היישוב הקטן שדמות מחולה בבקעה, המונה 140 משפחות, ספג שלוש אבדות קשות מתחילת המלחמה: רס"ן יהודה נתן כהן, מ"פ בגבעתי שנפל בקרבות בצפון רצועת עזה; הרב נערן אשחר, לוחם מילואים שנהרג בהתהפכות טנק בצפון, ואלחנן קליין, תושב ענב, בן היישוב שדמות מחולה, שנרצח בפיגוע ירי בשומרון. לכל אלו מצטרף גם שובל יעקב, בן היישוב הצמוד מחולה, שנרצח במסיבה ברעים. "יש כאב גדול מאוד", משתף השבוע הרב אלישע פיקסלר, רב היישוב שדמות מחולה, "בייחוד שהיה רצף של שלוש לוויות בשלושה ימים. ביום שישי ליווינו למנוחות את אלחנן קליין הי"ד, וחזרנו מהלוויה היישר להודעה למשפחה על יהודה כהן הי"ד, וביום ראשון, באמצע הלוויה של יהודה, התבשרנו על פטירתו של הרב נערן הי"ד. עוד זה מדבר וזה בא. התחושות קשות, לא קל בכלל, אבל כגודל הכאב כך גודל העוצמות. לעם ישראל אין פריבילגיה להישבר. אנחנו חזקים. מדובר על יישוב שמתמודד בגבורה, עם המון עוצמות של חסד, של ערבות הדדית ושל יחד מרומם".
חיבוק גדול מעם ישראל
ההתמודדות של הנהגת היישוב שדמות מחולה בימים אלו אינה פשוטה כלל. "הדרך ארוכה, אנחנו לא נאיביים. יש צוות שעובד קשה מאוד כדי לא לפספס אף אחד, אנחנו משתדלים. מנסים לעבור על כל שכבות הגיל ומתפללים שה' ייתן כוח. היישוב הוא חזק, ולהנהגה יש בהחלט תפקיד בעת הזאת", מציין הרב פיקסלר. "מעבר לכך שהקב"ה איתנו, מדובר ביישוב עם הרבה אנשים טובים שתורמים מעצמם, מילדי הגן עד המבוגרים. מיד בתום הלוויה של הרב נערן, הנוער שלנו נסע לכיכר ציון, שם ישבנו במעגלים, שרנו, בכינו ורקדנו, חילקנו סוכריות לעוברים ושבים, חילקנו תמונות של הנופלים והרבה אנשים הצטרפו אלינו למעגל תמיכה. בסוף שרנו כולם יחד את 'עם ישראל חי'".
הרב פיקסלר מציין כי היישוב מקבל בימים אלו חיבוק גדול מאנשים מכל רחבי הארץ. "אנחנו זוכים לחיבוק אדיר של הרבה אנשים. עם ישראל מחבק אותנו, בכל ההיבטים: הרוחניים, החברתיים, הפיזיים והנפשיים, חיבוק אדיר", הוא אומר בהתפעלות. "רבנים רבים מגיעים לנחם ולהעביר שיעורים, לדוגמה הרב הראשי הרב דוד לאו והרב יעקב מדן, ראש ישיבת הר עציון. העוצמה שהמשפחות מקרינות, ההספדים והדברים שאנחנו שומעים על הגיבורים מעידים על הייחוד שלהם, שהם באמת מייצגים את עם ישראל. הם אנשים אדירים, כוחות גדולים שאחרי המוות, אתה מבין מי חיו לצידך. לשלושתם הייתה אנושיות בלתי רגילה. הקב"ה איתנו, ובעזרת ה' ננצח, בחומר וברוח".
המכה הראשונה הכתה ביישוב ביום שני שעבר, אז התבשרו על פציעה אנושה של הרב נערן אשחר, תושב היישוב ור"מ בישיבת ההסדר שדמות נריה במקום, בהתהפכות טנק בצפון. כתוצאה מההתהפכות נהרג רב־סמל (במיל') ינון פליישמן ז"ל. "הוא נמצא במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים בנהריה, שם הוא מונשם ומורדם, נמצא בסכנת חיים ומנסים לייצב את מצבו. הוא זקוק לתפילות מרובות. שמו לתפילה - נערן חיים בן רחל פרלה בתוך שאר חולי ישראל", נכתב בהודעה מטעם ישיבת הר עציון. ראש ישיבת הסדר 'הבקעה - שדמות נריה' הרב שלמה רוזנפלד קרא גם הוא לציבור להקדיש תפילות לרפואת הרב: "לבוגרינו וידידינו היקרים. ר"מ בישיבתנו, הרב נערן חיים בן רחל פערלא, אשחר, שאך בחודש תמוז האחרון תרם כליה, נפצע קשה מאוד בצפון מהתהפכות הטנק. אנו מבקשים להתפלל לרפואתו".
שלושה ימים לאחר מכן, ביום חמישי, הגיעה בשורה קשה נוספת. אלחנן קליין (30), תושב ענב ובן היישוב שדמות מחולה, נרצח בפיגוע ירי בשומרון. קליין, נשוי ואב לשלושה ילדים, מפקד כיתה בגדוד המילואים 9221, נרצח לאחר שהתגייס לשירות צבאי בצו 8. מתחקיר הפיגוע עולה כי המחבלים, שנסעו ברכב, עקפו את רכבו של קליין ופתחו לעברו באש. הוא נפגע מהירי וכתוצאה מכך איבד שליטה, ורכבו סטה מהכביש והתהפך.
רק לפני שנה זכה קליין בתעודת הצטיינות ממפקד אוגדת איו"ש על חיסול מחבל שניסה לבצע פיגוע ליד היישוב בית אל. אלחנן, עובד ערוץ 14, גדל בשדמות מחולה להוריו יעל והרב יהודה, ולמד בישיבת ההסדר באלון מורה. אשתו, מורה לספורט בבית ספר ביישוב הר ברכה, נושאת ברחמה את בנם הרביעי. "אלחנן יקר, הרבה יש לומר עליך, רק להזכיר על השמחה בה למדת, את ההתאמצות בלימוד בשנים שלמדת בישיבה ובהתגייסות לקרב. הצוואה הגדולה שלך, אלחנן: מנעי קולך מבכי, יש שכר לפעולתך. עם ישראל מתעורר. אנחנו כולנו נתעורר. המשפחה כולה תגדל, תוסיף עוז, תוסיף אומץ, תוסיף חיים. מתוך החיים שלך שנגדעו נזכה כולנו להתנחם נחמה גדולה, לך ולנו, למשפחה ולכל ישראל", ספד לו בלוויה הרב אליקים לבנון, ראש ישיבת אלון מורה ורב השומרון.
גם ביישוב שדמות מחולה שבו גדל זכורה דמותו היטב. "הוא היה ילד חייכן, זריז מאוד, איש מעשה ועם לב טוב", מספר הרב פיקסלר. "אלחנן היה אמור לצאת הביתה, אך שמע שיש פעולה אצל חשוד בקלקיליה. הוא היה בחוד החנית והתייצב בראש הלוחמים, לכן הוא לא יצא הביתה עד לאחר הפעולה. זה מה שעיכב את היציאה שלו הביתה".
הרב שלמה רוזנפלד, ראש ישיבת ההסדר שדמות נריה, מוסיף: "אלחנן היה בחור חייכן, מתנדב לכל דבר. שדמות מחולה הוא אחד היישובים שמרגישים בהם את עוצמת המלחמה במלוא היקפה. דמויות של גיבורים שנפלו במלחמה, והם אלו שמסמלים את התקווה והעוצמה שיש לדור הזה של הלוחמים. שלושה חיילים, בני הציבור הדתי־לאומי, שמסמלים את העוז והרוח. אלחנן קליין, בן היישוב, גדל כאן, ונקרא למילואים כמו כולם, וממה ששמענו גם במילואים היה מתנדב לכל דבר, אך דווקא ביציאתו הביתה, ממש לא רחוק מענב, היה פיגוע של טרור שפגע בו, ולצערנו הרב הקב"ה רצה אותו איתו".
בחזרה מלווייתו של קליין, בצוהרי יום השישי, הגיעה בשורת איוב נוספת. רס"ן יהודה נתן כהן, בן 25, בנם של הרב דב ותהילה כהן, תושבי שדמות מחולה, נפל בקרב בצפון עזה. הוא היה מפקד פלוגה בסיירת גבעתי. הקרבות בצפון רצועת עזה היו המשך ישיר, מבחינתו של כהן, לקרבות השבעה באוקטובר שהשתתף בהם. התחנה הראשונה של כהן ולוחמיו במלחמה הייתה שדרות. "הגענו, ואני רואה גופות בצד הדרך. מלא פצמ"רים והעיר שרופה. ממש סרט מלחמה, זה כמעט בלתי נתפס. משהו בקנה מידה היסטורי", סיפר כהן הי"ד בריאיון לידיעות אחרונות. סיירת גבעתי חיסלה כ־60 מחבלים וחילצה מקיבוץ נחל עוז כ־130 בני אדם בקרבות שנמשכו שלוש שעות, עד שהצליחה להשיב את השליטה בקיבוץ לידי צה"ל. "דפקתי על ממ"ד של משפחה אחת, ואני צועק להם 'צה"ל, צה"ל'. הם לא האמינו לי. האישה אומרת לי 'אני לא פותחת'. אמרתי לה 'אנחנו סיירת גבעתי, באנו לחלץ אתכם'", שחזר סרן כהן את רגעי האימה. "היא אומרת לי 'תוכיח לי שאתה מצה"ל', ושואלת אותי באיזו שנה הוקמה המדינה. ואני עונה לה, ועוד שאלות כדי שהיא תדע בוודאות שאני לא משקר. ואז היא פותחת את הדלת ואני רואה אמא עם שני ילדים קטנים שפשוט קופצים עליי ובוכים. אביהם יצא להילחם ונהרג. באותו רגע הרגשתי כמו כל הדברים שגדלתי עליהם, כמו מבצע אנטבה".
כהן סיפר על ההכנות לכניסה הקרקעית לעזה, וההתגייסות המלאה של לוחמי הסיירת בהווה ובעבר. "אנחנו שומרים על כשירות. מתאמנים בלוחמה בשטח בנוי, עוברים על הציוד, יוצאים למטווחים ומחכים להמשך המלחמה. יש פה אחוז גיוס מטורף. הגיעו לכאן בוגרי הסיירת ממחזורים קודמים שלא קראו להם ורוצים להצטרף. אמרנו להם 'תחזרו הביתה', והם מתעקשים להישאר".
כהן היה אדם רחב אופקים, ומלבד שירותו הצבאי היו לו תחומי עניין שונים. "הוא היה בחור מעניין. מצד אחד שקט, ומצד שני מיוחד מאוד בתחומי החיים שלו. ספורטאי, כדורסלן ושחמטאי מצטיין בכל מיני תחרויות", מספר הרב רוזנפלד. "עולמו התורני היה בישיבה התיכונית בחספין, ואחר כך בעלי, כאשר גם בזמן שירותו הצבאי היה לו זמן קבוע שעסק בלימוד. הרב ניר צוברי, מרבני הישיבה שלנו, קבע איתו לימוד כל שבת שהיה כאן, וכך היה ממלא לעצמו את המצברים". עשייתו הייתה מלווה בענווה גדולה. "הוא היה יהלום שלא מספר על עצמו. בזמן שעשה פעולות הצלה וטיהור בנחל עוז, שאלו אותו במשפחתו מה הוא עושה, תשובתו הייתה: אני בשמירות בנחל עוז. אדם ערכי עם אישיות צנועה שידע להפנים בחייליו ידיעות מקצועיות. הוא גדל בבית טוב והיה עצמאי מאוד בדעותיו".
גם הרב אלישע פיקסלר מבקש להוסיף ולספר על דמותו: "בחל"ת האחרון שלו הוא הלך לעבוד ברפת. שאל אותו מרכז הרפת: למה בחרת דווקא פה? ענה לו יהודה: אני רגיל לעשות סיירת, והרפת זה הסיירת של החקלאות. הוא עשה את זה בשביל הנשמה, כהגדרתו. באותה תקופה המשיך גם בתחרויות שחמט, ופעם בשבוע נסע לעלי ללמוד בבית המדרש כדי להמשיך את הקביעות שלו שם. כל אלו בנוסף לחברותא שלו בכל שבת ביישוב, שנמשכה שש וחצי שנים. חשוב להדגיש: הם לא גיבורי על, הם לא יוצאי דופן, אלא הקב"ה זימן אותם כדי שנתבשם ונלמד מהאור שלהם. בכל קהילה לומדים מהסיפורים של הגיבורים שלנו, של כולם".
מחנך שיודע לקרב רחוקים
בתום לווייתו של יהודה הי"ד, כותרות החדשות כבר בישרו שהרב נערן אשחר (32) נפטר מפצעיו. "הרב נערן אשחר הגיע אלינו לפני כשנתיים מישיבת הר עציון, עם הרב נחמיה רענן. הרב נחמיה, בתור ראש ישיבה נוסף, והרב נערן, בתור ר"מ שהתרכז בעולמו האמוני של הבחור, שימש כתובת לבחורים, ומסר שיעורים בתחומי האמונה", מספר ראש הישיבה הרב רוזנפלד.
"בשנתיים הללו התוודענו לגודל אישיותו. בעל ידע רב־תחומי בעולם התורה וגם בעולם החוכמה החיצונית והרבה הרבה בעולם המוזיקה והנגינה. הייתה לו חשיבה של חופש בכל התחומים, ויחד עם זאת תמיד אמר: ההלכה היא תמיד הגבולות. בגישתו החינוכית דאג להיות קשוב לשאלות וההתמודדויות של הנוער. לפעמים היית רואה שיושבים אצלו חבר'ה לא דתיים שבאו אליו לשבת. הוא יהודי מאוד מיוחד, מאוד מקרב, מאיר, עם שלווה של הקשבה, הכלה ומבט של עין טובה. זה היה הרב נערן, שהקפיד לא לקרוא לעצמו הרב נערן, גדול מרבן שמו".
לדברי הרב רוזנפלד, הגיוון בבתי המדרש שגדל בהם, רעותא בכרמל וישיבת הר עציון, מעידים גם הם על אישיותו המיוחדת. "לפי המקומות שלמד, אתה רואה שהוא היה רב־גוני. ככל שאדם רחב יותר, יש לו יכולת הכלה והפנמה".
הרב רוזנפלד מתאר אישיות של מחנך שיודע לקרב רחוקים. "באופיו קירב כל מיני אנשים. היה מדי פעם נוסע לחבר שנמצא במצוקה או חבר בצבא, ואחרים מתקרבים אליו. הוא היה יהודי שמקרב רחוקים, לא רק בישיבה אלא בצבא ובכל מיני מקומות שהגיע אליהם. הוא הרבה להשתמש בנגינה ככלי מרומם ומקרב. הוא חי ל"ב שנים, והוא היה כולו לב, לב שנותן ולב שמקרב. רק לפני חצי שנה תרם כליה מגופו, וכעת התעקש לחזור למילואים לאייש צוות טנק. בחזרה מפעילות הטנק התהפך, והשבוע לצערנו נקבע מותו". ישיבת שדמות נריה ספגה אבדות רבות נוסף על הרב נערן אשחר, ר"מ בישיבה. ר"מים נוספים בישיבה, אחד שמלמד בה בהווה, הרב דב כהן, והרב יהודה קליין, שבעבר לימד בישיבה, איבדו כאמור בנים בקרב.
החסד של הרב אשחר נמשך גם לאחר מותו. השבוע נתרמו איבריו של הרב אשחר: הלב בבן 59, הריאות בבן 72, הכבד בבן 67 והכליה בבן 43. אשתו צוף אשחר כתבה: "הכרתי את נערן לפני שמונה שנים. מהפגישה השנייה ידעתי שאם יסכים, ארצה להינשא לו ולחיות איתו. זכיתי בבעל שכולו חסד, שהוא צינור לעשיית טוב בעולם ולעם ישראל". היא סיפרה כי הוא "רצה לתרום כליה כבר לפני מספר שנים, אך דחה זאת כי ידע שאחרי תרומת כליה יורד הפרופיל ולא יוכל להיות לוחם. נערן תרם כליה לאדם שאינו מכיר, כשלושה חודשים לפני המלחמה. הוא שכח שתרם כליה ויצא למלחמה. שכנעתי אותו לספר להם שהוא תרם, והוא הוכיח להם שהוא כשיר".
היא הוסיפה: "לבסוף פנה לד"ר אביתר נשר, מנהל מחלקת ההשתלות בבילינסון, מ"פ בשריון בעברו, שאישר. חבריו בצבא מתארים איך רצה להיות הכי טוב. לאורך כל ימי המלחמה דיבר עם ילדיו (בני שלוש ושש), והם כל כך שמחו". על הפציעה הקשה שיתפה: "אחרי הפציעה הקשה, בבית החולים, כשהבנו שמדובר במוות מוחי, נושא תרומת האיברים בכלל לא היווה שאלה. היה ברור, זו הייתה צוואתו. רק חיכינו לשמוע שאפשר יהיה להציל אנשים".
את השבוע חתמו בשדמות מחולה בנחמה קטנה ובראייה אופטימית לעתיד טוב יותר: "מאז תחילת המלחמה נולדו חמישה נכדים לסבים וסבתות שגרים ביישוב, התארסו שניים מבני היישוב, חגגו בר מצווה לאחד הנערים מהיישוב והשבוע נולדו שתי בנות מתוקות למשפחת איצקוביץ ולמשפחת איסו. בימים שבהם נתבשרנו בבשורות מרות בשדמות מחולה נתבשרנו גם בבשורות משמחות על דור העתיד שיגדל לתפארת במדינת ישראל".
***