלויים וסמויים, בהם מארבים, פטרולים ופעולות הרתעה וסיכול בכפרים השכנים. כמו כן, בימים האחרונים החטיבה סיפקה ועדיין מספקת עשרות נשקים לתושבי ביתר שעברו הכשרה מתאימה ורשאים לשאת נשק.
"בגזרת ביתר ישנם כעשרים נשקים שמיועדים לתושבים בעלי רובאי 03 ומעלה, אלו נשקים שהמשרד לביטחון לאומי מספק", מספר רס"ן יוסי, סגן מפקד גדוד מילואים תחת חטיבה מרחבית עציון. "יחד עם זאת, חלק גדול מהעוסקים בשמירה בביתר פועלים תחת 'מגן', ארגון שמירה שמוכר על ידי המשטרה ונמצא בתהליך כניסה לכיתת הכוננות של העיר ביתר. מדובר על מעל ארבעים תושבים שלוקחים באופן פעיל אחריות על החיים שלהם והם חלק ממערך ההגנה על העיר באופן רשמי".
יוסי מתאר את הרוח המיוחדת המורגשת בעיר ביתר בעת מלחמה. "הממשק עם התושבים מצוין, אין התנגדות לצה"ל, להפך. התושבים רוצים שיהיו יותר כוחות ופעילויות מסביב. בכלל, כל החברה החרדית, ובעיר ביתר בפרט, מגויסת הרבה יותר בעיתות מלחמה. כולם ראו את החרדים בדרום, אבל גם בעציון הם פעילים בממשק שבין ביטחון לעיר, כולל ישיבה שבועית של ראש העיר עם צה"ל".
יוסי משתף בהיבט אישי באבטחת העיר: "ראש העיר מכיר אותי כתלמיד ישיבה בביתר עילית, וכעת הולך לפגוש אותי כסגן מפקד גדוד שמפקד על הגזרה שלו. אחי גר בביתר. זה ממש לשמור על הגזרה ועל החברה שאני חי בה. ולא רק אני. בשורה התחתונה, יש לנו לא מעט חיילים חרדים. גם בגדודים המקבילים ישנם שלושה מ"פים בנצח יהודה, ואנחנו מעורבים וחלק במאמץ הלחימה בחטיבה", הוא מדגיש.
המאמץ בעיר ביתר לא נובע מאיומים תיאורטיים בלבד. יוסי הוא חלק מכוח צה"ל שיחד עם שב"כ ומשטרה עצרו השבוע שלושה תושבי נחאלין החשודים בירי זיקוקים לעבר הכוח, הנחת מטען מאולתר ליד גדר ביתר ופגיעה בגדר. "ביתר ספגה גם חדירה וגם ניסיון על אחת הגדרות של העיר. יש בעיה, שהטרור חוזר לאותם מקומות באופן סדרתי. ערב אחרי הפיגוע הגענו לאותו בית ועצרנו אותם, מצאנו אצלם אמל"ח נוסף והעברנו לגורמים הרלוונטיים. התושבים בעיר חווים זריקות אבנים גם בדרך לעיר, בכפר חוסאן שכיום מרובה בטרור". גם מציאות מתוחה זו הובילה לעלייה ניכרת באחוזי הגיוס.
בחיים האזרחיים מכהן יוסי כמנכ"ל עמותת נצח יהודה, אך כיום, בשל נהלים ביטחוניים במלחמה, שם משפחתו נאסר לפרסום. "אני מרגיש את העלייה בשטח בגיוס החרדי", הוא מעיד. "מהיום הראשון של הלחימה ועד היום קיבלתי כבר יותר מאלף טלפונים והודעות מחבר'ה חרדים שרק רוצים לבוא לשרת. זה לא נורמלי. לא ראיתי בחיים שלי דבר כזה. צה"ל מבין זאת ונרתם בכל דרך. זוהי שעת רצון לחרדים להיות שותפים במאמץ המטורף במלחמה, ואנחנו עושים הכול לאפשר את זה".