הרב פרופ' יצחק כהן, המנהל האקדמי של הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו ומרצה במרכז אקדמי לב נשא דברי חיזוק ברדיו כאן מורשת על התקומה מהטראומה.
"אני רוצה להביע צער עמוק על הנופלים במלחמת הקוממיות שלנו", פתח. "מלחמת הקוממיות השנייה שלנו. לבקש לחזק את המשפחות, אנחנו מתפללים ממש להשבת החטופים בריאים ושלמים - אנחנו מאמינים שלתפילות שלנו יש כוחות לשנות גזירות ולכן אנחנו מתחזקים בתפילות האלה".
"אני רוצה להתחיל מהסוף - עם ישראל מתעשת, זה מיוחד לראות את זה, התקומה הישראלית שבה למקומה הטבעי המיוחד, לאט לאט היא מבינה שיש לה תפקיד בעולם, היא נאלצה להבין שיש לה תפקיד בעולם - עיני כל העולם נשואות אליה".
בהמשך פירט על הסיבה לשוני ביחס לישראל במלחמתה: "אם אנחנו מסתכלים מסביבנו ברוסיה נהרגו עשרות אלפים וגם היום ממשיכים שם. נשיא רוסיה ביחד עם צבאו מפציץ גני ילדים, בתי חולים ולעולם זה עובר מעל הראש, לא מפריע. אסד שנים טבח באוכלוסייה שלו והעולם שתק. כאן בישראל על פיסת העולם הקטנה הזו כל העולם צריך לנקוט עמדה – קואליציות, ארה"ב הביאה לפה נושאות מטוסים, איראן צריכה ליישר קו עם רוסיה וסין".
"כולם מבינים שיש פה משהו מיוחד, שיש פה איזה שהוא מהלך על טבעי אפילו. ואנחנו עומדים בראשו עם ישראל. וגם מה שהתגלה פה בעם ישראל הוא על טבעי. אנחנו לא יודעים לאן זה יתפתח, אבל יש כמה דברים שקרו ועליהם אנחנו רוצים לדבר".
עוד אמר: "הדבר הכי משמעותי בעיניי זאת התקומה מחדש של העם הזה - בכמה שעות בודדות - לא רק שהצליח לשנות את המערכה, להציל את אחיו ולהציל יישובים נוספים - אלא חזר הצבע ללחיים של גבורה יהודית לדורותיה - סיפורים על אנשים שקפצו עם אקדחים אל מול מקלעים ומטולי RPG. לא שהם נכנסו לזירה בטעות. הם הבינו, הם ראו ובכל זאת הסתערו, ראו את ראובן שישפורטיש ואביעד כהן שעזבו את יישובם וקפצו להגן על יישוב אחר, וראו את ישי ונועם סלוטקי שעזבו את נשותיהם ונסעו מבאר שבע לעלומים עם אקדח בלבד."
"בחברה מפוררת היה יכול להיות מצב בו כל אחד מסתגר בביתו, שומר את עצמו, את ביתו, בבחינת אני את נפשי הצלתי וזה לא מה שקרה. לא מעט אנשים קפצו, התסערו, מסרו את נפשם בגבורה לא רגילה. אגב, חלק מסיפורי הגבורה לא נשמעים כי אנחנו עסוקים בסיפורי גבורה גדולים והירואיים ולאט לאט אנחנו שומעים סיפורים שהם ממש על אנושיים".
בהמשך הוסיף: "אנחנו מבינים שאנחנו חלק מסיפור גדול. שמעתי את תא"ל איציק כהן, בפקודת הקרב שלו דיבר בעיקר על כאן ועכשיו – אך כשמקבלים את הרוח הגדולה של הלוחמים מהשטח עכשיו שומעים אותו מדבר על כך שאף אחד לא ינצח את הרוח היהודית ועל כך שאלפי שנים לא ניצחו את העם הזה. להבין שאתה חלק מנצח זה מאוד מאוד מחזק..."
"גם השב"כ הקים גוף שקוראים לו נצח ישראל לא ישקר - כשאתה מבין שאתה חלק מסיפור גדול זה משנה את כל התמונה".
על הטוענים כי אין איום קיומי על המדינה אמר: "אני רוצה לבקר בעדינות את אלו שאומרים אין סיכון ואיום קיומי - לכאורה מדובר באמירה מעודדת, אבל לדעתי מדובר באמירה מחלישה ומעוורת כי אם אני לא באיום קיומי אז אני גם יכול להתנהל בפעולה כירורגית ואני לא חייב להפעיל את כל העוצמה והכח. אז לא, כשאדם נלחם בתחושה עם הגב לקיר הוא מוצא ומוציא הרבה מאוד כוחות".
"הייתי טנקיסט, תמיד היה שלט 'האדם שבטנק ינצח', לקח לי זמן לעבד את מה שכתוב שם. אתה רואה שטנקים בודדים הצליחו להכריע מערכות - אז זה לא הטנקים כי הם היו ישנים. זה בעיקר האנשים והגבורה, שהבינו שהם נלחמים על הבית. כח צביקה וכהנה, ופשוט לא ויתרו למרות שהם הבינו שהם אחרונים בקרב - לא למרות, בגלל, ואף בזכות".
עוד אמר: "חטפנו פוגרום, אך לאורך ההיסטוריה היו אף פוגרומים קשים מזה, אך לא היה מי שישמור על כבוד האומה, לא היה מי שיגבה מחיר, היו רק קינות ובזה זה הסתיים. לא מזמן נתתי שיעור על נוהל חניבעל שמדבר על מה שקורה כאשר חוטפים חייל ואם אפשר לפגוע במחבלים תוך סיכון שגם החייל יפגע, בתחילת השיעור אמרתי שאם אני עושה זום אאוט לשיעור הזה, אז אנחנו רואים סיפור מאוד מסוכן ומאוד מחליש של חטיפת חייל. אין גרוע מזה".
"מנגד, זה שבכלל דנים האם להשיב כח, האם לסכן את החייל הוא דבר שלא נשאל במשך 2,000 שנה כי לא הייתה אפשרות כזו. כי כשהעם היהודי חטף פוגרום, הוא הוריד את הראש ונשא את עיניו למרומים. גם היום יש צורך עצום להרים עיניים למרומים. אי אפשר לתלות את ביטחוננו רק בצבא הנפלא שיש לנו. אולי באמת היה איזה כישלון קצר של הצבא אבל הוא התעשת מהר מאוד, אבל המחדל הוכיח את הפסוק 'אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר', זה אולי מלמד אותנו לקח שאנחנו לא אמורים לעזוב את התפילות שלנו".
"בסופו של יום אנחנו מסתמכים על כוחות וצה"ל, זה כמובן חשוב, אבל התפילות שלנו הן שמושיעות את העם יחד עם האמצעים האלה. לכן אנחנו חייבים לטובת החיילים שלנו, השבויים והנעדרים, להמשיך להתפלל, לתפוס את התפילות שלנו, לא לוותר על פרקי תהילים. קצת פחות חדשות, קצת פחות פרשנויות שכמו שאנחנו יודעים - לא באמת יודעים לראות את המציאות, ובעזרת השם נמשיך לעלות מעלה מעלה ולנצח את אויבנו ולהוביל קו של גאולה בעולם בכלל, יחד עם הכוחות הנפלאים שבמדינה הזו".