חיילי צה"ל מלווים את מסיק הזיתים
חיילי צה"ל מלווים את מסיק הזיתיםצילום: פלאש 90, Najeh Hashlamoun

צרורות הירי הארוכים שנשמעו בליל השבת האחרונה לעבר היישוב רחלים החסירו פעימות מלבבות רבים. היו מי שרעדו למחשבה: הנה, זה מתחיל. "מסיימים סעודת שבת. לפתע צרורות ירי ארוכים נשמעים מקרוב קרוב. הלב קופץ, רצים לנעול מיד דלתות וחלונות", תיארה תושבת רחלים איילת לאש. "לרגע עוברת בראש המחשבה, הנה הם עולים עלינו. הנה זה מתחיל. אחרי כמה דקות מסתבר שערביי הכפר קבלאן הצמוד אלינו ירו עשרות כדורים לעבר בתי היישוב. שמשות ויטרינות וחלונות נופצו".

זהו פיגוע הירי השלישי לעבר רחלים בחודש וחצי האחרונים. איש לא רוצה לדמיין מה היה קורה לו ילדים היו משחקים במרפסות בזמן הירי. אבל התושבים מרגישים כי למרות שהירי כבר משורטט על הקיר, אין שום פעילות הרתעה כלפי ערביי הכפר קבלאן, ממנו מתבצע הירי.

"איך אני יודעת שאין הרתעה?" כותבת לאש, "כי אף בית בכפר לא נהרס, אף חנות לא נאטמה, אף ענישה קולקטיבית אגרסיבית וכואבת לא התבצעה... המערכת המדינית והצבאית לא שינו דיסקט, עדיין מרדימים את עצמם עם טענות הזויות של 'השב"כ יודע מה קורה בכפרים' ו'אין להם נשק' ו'הכול בשליטה'. הכול לא בשליטה. כמו ערב הטבח בעזה, אותן כתובות בענק על הקיר, אותן התארגנויות של האויב ברשתות החברתיות בגלוי, אותה שאננות מצד מערכת הביטחון, אותה שחצנות מתועבת ולא מחוברת למציאות. אלוקים אדירים, מה עוד צריך שיקרה כדי שנתעורר?!" זועקת לאש, ולא בפעם הראשונה.

יום קודם לכן נרצח אלחנן קליין הי"ד, תושב עינב שבשומרון, בכביש המוביל משבי שומרון לעינב. גם שם, הכדור כבר חורר את הכתובת על הקיר, אולם אף אחד לא טרח לקרוא אותה. מוקדם יותר באותו שבוע התרחש פיגוע ירי נוסף באותו מקום, ובנס הסתיים בלא נפגעים. תושבי שבי שומרון הפגינו בדרישה לחסום את הציר המדובר לתנועת ערבים, אולם בצה"ל סירבו להיעתר לבקשה. הצורך בשמירה על מרקם חייהם של הערבים הנוסעים פנימה והחוצה מהעיר שכם גבר על הצורך לשמור על חייהם של יהודי האזור.

מנגד מוביל אלוף פיקוד מרכז, יהודה פוקס, את כוחותיו למשימות ראשונות במעלה, שלא בדיוק תורמות לשמירה על ביטחון המתיישבים שבאחריותו. מתברר כי הטבח בדרום לא השפיע בכהוא זה על שיקול הדעת הביטחוני, שכמו תמיד בעונה זו של השנה מציב את אבטחת עבודות המסיק של ערביי האזור במקום גבוה בסדר העדיפויות הצה"לי. בשבועיים האחרונים נדהמו תושבי השומרון לגלות כי צה"ל מתכוון למרות הכול לאבטח ערבים שימסקו את זיתיהם באזורים שצמודים לגדרות היישובים, כפי שאירע למשל ביישוב מגדלים ביום ראשון.

למי שתוהה מדוע נזעקו המתיישבים, כולל ביישוב מתון כמו עלי, בדרישה לבטל את קיום המסיק, נזכיר את הלינץ' האכזרי שבוצע רק לפני כשבועיים בשני רועי צאן יהודים סמוך ליישוב רימונים – בחסות המסיק הערבי. השניים הותקפו באבנים, אחד מהם נפצע קשה מאוד מגרזן שהוטח בראשו. מחקירה ראשונית של גורמי הביטחון עלה כי רועי הצאן הותקפו על ידי פלשתינים ששהו בשטח בחסות מסיק הזיתים והמתינו להם. משליכי האבנים נמלטו לכפר דיר ג'ריר הסמוך יחד עם כל קבוצת המוסקים. יתר על כן, דיווח של 'הקול היהודי', שאושר על ידי גורמי ביטחון, חשף כי הצורך בסדרי כוחות לאבטחת המוסקים הערבים גרם השבוע לדחיית מבצע גדודי בכפר עוין, בעיצומה של המלחמה.

סמוטריץ': לא מוכן להשלים עם הטירוף

מדיניות ההכלה הנמשכת ביהודה ושומרון ניערה את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' משתיקה ארוכה, והביאה אותו לשגר השבוע מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט. במכתב דרש השר סמוטריץ', חבר הקבינט המדיני־ביטחוני, לקיים בקבינט דיון דחוף בנושא זה. במכתבו הוא מזכיר כי פנה אליהם כמה פעמים בשבועות האחרונים בדרישה "לנער" את תפיסת הביטחון ביהודה ושומרון בעת הזאת, "בדגש על הצורך ליצור מרחבי ביטחון סטריליים סביב היישובים והצירים ולמנוע כניסת ערבים אליהם, לרבות לצורך המסיק".

סמוטריץ' מסביר את הצורך הביטחוני האקוטי בהרחקת הערבים מסביבת היישובים: "ראשית, ביטחון ומניעת התקרבות של ערבים, שעלולים לנצל זאת לפיגועים. שנית, תחושת ביטחון, בהינתן הרגישות הרבה בציבור וגיוס גברים רבים למילואים, מה שמשאיר נשים וילדים לבד. שלישית, מניעת חיכוך שעלול להביא להתלקחות הגזרה וגורם לנו נזק בינלאומי רב".

שר האוצר, שמתאר כי בדיוני קבינט קודמים נראה היה כי הקו הזה מוסכם, נדהם לגלות כי פיקוד המרכז מפטיר כדאשתקד, מחייב את ביצוע המסיק ואף מקצה לכך כוחות רבים. "בכל הכבוד, מדובר בטירוף שאני לא מוכן להשלים איתו עוד", תוקף סמוטריץ' את ראש הממשלה ושר הביטחון, ומסביר את האבסורד של המדיניות הפועלת כדי להשיג שקט כביכול, ומאידך מאפשרת את המסיק שכולו מפגע ביטחוני ומתכון בדוק לחיכוך: "לא ניתן לטעון מחד למצוקת כוחות, לדרוש העברת כספים לרשות הטרור הפלשתינית כדי למנוע הידרדרות שתדרוש כוחות, ואז לבזבז כוחות על אבסורד מסוכן כזה. לא ניתן לטעון שאירועי החיכוך פוגעים במאמצי המלחמה ובלגיטימציה הבינלאומית, ולא לעשות את המינימום הנדרש כדי לצמצם אותם למינימום האפשרי, באמצעות יצירת אותם מרחבי אבטחה והרחקת פעילי שמאל אנרכיסטים שמבעירים את השטח".

השר סמוטריץ' מזכיר את פיגועי הירי האחרונים ברחלים, סמוך לעינב ועוד, ומתקומם בחריפות: "מישהו הלך לאיבוד והכתובת כבר על הקיר, ובכל הכבוד אני לא מוכן להיות שותף לזה. במשך חודשים זעקתי בקבינט ונעניתי בזלזול והשתקה. את המחיר כולנו משלמים היום. לא עוד. לא אסכים לדם נוסף שיישפך על אחריותי ומצפוני בשל התעקשות לא לשנות תפיסות מעוותות ולא להפנים את לקחי אירועי שמחת תורה גם ליהודה ושומרון".

בסיום דורש השר להוציא מיידית הנחיה כתובה של הדרג המדיני לצה"ל ליצור מרחבי אבטחה רחבים סביב היישובים והצירים ולמנוע התקרבות של ערבים אליהם. כמו כן הוא דורש לקיים דיון קבינט שבו צה"ל יציג בפירוט את היערכותו ביהודה ושומרון, בדגש על תרחיש הייחוס של היפוך הקערה ברשות הפלשתינית.

נשיא ארצות הברית קובע לדרגי השטח

ארבעה שבועות חלפו מאז שהקונספציה שבה החזיקה הצמרת המדינית־ביטחונית התפוצצה והפכה ליישובים שרופים, 1,400 נרצחים ומאות חטופים. האסון חסר התקדים הזה צריך היה לפכח מיידית את המערכת בזירות הבאות בתור, לגרום לה לשנות את תפיסת המציאות ולגזור מכך מדיניות חדשה בתכלית. אבל דבר מכל אלה לא קרה. מדיניות ההכלה, הצמאה לשמירה על "שקט" תוך דאגה למרקם החיים התקין של הפלשתינים ביהודה ושומרון, נמשכת במלוא עוזה. גם נוכח פיגועים, גם נוכח תיעוד ברור של תמיכה בחמאס בערים ובכפרים והצהרות כי ימשיכו באותה דרך, המחבלים החמושים הצועדים למאות ברחובות אינם זוכים לטיפול. חלף זאת שמה המערכת הביטחונית את הפוקוס דווקא על הצד היהודי, בתואנה כי הוא הגורם המתסיס שמפריע לשקט המדומה להישמר.

דו"ח מצב שפרסם מטה 'נלחמים על החיים' – החמ"ל האזרחי שהוקם ביישוב יצהר מאז פרוץ המלחמה, מצביע על שורת אירועים שמלמדת על המדיניות הזאת: כל פעולה מהצד היהודי שמרמזת על הרתעה או תגובה תקיפה יותר לאיום ערבי - זוכה למענה ביד קשה. כך למשל, מפקדים אחדים בהגמ"ר (הגנה מרחבית) מזרח גוש עציון הודחו מתפקידם באשמה כי פעלו "בנחישות יתר". כך גם טוענים חברי פלוגת הגמ"ר באש קודש כי המערכת מצרה את צעדיהם לאחר שביצעו ירי לעבר התפרעות שממנה ירו מחבלים אש חיה. תושבים הפועלים לחיזוק ההגנה ביישובים זכו לשיחות אזהרה מהשב"כ, ואחד מהם – אריאל דנינו – נשלח למעצר מינהלי למשך ארבעה חודשים ועד כה נשללו ממנו ביקורים ושיחות טלפון. אלוף הפיקוד חתום גם על צווי הרחקה מינהליים שחולקו לאחרונה לכמה מתושבי אזור.

שני מנועים מובילים את הקונספציה הזאת. האחד הוא קמפיין "אלימות המתנחלים", שגם אחרי התפוצצות הטרור העזתי ממשיך להיות מתודלק על ידי גורמי שמאל אינטרסנטים ומשפיע ישירות על מקבלי ההחלטות. למעשה, גם לשמאל המתון נוח להיאחז בו, שכן באופן הזה מוסט השיח מהמחדל הקטלני שהביאה הקונספציה שהובילו בעזה לאשמים אחרים במצב.

זה החל כבר בטבח עצמו, אז טענו בשמאל ללא היסוס כי הטבח נגרם באשמת המתנחלים, שבשלהם הוסטו הכוחות מהדרום לגזרת חווארה. טענה שקרית, שגם הוכחשה רשמית על ידי צה"ל. פעילים של ארגוני שמאל רדיקלי, אנרכיסטים ותנועות החרם ממשיכים בימים אלה ממש לייצר פרובוקציות ביהודה ושומרון. הפעילות הזאת מגובה בקשרים ענפים עם עשרות ארגונים ברחבי העולם. כך כל פרובוקטור שמסתובב בשטחי יהודה ושומרון ומדווח על "אלימות מתנחלים" נגד אוכלוסייה ערבית מניע מעגל קסמים שמפעיל לחץ תקשורתי, עבור ללחץ בינלאומי שמפעילה ארצות הברית על ישראל. מהצמרת המדינית יורדות ההוראות לדרג הצבאי, ומשם אל דרגי השטח, שנדרשים לבירור על כל פעולה שעשויה לשדר תגובה לטרור הערבי.

גם מתיישבים שנוקטים פעולה להגנה על חייהם נדרשים לתת את הדין מיד ובחומרה. מעורבותם של האמריקנים בנושא היא סוד גלוי. רק השבוע פורסם דיווח שלפיו ארצות הברית מתנה העברת כלי נשק שביקשה ישראל בכך שהם לא יחולקו לתושבי יהודה ושומרון, מחשש שישתמשו בהם נגד פלשתינים. גם בדיווח משיחת נתניהו וביידן השבוע פורסם כי "הנשיא דן גם במצב בגדה המערבית ובצורך לחייב מתנחלים קיצוניים באחריות למעשים אלימים".

המנוע השני הוא המדיניות הישראלית לאתרג את הרשות הפלשתינית. צה"ל, ששבוי מזה שלושה עשורים בקונספציית אוסלו, לא נערך בשנים האחרונות לתרחיש של היפוך הקערה ברשות הפלשתינית. כוחם של אנשי מפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) ומנהלת התיאום והקישור עם הרשות הפלשתינית (מת"ק) עלה בשנים האחרונות, והללו סומכים על מקביליהם ברשות. הקונספציה קובעת כי הרשות נבדלת מחמאס, והיא המבוגר האחראי המשמש פרטנר של ישראל. העובדות לא יבלבלו אותם. גם לא מחבלים פעילים שנורו בידי חיילי צה"ל תוך כדי פעילות טרור, והם אנשי המנגנונים הפלשתיניים במובהק.

"השב"כ, המל"ל והצמרת הצבאית מגובשים כולם בתפיסה הזאת", מסביר אלחנן גרונר, עיתונאי חוקר מאתר 'הקול היהודי'. "הם באים לקבינט הביטחוני עם החלטות כתובות, וכולם מיישרים קו. הם רואים ברשות פרטנרים ולכן מאתרגים אותה, אבל צריך לדעת שהכול יכול להתהפך ברגע. מספיק שרק 400 לוחמים של הרשות יעלו על ג'יפים ויעברו דרך אחת הפרצות הרבות בגדר ביו"ש, ייכנסו לכפר סבא, ותוך עשר דקות היא הופכת לבארי. זוהי תוכנית השלבים של ערפאת, שבסופה מגיע שלב הג'יהאד. על זה אין מחלוקת אצלם, ואנחנו צריכים להתעורר לפני שיהיה מאוחר מדי".

"הצבא פועל בשיטת הפינצטה", מתריע הרב מנחם בן שחר, תושב גבעת רונן, פעיל ציבורי בשומרון. "מעצרים של מבוקשים בלילות זה שייך לתקופה של לפני שמחת תורה. כך מנטרלים רק את פעילות הקצה, ובינתיים תושבי הרשות מתחמשים ומכריזים שישחטו את היהודים. צריך להחליף דיסקט. מה שמצופה מפיקוד המרכז זה לזרוק את הפינצטה, להכיר מי האויב ולטפל בו מערכתית ולא נקודתית בקצה. כלומר לסגור כל מסגד וכל בית ספר שיוצאים ממנו דברי הסתה, לא לאפשר בכפרים ובערים תהלוכות תומכות טרור, וכמובן איסוף כל הנשק. כרגע יש בשטח אנרכיה והפקרות ואין משילות. אנחנו כתושבים שומעים את הצעקות והצרחות מהכפרים, ומרגישים בדיוק כמו תושבי כפר עזה לפני שמחת תורה".

בן שחר מדגיש כי בדרגי השטח יש מוטיבציית שיא להילחם בטרור, וגם חל שינוי חיובי בכך שמול התפרעויות הותר שימוש בנשק חי ולא באמצעים לפיזור הפגנות. אבל הקונספציה ביסודה לא השתנתה: "הם אומרים שהעיקר מבחינתם הוא לא לפתוח פה זירה שלישית. אני מבין שהשמיכה של צה"ל קצרה ויש חזית בצפון ובדרום, אבל אי אפשר להפקיר את הזירה ביהודה ושומרון. ההתמכרות לשקט נותנת לאויב להפתיע אותנו. אם נחכה - זה ייגמר רע".

לתגובות: [email protected]

***