לאחר הטבח בשמחת תורה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הביע תמיכה איתנה במדינת ישראל. אולם לצד התמיכה הוא הזהיר את ישראל שעליה ללמוד מהניסיון האמריקאי במלחמתה נגד הטרור האסלאמי והתריע: "אל תתנו לזעם להציף אתכם... השגנו צדק, אבל גם טעינו".
נשיא ארה"ב חזר על מסר דומה בנאום מהחדר הסגלגל שבו אמר שעל ישראל ללמוד מההצלחות ומהכישלונות האמריקאים באפגניסטן ובעיראק.
לרוב, ההיסטוריה אינה מספקת שידור חוזר לשם השוואה, אך הדמיון בין פעילות ארה"ב באפגניסטן ועיראק ובין הדילמות העומדות בפני ישראל בעזה הוא גדול מכדי שניתן להתעלם ממנו. ארה"ב וישראל שתיהן מדינות מערביות המחויבות לדין הבינלאומי ולהגנה על זכויות אדם. שתיהן ניצבות בפני מלחמה בארגוני טרור ג'יהדיסטים רצחניים החולקים בינניהם אידאולוגיה דומה.
לאחר הפיגוע במגדלי התאומים ב-11 בספטמבר2001 ארה"ב יצאה למלחמה נגד ארגון אל קעידה ותקפה באפגניסטאן שנתנה חסות לארגון. בדומה לכך, בשנת 2003 כבשה ארה"ב את עיראק בגלל החשש שסדאם חוסיין מפתח נשק להשמדה המונית. לאחר הפלת משטר סדאם חוסיין בעיראק, ארה"ב נלחמה נגד כוחות אל-קעידה ומאוחר יותר דאע"ש גם במדינה זו, לעיתים בקרבות קשים בשטח עירוני צפוף מול אויב שלא בחל בשימוש באזרחים כמגנים אנושיים.
במאי 2004, בעיצומה של הפלישה האמריקאית לעיראק, כוחות אל-קעידה הסתערו על שיירה של חיילים אמריקאים. המחבלים אמנם לא הצליחו להרוג יותר מארבעה חיילים אבל הם התעללו בגופותיהם, גררו אותם בתוך רחובות העיר פלוג'ה עד לתלייתם על גשר מעל נהר הפרת. על אף שהתקפה זו הייתה מינורית מבחינה צבאית, ארה"ב לא יכלה להבליג על מראות הצהלה ברחבי העולם הערבי. הצבא האמריקאי פלש לעיר.
קרב פלוג'ה השני נחשב אחד הקרבות האורבניים הקשים בתולדות ארה"ב. האמריקאים והבריטים קראו לתושבים להתפנות, כמעט 90% מהאזרחים עשו זאת. לאחר מכן כוחות הברית הטילו מצור על העיר כדי למנוע אספקה לכוחות האיסלמיסטים. הקרב נמשך חודשים רבים. פלוג'ה הייתה ידועה כ-"עיר המסגדים", ואל-קעידה ניצל את ריבויים כדי להחביא בהם נשק. ארה"ב החריבה כ-60 מסגדים. בסוף הקרב, כ-80% מהבניינים בעיר הושמדו. בחוגים צבאיים מערביים קרב פלוג'ה נחשב הצלחה גדולה של לחימה אורבנית. 35 חיילים אמריקאים נהרגו לעומת 1,500 כוחות ג'יהאד ועוד 800 אזרחים.
דוגמא נוספת היא הקרב על העיר מוסול בעיראק. קרב זה שהתחולל בשנת 2016 היווה נקודת מפנה במלחמה נגד דאע"ש שהפך את מוסול לסמל החליפות האיסלמית. כוחות ממשלת עיראק, כורדיסטן, ובעלי ברית מערביים, ניהלו את הקרב האורבני הקשה ביותר מאז מלחמת עולם השנייה.
דאע"ש התבצר בתוך האוכלוסייה האזרחית, תוך שימוש במגינים אנושיים, מילכוד בתים, ופגיעה באזרחים שניסו לברוח מהעיר. למרות הפגיעה הקשה בבלתי-מעורבים, ארה"ב לא סברה שהסיכון לאזרחים מעניק לדאע"ש חסינות וכמעט השמידה את העיר במאמץ לטהר אותה ממחבלים. מפקדים אמריקאים מתארים את העיר לאחר כיבושה כמו שהייתה דרזדן לאחר ההפצצות הבריטיות במלחמת עולם השנייה. במשך שמונת חודשי הפצצות, יותר מ-10,000 אזרחים עיראקים נהרגו על ידי כוחות ארה"ב, בעוד מספר דומה נרצחו על ידי דאע"ש עצמם. התנהלות דומה הייתה בקרב על סינג'ר בצפון עירק.
הניסיון האמריקאי בלוחמה בשטח בנוי בערים פלוג'ה, מוסול וסינג'ר מלמד שמצור, הפצצות כבדות והרס תשתיות אזרחיות הן טקטיקות צבאיות מקובלות בקרב המדינות הדמוקרטיות למרות הפגיעה הקשה באוכלוסייה בלתי-מעורבת. הדוקטרינה הצבאית המערבית דוגלת בכך שאין להסתפק בפעולות כירורגיות נגד האויב המזוהה בלבד אלא יש צורך במתקפה קשה ואף אכזרית למרות הפגיעה ההיקפית באוכלוסיה הבלתי מעורבת.
לנוכח ההתעללות בחייליה בפלוג'ה. ארה"ב הגיבה באכזריות לא פרופורציונאלית ומנותקת משיקולי תדמית. לאחר טבח שמחת תורה גם ישראל, כמו ארה"ב בעיראק, חייבת להוכיח לכל הגורמים בסביבה שאיננה "קורי עכביש", כביטויו המפורסם של נסראללה.
לאור הדיבורים על החייאה מלאכותית של רעיון המדינה הפלסטינית, ישראל צריכה להפנים את הלקח האמריקאי באפגניסטן. לאחר הפלת הטאליבן, ארה"ב קיימה בחירות במדינה.
הממשלה החדשה נשענה על תמיכה אמריקאית אבל בהיותה מושחתת ומוצגת כבובה אמריקאית סבלה מהעדר לגיטימיות בעיני השבטים האפגנים. התוצאה הייתה שלמרות שבמשך 20 שנה, ארה"ב אימנה את הכוחות האפגנים, סייעה לממשלה ונלחמה בטאליבן, בתוך שבועיים (!) מעזיבת הכוחות האמריקאים ב-2021 הטאליבן השתלט על המדינה מחדש. השקעה של שני עשורים ירדה לטמיון כהרף עין, הממשל הפרו-אמריקאי נעלם כלא היה בתוך ימים ספורים.
הלקח מהסיפור האפגני ברור. אסור לנו להקריב את חיילינו כדי להמליך את הרשות הפלסטינית החלשה המושחתת וחסרת הלגיטימיות העממית חזרה בעזה. היא תתגלה כמשענת קנה רצוץ והחמאס או איסלמיסטים אחרים מסוגם של דאע"ש והטליבאן יתפסו את השלטון.
רק ניצחון מוחץ ובאותן שיטות שנקטו האמריקאים בפלוג'ה, מוסול וסינג'אר יבטיח את קיומנו. בניגוד לארה"ב, מעצמה המוגנת על ידי שני אוקיינוסים, היכולה להרשות לעצמה לעשות טעויות, אנחנו לא יכולים לעצום את עינינו ולקוות לטוב. אין לנו את הפריבילגיה לחזור על טעויות ארה"ב. רק כיבוש מוחלט של הרצועה על ידי ישראל ימצב מחדש את ההרתעה הישראלית מול אויבינו.
הכותב הוא חוקר במחלקה המשפטית בפורום קהלת