בראיון לערוץ 7 מתייחסת שגרירת ישראל בבריטניה, ציפי חוטובלי, להתייחסות הממלכה למלחמה בישראל, וכבר בראשית דבריה היא מציינת את התמיכה החד משמעית של הממשל שם בישראל והעמידה לצידה.
חוטובלי מציינת בדבריה כי גם יו"ר האופוזיציה הבריטית נשא נאום ברור ונחרץ שבו קבע כי הפסקת אש בין ישראל לחמאס תהיה טעות, והדברים תואמים את דבריו של ראש הממשלה הבריטי שהתבטא גם הוא בצורה דומה ואף פיטר שר מממשלתו על רקע סוגיה זו של התמיכה בישראל.
ועם זאת בזירה התקשורתית בבריטניה העמדות שונות לחלוטין. חוטובלי מציינת כי זו לה לא הפעם הראשונה שהיא יוצאת למאבק ההסברתי וכבר במבצע שומר חומות נדרשה לכך, גם אם הפעם מדובר במלחמה שהיא שונה לחלוטין במהותה ובגודלה. "התפקיד שלנו הוא קודם כל להסביר לבריטים למה זה שונה. הכי קל יהיה להכניס את האירוע לקופסא של סבב נוסף בין ישראל והפלשתינים, וחלק מרכזי מאוד מהעבודה שלנו כאן הוא להסביר את האידיאולוגיה החמאסית, אידיאולוגיה שפגשנו אותה גם ברחובות לונדון עם זעקות הג'יהאד".
"אנחנו עושים משוואה בין אל קעידה שתקפה את ארה"ב, הג'יהאד שאנחנו שומעים ברחובות לונדון והאידאולוגיה החמאסית שמדברת על מגמה לרצח עם, ג'נוסייד, כאשר הם באו לרצוח את כל עם ישראל, אם רק יכלו", אומרת חוטובלי ומדגישה כי היעד הוא להסביר שלא מדובר בעוד שיח שתכליתו הסדר מדיני כזה או אחר או ויתור כזה או אחר, "זה בכלל לא האירוע. האירוע כאן הוא מתקפה שלא קדמה לה כל פעולה. עצם היותנו יהודים על אדמתנו בארץ ישראל גרמה לתקיפתנו בידי ארגון הטרור האכזרי הזה".
בדבריה מוסיפה חוטובלי ואומרת כי סוגיית החטופים העסיקה את התקשורת הבריטית בימיה הראשונים של המלחמה, וחלק ניכר מהעשייה ההסברתית של השגרירות היא השארת הנושא על סדר היום הציבורי לאומי בבריטניה. בהקשר זה היא מזכירה מפגשים שקיימה עם בני משפחות של חטופים ומפגשים שהיא מתאמת לבני משפחות עם צמרת הממשל הבריטי.
אז מה גורם לבריטים לחזור ולעסוק שוב בהומאניטריה בעזה ולזנוח את הסיפור הישראלי? חוטובלי סבורה שהסיבה לכך פשוטה והיא הקושי להיפטר מהרגלים ישנים. "זה הרגל אוטומטי של התקשורת ולכן קוו ההסברה שלי בימים האחרונים הוא מתקפה חזיתית על התקשורת הבריטית. אנחנו מנהלים כאן קמפיין נגד ה-BBC שמסרב לקרוא לטרוריסטים בשמם התחלנו לראות שינויים שם בהקשר הזה. אנחנו אומרים להם שהם הופכים את עצמם כלי שרת בידי ארגון טרור בכך שאתם משמיעים את הדברים שלו כלגיטימיים. ה-BBC הפך להיות סמל לכלי התקשורת הראשון שהאשים את ישראל בהפצצת בית החולים ולאחר מכן ראינו את זה בכלי תקשורת גדולים נוספים".
סיבה נוספת למעבר המהיר של אזרחים בבריטניה, ואולי גם באירופה כולה, לתמיכה בתושבי עזה וזניחת הסיפור הישראלי, יכולה להיות, אומרת חוטובלי, חומרת הזוועות שגורמות לרתיעה אצל רבים מלהבין שבני אדם יתנהלו כך. "זה לא מסתדר להם בקופסת המחשבות. במחשבות המערביות שלהם לא מסתדר שיש רמה כזו של שנאה ללא סיבה".
לטעמה הצורך לחזור על ההשוואות בין חמאס לארגונים כמו אל קעידה ודאע"ש מטמיעים את ההבנה שמדובר במלחמת ציוויליזציות, מלחמה שאינה כרוכה בסוגיות של שטח ואדמה אלא מלחמה על עצם קיומו של העם היהודי, "ואנחנו חייבים לנצח במלחמה הזו".
"אנחנו מוציאים אותם מהנוסחה הרגילה ואומרים להם שלא לדבר על זה במונחים של הסכסוך הישראלי פלשתיני. מדובר בג'יהאד נגד העולם המערבי, ג'יהאד נגד יהודים והזכות שלהם להתקיים", אומרת חוטובלי.
לדבריה בעקבות המציאות החדשה לצד ההפגנות הקוראות לג'יהאד מעוררות שיח ער רציני ונוקב בבריטניה אודות הדרך הנכונה להתמודד עם תופעות שכאלה. "אין יותר שנאה והסתה מזה ולכן הדבר נמצא תחת הקטגוריה המשפטית של הסתה ופשעי שנאה שצריך להעמיד עליהם לדין. כעת יש דיון מאוד נרחב לגבי הסמכויות שאולי חסרות למשטרת לונדון כדי לעצור תופעות שכאלה. יש דין ער סביב השאלה אם הקריאה 'מהנהר ועד הים פלשתין תשוחרר' היא קריאה לגיטימית, ואנחנו מסבירים לאן הקריאה הזו מובילה, לשטח נקי מיהודים, למחוזות האפלים הללו החמאס לקח את האמירה הזו".
באשר לאנטישמיות הגואה בבריטניה מספרת חוטובלי כי רבים בקהילה היהודית מספרים לה שמעולם לא חששו ברמה הנוכחית. "יש כאן הרבה משפחות שהפסיקו לשלוח את הילדים לבתי הספר בתחבורה ציבורית. הם רוצים להסיע אותם עצמאית. היו תקופות שלא שלחו בכלל לבית הספר כי חששו. יש כאן המון שיח סביב עליית האנטישמיות ובממשלת בריטניה לוקחים את זה במלוא הרצינות".
"בריטניה היא מדינה של שישים מיליון איש ובהפגנות האלה יש כמאה אלף איש והאוכלוסיה המוסלמית מונה ארבעה מיליון. אז לא צריך לומר שזו בריטניה. בריטניה היא מדינה שתומכת בנו מקיר לקיר. כל המפלגות אירחו אותי לאירועי תמיכה וסולידריות. ראש הממשלה הגיע אלינו מיד אחרי ביידן, שר החוץ הבריטי מגיע לדרום ומסייר שם. הוא היה שר החוץ הראשון מהעולם שהגיע כדי להרגיש את הסיפור של האנשים. יש תמיכה גורפת במועצת הביטחון של האו"ם. כשמדברים על שעון חול מדיני לא מסתכלים על ההפגנות אלא על מה שקורה בדאונינג 10 ובפרלמנט, וההתבטאויות ברורות על החובה ולא רק הזכות של ישראל להגנה עצמית".
עוד מספרת חוטובלי על העבודה הפחות גלויה וחשופה של השגרירות בסוגיה זו המטופלת על ידי צוות הדוברות בשגרירות שמביא את הסיפור הישראלי. "עיתונות רוצה בסוף סיפורים. אנחנו רוצים שבמקום שיעסקו בסיפור העזתי שיעסקו בטבח של השבעה באוקטובר שהתחיל את המערכה הזו". לשם כך חושף צוות ההסברה את התקשורת הבריטית לעשרות סיפורים קורעי לב של בני משפחה שאיבדו את יקיריהם. "אנחנו מביאים את האנשים להתראיין. השגרירות שמה אותם בקדמת הבימה", היא אומרת ומציינת את הבחירה של העיתונים המובילים בבריטניה לשים בעמודי השער שלהם את צילומי החטופים, מה שישראלים אינם רגילים אליו.
"יש כאן עיסוק רב של צוות השגרירות בעיצוב הנרטיב כפי שהוא משתקף בעיתונים ובאייטמים שבו מתראיינים. אני אמנם עוברת מאולפן לאולפן, אבל יש 24 שעות ואני עושה גם עבודה מדינית, ולכן אנחנו מביאים משפחות של חטופים שיתראיינו וכך גם מומחים צבאיים מישראל שיסבירו את מורכבות המערכה לנוכח המנהרות. כל זה הוא עבודה של השגרירות", אומרת חוטובלי ומזכירה את המחווה הבריטית שהאירה את דאונינג 10 בצבעי כחול לבן ועיטרו את מבני הציבור בדגלי ישראל, כמו מיצגים רבים נוספים כדוגמת מיצג העגלות הריקות לציון הילדים החטופים. "יש כאן עבודה אינטנסיבית של השגרירות. אנשים רואים את הראיונות כפרונט, אבל יש כאן עבודה רחבה הרבה יותר בקביעת סדר יום, תדרוכים ועוד לאורך כל תקופת הלחימה".
את דבריה חותמת חוטובלי בתחושת הזכות הגדולה לשרת במקום המעניק לישראל את התמיכה הרחבה כל כך, וזאת לצד התחושה האישית שהיא נמצאת יחד עם האזרחים בישראל במלחמה עצמה.