ימי המלחמה הנוכחיים מחייבים גם מאבק חקיקתי נגד הסתה ותמיכה בטרור, ובראיון לערוץ 7 מספר חבר הכנסת שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה ומשפט של הכנסת על המהלכים וההסכמות המתגבשות כמט ללא מתנגדים.
"מיד בשבוע הראשון שאחרי אותה שבת שחורה פניתי לפרקליטות. מדובר בנושא שכבר התחלנו לטפל בו קודם אבל הוא בוודאי לא התאים למציאות החדשה. אמרתי להם שעל הנוהל שלכם לעיכוב פתיחת חקירה במקרה של הסתה לטרור נתווכח יום אחד אחרי המלחמה. כרגע תעצרו אותו". רוטמן מספר כי לבקשתו זו "הפרקליטות נענתה בצורה מהירה וטובה ויעילה. ביטלו את הנוהל והעבירו להחלטת המשטרה".
התוצאה היא שכאשר יש התלבטויות מתקיימות התייעצויות אבל ההחלטה על פתיחת חקירה על עוון הסתה לטרור עברה ברובה המוחלט לידי המשטרה וכבר היו מקרים שבהם נעשה שימוש לא רק בסעיף ההסתה לטרור אלא ם בסעיף הבגידה, מה שמחמיר את הענישה ומעביר מסר חריף לגבי האופן בו המדינה מתייחסת לסוגיה.
רוטמן מספר על ישיבה שהתקיימה בניהולו למעקב ופיקוח על התקדמות הנושא וגם בדיון זה הייתה תמימות דעים מצד כל הנוגעים בדבר על הצורך לאכוף את הדברים בתקיפות. עוד מציין רוטמן כי מחלקת הסייבר הביאה להסרת עשרות אלפי תכנים מהרשת ומרביתם של התכנים הללו מגיעים מחו"ל. "אנחנו עם אצבע על הדופק בדבר הזה. מקבלים הרבה מאוד פניות מהמשטרה ומגופי ביטחון והגענו למספרים מאוד גבוהים. מול השטף שאנחנו חווים ברור שנצטרך לעשות יותר ואני בטוח שכך יעשו גם המשטרה וגם הפרקליטות".
לא מעט מהימים האחרונים נמצא חבר הכנסת רוטמן במחנה שורה, שם מתבצעת מלאכת זיהוי חללי מתקפת הטרור, ובשיחה עימו הוא מספר על מראות קשים מאוד. הוא עצמו סייע במציאת פתרונות בירוקרטיים תוך תיאום עם חברי קואליציה ואופוזיציה ועבודה מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, ובנוסף גם במישור הפרטני סייע כמו במקרה של נופלי כיתות כוננות שהוצרכו לקבל הכרה כחללי צה"ל וכך גם במקרים של זיהוי שהצריכו תיאום בין הצבא והמשטרה.
"עומדים שם אנשים שאי אפשר לתאר את המסירות שלהם. עובדים בהיקפים שאיש לא דמיין את המתקן הזה לכמויות הללו. עד אירועי שמחת תורה האסון האזרחי הגדול ביותר היה אסון מרון והאסון הצבאי הגדול ביותר היה אסון המסוקים עם 72 חללים. המספרים שחווינו חצו את כל ההכנות וכל מה שמישהו נערך אליו, ובזמן מהיר מאוד. זה כמובן לא עוזר למשפחה שמחכה לבשורה המרה ונמצאת במצוקה גדולה אבל המערכות עשו הכול כדי שאנשים יקבלו את התוצאות בצורה המקצועית והמהירה ביותר", אומר רוטמן ומתאר את המסירות שבה נעשית העבודה תוך שיתוף ותיאום בין כל הגופים הרלוונטיים, וכולם עד אחד ראויים לכל ההערכה על כך.
עוד נשאל חבר הכנסת רוטמן אודות ההתמהמהות טרם הכניסה הקרקעית לעזה, והוא משיב שאינו חבר קבינט ביטחוני או ועדת חוץ וביטחון ולכן אינו מתייחס לסוגיות ביטחוניות, וגם מה שהוא כן יודע הוא אינו מפרט בתקשורת. עם זאת הוא מדגיש כי "כולם מבינים שמה שחשוב הוא שכולם מאוחדים במטרה של השמדת חמאס, שברצועת עזה לא יהיו כלי נשק מכוונים לאזרחינו. לא ניתן לדבר הזה לקרות. איך עושים את זה הכי נכון צבאית? מתי עושים את זה? על כך יחליטו הקבינטים בחדרים הסורים ולא בכלי התקשורת".
בהתייחס למעבר בין קרע לאחדות אומר חבר הכנסת רוטמן כי אין ספק בשסע הפנימי שבו היה ישראל נתונה, ואין ספק בליקוי המאורות המדיני והצבאי שבו היו נתונות המערכות בישראל. "לטובת כולנו כדי לא להמשיך ולהתבוסס במחלוקות מדיניות ובשיסוע, נסתכל על ההווה ולא נעסוק במחלוקות על מי שאחראי ומי שלא ראה ולא התריע ומי הפלגן וכו'. את החקירה בנושא הזה יצטרכו לעשות אחרי המלחמה. גם לא צריך לעסוק בעתיד, במה יהיה ברצועת עזה ביום שאחרי השמדת חמאס, אחרי שנוודא את שלום אזרחינו. בכך נעסוק אחרי השלמת המשימה. עכשיו מאוחדים ומנצחים".