"לא מצטער שהתגייסתי לגבעתי. אני אסיר תודה"

סמ"ר לביא ליפשיץ, לוחם סיירת גבעתי שנפל אתמול בקרבות העזים ברצועת עזה, הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל.

אחותו אנפה הקריאה מתוך מכתב שלביא כתב לפני מותו. "יכול להיות שמתחיל לבנון 3. חשבתי שיהיה כדאי להשאיר קצת הסברים. למקרה שאני מת, כדאי שאשאיר הוראות הפעלה או הספד כלשהו על עצמי, הרי מה שווה לחיות אם לא אזכה להספיד אף אחד".

"אינני מצטער על גיוסי לסיירת גבעתי ולפלגה ג' אשר נמצאתי בה. זה דבר אשר אני אסיר תודה עליו. היכולת לפגוש חברים כמו אלו שמצאתי בצבא היא יוצאת דופן. תודה למדינה אשר נתנה לי את ההזדמנות הזאת ותודה לחבריי שנתנו לי את הצ'אנס לחיבור יוצא דופן... לסיום, אני מבקש לא לשקוע באבל. הוא עשוי להיות יומיומי ומתיש, אך העשייה שיכולה לצמוח ממנו – אין היא מתישה – אלא בונה. אין דבר שהקשה עלי יותר מהבטלה, לכן אני מבקש מכל הסובבים אותי – תעשו תמיד".

בהצהרה בפתח ביתם במודיעין-מכבים-רעות, סיפרו ההורים על בנם שהיה צלם חובב. בתיאור עמוד האינסטגרם שלו נכתב: "אני לוחם מסכן ואמן מיוסר שמעלה כל יום תמונה שצולמה על ידי בצה"ל".

אביו ניצן סיפר: "הוא היה אדם רגיש, והיה לו קונפליקט. הוא אמר לי 'אבא, אני לא רוצה להיות חיית מלחמה', ואני אמרתי לו שיום אחד הוא יילך להציל אנשים. לביא, כשהוא יצא לקרב, הוא אמר לי שהוא יודע שהפעם הוא נלחם על המדינה שלנו, וזה הדבר הנכון. הוא אמר לי שהחיים שלו לא שווים בשום פנים ואופן מחיים של חבר אחר - ולכן הוא הולך".

סמ"ר לביא ליפשיץ נהרג מפגיעת טיל לצד חברו לצוות רועי וולף. שי, דודו של רועי, סיפר עליו היום: "רועי היה עם חברים בקמפינג, כבר בבוקר כששמעו את ההודעה הם קפצו ונלחמו בנחל עוז. נתנו כל מה שהם יכולים כדי להגן על המולדת. הוא היה מוזיקאי, לימד את עצמו לנגן בתופים, קלידים וגיטרה... רועי לא נכנס לפרטים על הפעולה הקרקעית. הוא פגש את אבא שלו בשטח כינוס והתנצל אחר כך שלא יכול היה לדבר. היה מוכוון מטרה, היה טוטאלי. בכל דבר בחיים".

"הוא היה ילד שובב, חוש הומור, חכם, מצחיק בטירוף. כל שישי היינו מגיעים לבית של סבתא והייתה מלחמה מי יקפוץ על רועי ויקבל את תשומת הלב שלו ראשון. הוא משאיר חור ענק בלב של כולנו. אנחנו מחזקים את משפחות החטופים ומייחלים שתזכו לראות את הבנים, הסבים והסבתות בבית. הוא לא עשה את זה לחינם".