מאז פרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר, האנטישמיות ברחבי העולם הרימה ראש והפכה נועזת ואלימה. רק השבוע (ראשון) פול קסלר, יהודי אמריקני בן 69, הוכה למוות על ידי מפגין פרו־פלשתיני בלוס אנג'לס. האירוע התרחש בזמן מחאה פרו־פלשתינית בעיר, כשמולה הפגינו קבוצת יהודים בעד ישראל. קסלר, שהניף את דגל ישראל, הוכה חזק בראשו באמצעות מגפון. הוא נפל ארצה מדמם, ונחבט בראשו בעוצמה. מצבו הוגדר קשה מאוד, והוא הובהל לבית החולים, שם נאבקו על חייו, אך בלילה שבין שני לשלישי נקבע מותו. הקהילה היהודית במקום הגיבה בזעזוע, ורבים שיתפו בפחד מוחשי מפגיעה בהם ובבני משפחותיהם, עימו הם מתמודדים מאז פרצה המלחמה בישראל.
גם גבריאל דרמיק, צעיר יהודי בן 23, תושב יוהנסבורג וסטודנט באוניברסיטת Witwatersrand שבדרום אפריקה, משתף בפחד להסתובב בימים אלו כיהודי ברחבי מדינתו: "אני מפחד", הוא מודה. "המדינה שלי עוינת בגלוי את ישראל. היו הרבה מצעדים פרו־פלשתינים, אבל גם הרבה שהם פרו־חמאס. ראיתי אנשים צועדים ברחובות עם צלבי קרס וקוראים קריאות גנאי נגד ישראל. הם האשימו את ישראל ברצח עם. הייתה צעדה של מוסלמים שעברה בשבת דרך השכונה שלי - השכונה היהודית, וזה היה מלחיץ מאוד. בקהילה היהודית של קייפטאון ריססו גרפיטי על הקירות: 'שואה 2023', ומתחת לדגל ישראל כתבו 'אני תומך ברצח עם'. זה היה ממש מחוץ לדירה של חברה שלי - בלב הקהילה היהודית - והיא פחדה מאוד. גם מחאה עם צלבי קרס הייתה ליד הדירה שלה. נשיא המדינה שלנו התייצב לצד חמאס, קרא להם 'לוחמי חופש' וגינה את ישראל. לצערי אני מרגיש שהמדינה שלנו לא רוצה אותנו כאן, ואני כבר לא מרגיש כאן בטוח להיות יהודי או להראות לאנשים שאני יהודי. אחרי שראיתי מה קרה בדאגסטן, זה נראה כאילו האנטישמיות מהסוג הזה מבעבעת בכל העולם ואני פשוט לא מרגיש בטוח. אני זהיר מאוד".
איך אתם נשמרים?
"ביוהנסבורג יש הרבה אבטחה. זה מצחיק, אבל בגלל כל הפשיעה שיש לנו כאן בשגרה, אנחנו ערוכים גם לאנטישמיות. לקהילה היהודית יש שומרים חמושים שמסיירים ברחובות עם מקלעים וכלי רכב משוריינים. יש גדר חשמלית מסביב לבית שלי, ואזעקות קרן לייזר שמופעלות אם מישהו נכנס לנכס שלנו בלילה. האזעקה מחוברת למוקד, שמגיע לביתנו בתוך שתי דקות מההתרעה. כשהמוסלמים עשו את הצעדה שלהם אצלנו בשכונה היהודית, כוחות הביטחון שלנו היו בכל הרחובות, ולכן לא הייתה להם הזדמנות לעשות לנו כלום", הוא מספר.
"אז אנחנו בטוחים כאן מפשיעה, אבל זה מעולם לא היה צריך להיות כדי להגן עלינו מפני פוגרומים. אני לא חושב שזה יקרה כאן, אבל כיהודי מחוץ לישראל, אני מפחד ואני רוצה להגיע לישראל כמה שיותר מהר", הוא אומר בנחרצות.
"אלו גם התחושות של חברים שלי. כולנו מתכננים לעלות לארץ מיד כשנסיים את הלימודים. העובדה שיהודים מרגישים בטוחים יותר בישראל - בזמן מלחמה - מאשר בתפוצות, אומרת לנו את כל מה שאנחנו צריכים להבין", מדגיש גבריאל. "העלייה באנטישמיות בכל העולם היא מטורפת לחלוטין ומפחידה מאוד. זה דומה למה שסבתא רבתא שלי תיארה מהחוויות של הוריה בגרמניה בשנת 1932. בהתחלה זאת הייתה תופעה מצומצמת - זה אף פעם לא קורה בבת אחת. ולכן זה מפחיד מאוד ומחזיר את כל הזיכרונות של הסיפורים שתמיד חשבתי שלא יוכלו לקרות יותר לעולם. עלינו לעצור איכשהו את התפשטות האנטישמיות בעולם ולא לאפשר לה לצאת משליטה".
ליל הבדולח גרסת 2023
בעקבות התגברות האירועים בעולם, פורסם לאחרונה דו"ח מיוחד מטעם ההסתדרות הציונית העולמית, משרד התפוצות והסוכנות היהודית. הוא סקר את נתוני האנטישמיות בעולם במהלך השבועות הראשונים למלחמת 'חרבות ברזל', והממצאים מדאיגים ביותר. הדו"ח מצביע על עלייה דרמטית בת מאות אחוזים באירועים אנטישמיים ברחבי העולם, ובשלושת השבועות הראשונים למלחמה (25-7 באוקטובר 2023) נרשמה עלייה חדה של כ־500 אחוזים בהיקף כלל האירועים האנטישמיים, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. עוד זוהתה עלייה ניכרת של כ־330 אחוזים במספר האירועים האנטישמיים האלימים. נוסף על כך חלה עליה של כ־400 אחוזים בשיח האנטישמי ברשתות חברתיות נבחרות, בהשוואה לתקופת הזמן שקדמה למלחמה. יצוין כי מספרים אלו גבוהים באופן ניכר גם בהשוואה למבצעים קודמים בישראל, כדוגמת שומר החומות.
בד בבד עם העלייה הדרמטית בשיח השנאה המקוון, נרשמו מפרוץ המלחמה אלפי הפגנות תמיכה בחמאס ובפלשתינים בערים בעולם, שכללו במקרים רבים ביטויי תמיכה מפורשים בהרג יהודים ובהשמדת מדינת ישראל. בהקשר זה, בולטת גם העלייה בשימוש בצלבי קרס ובדמותו של היטלר. בין שלל האירועים שדווחו, הושלכו בגרמניה בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת במרכז ברלין, ונרשמו מקרים רבים של סימון בתים וחנויות של יהודים במגן דוד, נוסף על פעילויות אנטישמיות רבות באוניברסיטאות ובמכללות בארצות הברית. עוד דווח על השחתת בתי כנסת וכן על השחתת מצבות בבתי עלמין יהודיים, תקיפת יהודים, הכאתם והשפלתם, ונדליזם והשחתת רכוש במוסדות יהודיים וישראליים ועוד.
רחלי ברץ־ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית, מודאגת ביותר מהמצב החמור עימו מתמודדות הקהילות היהודיות בתפוצות: "אנחנו מקבלים עדכונים על אירועים אנטישמיים ברחבי העולם ברמה שעתית. זה מגיע לעשרות תקריות ביום, זה מספר האירועים שמתקבלים אצלנו במחלקה, כאשר אלינו מגיעים בדרך כלל סדר גודל של 30-20 אחוזים מכלל האירועים", היא מדגישה. "זאת אומרת שיש עוד כ־70 אחוזים מהתקריות שהתרחשו אבל לא דווחו. אם הולך מישהו ברחוב ויורקים עליו או מקללים אותו בגלל יהדותו - אלו מקרים שאנחנו אפילו לא נדע עליהם. לכן המצב בשטח הוא אפילו חמור בהרבה.
"אנחנו נמצאים בתחילת חודש נובמבר, וכבר עומדים על מאות דיווחים חמורים בחודש הזה. דירה הותקפה במאלמו בשוודיה, השחיתו אותה וציירו צלבי קרס במעלית. השבוע הותקפה יהודייה בניס שבצרפת, ואנחנו מקבלים יותר ויותר עדכונים מקהילות שחשות לא בטוחות ויהודים שמורידים מזוזה מסף הדלת או דגל ישראל, וזו החמרה ביחס למה שראינו לפני הלחימה", היא מציינת. "היו לפני כן אירועים אנטישמיים, אבל הלך הרוח הכללי היה שיהודים יכולים להרגיש בטוח היכן שהם גרים. מתחילת המלחמה התקבלו הנחיות מאת גורמים מקומיים לא לפתוח בתי כנסת ולא לפתוח בתי ספר יהודיים. היו הנחיות: תישארו בבית. אל תלכו לבית הספר. זו בוודאי עליית מדרגה. יהודים כותבים לנו שהם לא מרגישים בטוחים יותר", היא אומרת.
"המקרים רבים וחמורים מאוד", קובעת ברץ־ריקס ואף מפרטת: "בעיר ליון ניסה צעיר לרצוח אישה יהודייה בפתח ביתה באמצעות סכין, דלת ביתם של זוג יהודים צרפתים בני 80 הוצתה, יהודי צרפתי אחר הותקף ביציאה מבית כנסת. בלונדון ריססו צלב קרס בתא שירותים של בית ספר יהודי, ובבירה האנגלית גם ירקו עוברי אורח על אישה ברכבת תחתית וקראו לה 'יהודייה מסריחה'. ברוסיה הופצו פליירים שנכתב בהם: אל תשכירו דירות ליהודים כי הם הורגים פלשתינים ומחר הם יכולים להרוג אתכם. באוסטרליה קראו להרוג יהודים בגז. זו אנטישמיות קלאסית במיטבה, שראינו אותה בעבר הרחוק. היקפי האנטישמיות בתקופה האחרונה הם בממדים שלא נראו בעשור האחרון. כל שנה אנחנו רואים עלייה ברמות האנטישמיות, ושנת 2022 הייתה השנה הראשונה שבה העלייה באנטישמיות נבלמה. לא הייתה ירידה ולא עלייה. אבל השנה הנוכחית, 2023, תיתן קפיצה בסדר גודל נרחב בהרבה ממה שהיה עד היום".
אנחנו מבינים שזה בעקבות המלחמה בעזה. אולי יהודי התפוצות צריכים פשוט להיעלם מתחת לרדאר ולחכות עד יעבור זעם?
"הפתרון הזמני שיהדות התפוצות מסגלת לעצמה בתקופה הזאת הוא הסרת כל סממני זהות. אם עד לאחרונה הם יכלו לענוד בחופשיות שרשרת מגן דוד במרחב הציבורי או לקבוע מזוזה בפתח הבית, התחושה היום היא שכדאי להימנע מכך. כשהיהודים חוששים לשים את הסממנים היהודיים שלהם ולהזדהות כיהודים או ישראלים, אז אנחנו בבעיה קשה, כי מה זה משדר לילדים שלהם בנוגע ליהדות? ומה יקרה עם הנכדים שלהם? הם הופכים להיות אנוסים", היא מתריעה. "אנחנו חייבים להרים את כל הדגלים האדומים ולצעוק בריש גלי שאסור שדבר כזה יקרה. עלינו כמדינה לעמוד לצידם, אחרת האנטישמיות של היום תוביל חלילה לאובדן הזהות היהודית של מחר. אנחנו צריכים לשמר את ערכה של היהדות. לשמור על היהודים ברחבי העולם שירגישו בטוחים בכל מקום שהם יבחרו לחיות. מדינת ישראל תמיד תהיה עוגן לכל יהודי שירצה לעלות לישראל, אבל יהודים צריכים להרגיש בטוח בכל מקום שהם בוחרים לחיות בו, וזאת האחריות של כל מדינה לדאוג לביטחון האישי שלהם".
רק בשבוע שעבר פרסם המטה לביטחון לאומי אזהרת מסע חריגה לישראלים שמבקרים בכל העולם והורה להם להסיר כל סממן יהודי. זה משהו שלא היה כדוגמתו. אולי בכך אפילו מדינת ישראל מודה שביטחון היהודים בעולם רעוע ואין ביכולתה להגן עליהם?
"מדובר בבעיה בין־לאומית קשה, וזו קודם כול אחריות של כל מדינה ומדינה לדאוג לביטחון אזרחיה היהודים המתגוררים בה, ועדיין יש למדינת ישראל חובה ערכית ומוסרית לדאוג לביטחונם של יהודים בכל העולם".
זה אפשרי?
"אני קוראת למדינת ישראל להקים גוף, דומה לאינטרפול, שיהיה אפשר לדווח בו על כל האירועים האנטישמיים. יש לנו הרבה מודיעין על אירועים כאלו, אבל נדרש גוף מבצעי שיוכל גם לעשות משהו בפועל עם המידע הזה. גוף שיוכל להעביר את המידע למשטרה המקומית בעיר כזאת או אחרת או לגורמים משפטיים במקום. אני קוראת לממשלת ישראל לבוא ולהקים מנגנון בין־לאומי שירכז מודיעין על התארגנויות ופעולות אנטישמיות ויפעל בשיתוף מלא עם גורמי שיטור וממשל מקומיים. כזה שיוכל לתת מענה לאירועים אנטישמיים בכל רחבי העולם. ואני קוראת להקים אותו בהקדם האפשרי".
לא רק בעיה יהודית
גם המרכז לחקר הקיצוניות של הליגה נגד השמצה, מצביע על עלייה ניכרת של מאות אחוזים בתקריות האנטישמיות ברחבי ארצות הברית, הקשורות בקשר ישיר למלחמה המתחוללת בישראל. קרול נוריאל, מנכ"לית הליגה נגד השמצה בישראל, מציינת כי כל אירוע ביטחוני בעבר היווה טריגר לעלייה בביטויי האנטישמיות, אך כיום העלייה היא דרמטית בהרבה: "ברחבי העולם ישנה עלייה של מאות אחוזים בשיעור התקריות האנטישמיות כמעט בכל מקום. אנחנו יודעים שיש עלייה באנטישמיות על רקע מתיחות ביטחונית בארץ, כך היה בשומר החומות, צוק איתן או עופרת יצוקה, ואפילו באירוע משברי כמו הקורונה. אירועים משבריים הם טריגר לאנטישמיות, אבל מה שאנחנו רואים בימים אלה זה פשוט עלייה מטאורית בתקריות מכל כיוון אפשרי".
נוריאל מבקשת לערוך חלוקה בין ביטויי האנטישמיות בעולם: "ישנן הפגנות שהן פרו־חמאס, ובמסגרתן יש אירועים אנטישמיים, זה דבר אחד. אבל ישנה גם האנטישמיות הקלאסית, כמו סימון בתי יהודים בצלבי קרס, גרפיטי אנטישמי על מוסדות קהילתיים וכמובן הטרדות. החלוקה היא לא הרמטית, אבל בהחלט אנחנו רואים עלייה של ממש בתופעות האלו, וקהילות יהודיות שמתמודדות עם פגיעה בביטחונן האישי מגבירות את האבטחה ונשמרות על נפשן", היא מתארת את התחושות הקשות.
"חשוב לציין שגם בימים כתיקונם יש לנו אתגר לשכנע את הממשלות שלא מדובר בבעיה יהודית בלבד, אלא גם בבעיה של המדינה שבה קיימת התופעה. האנטישמיות ממש לא מסתכמת כבעיה יהודית בלבד", מדגישה נוריאל. "חייבים להבין שהתופעה האנטישמית הזאת יכולה מחר להיות מופנית לקהילות אחרות, ולכן חייבים לשים סוף לשנאה הזאת וסוף להשתוללות של האנטישמים. בארצות הברית אנחנו רואים זירה מתפתחת בקמפוסים, באוניברסיטאות ובמכללות".
נוריאל מבקשת להתעכב על האנטישמיות המתפרצת ברחבי הקמפוסים בארצות הברית, ומצטטת סקר שנערך לפני שנתיים בשיתוף ארגון הלל ומצביע על חשש בקרב סטודנטים יהודים לחשוף את זהותם. "מדובר בסקר שנערך בימים של שגרה, והוא מצא ש־15 אחוז מהסטודנטים היהודים לא מבליטים את הזהות היהודית שלהם ומעדיפים להסתיר אותה, כי הם חוששים שיזהו אותם עם מדינת ישראל, וזה כאמור נתון שנבדק בתקופה של שקט. אז רק נתאר מה המצב כעת בקרב סטודנטים יהודים ברחבי העולם. ראינו מה קרה באוניברסיטה בניו יורק, כשסטודנטים יהודים הסתגרו בחדר אל מול המון זועם שדפק על הדלתות וניסה להתפרץ. כלומר אנחנו רואים את האירועים האלו מידרדרים ומגיעים רחוק לאינדיבידואלים ולקהילות היהודיות, וזה מאיים לא רק על השגרה שלהם אלא על ביטחונם ושלומם".
האם את מודאגת מהעלייה באנטישמיות בעולם?
"גם לפני השבעה באוקטובר הורגשה עלייה במספר המקרים האנטישמיים. אנחנו הוצאנו דו"ח על שנת 2022 בארצות הברית שמצביע על עלייה של 36 אחוז בשיעור המקרים האנטישמיים בשנה. אנחנו בעצם מדברים היום על עלייה שהיא נוספת לעלייה קיימת בשיעור המקרים האנטישמיים כבר כמה שנים באופן רציף. זו מגמה מדאיגה מאוד. אסור לנו לשכוח שאנטישמיות יכולה להיות קטלנית ביותר. רק בשבוע הראשון למלחמה נזרקו שני בקבוקי תבערה לעבר בית כנסת בברלין, ואנחנו רק יכולים לדמיין מה היה יכול לקרות לו בית הכנסת היה מלא במתפללים. אפשר להזכיר את האירוע הקשה השבוע בלוס אנג'לס, את האירוע בפיטסבורג שבו נרצחו 11 מתפללים, ובבית כנסת בסן דייגו חצי שנה לאחר מכן, ותקיפה בבית כנסת בגרמניה לפני כמה שנים, כך שאנחנו יודעים בדיוק לאן דברים כאלו עלולים להגיע.
"הפתרון לאנטישמיות הוא רב ממדי וארוך טווח", היא מפריכה את התקווה לנוסחת קסם. "הכלי הראשון הוא כמובן החינוך, כשהמטרה היא שינוי תפיסות וסטריאוטיפים כלפי יהודים. הכלי החינוכי השני הוא העצמה של סטודנטים יהודים בעולם, והיכולת שלהם להכיר את התופעה, לאפיין ולזהות אותה ולקום ולעמוד מולה היא נורא משמעותית. יש לדאוג שהם יקבלו את הכלים כדי שיוכלו לפעול בעצמם בתוך הקמפוסים".
כלי נוסף להתמודדות אל מול האנטישמיות הגואה הוא קידום החקיקה והאכיפה במדינות השונות: "למשל, הליגה נגד השמצה מקדמת חקיקה לכינון חובה של לימודי שואה בבתי הספר, זה כיוון אחד. כל נושא של קידום המימון לאבטחת מוסדות יהודיים דרך הרשויות השונות הוא חשוב, כלומר להביא לכך שהממשל גם תומך כספית במוסדות יהודיים. בליגה אנחנו מקיימים הכשרות בכל שנה בקרב הקהילות היהודיות בארצות הברית ובמקומות אחרים באירופה, לזיהוי פגיעה אנטישמית והכרת אפשרות הדיווח ודרכי הטיפול. זה משמעותי מאוד, כי על כל תקרית אנטישמית שמדווחת יש לפחות אחת, אם לא יותר, שלא מתלוננים עליה". עוד מוסיפה נוריאל כיעד את שיתוף ראשי המדינות השונות בהתמודדות עם האירועים: "כמובן יש לעבוד מול מנהיגי המדינות ולצפות מהם לאמירה נוקבת וברורה ולגינוי מלא של התופעה והמעשים".
כיום ישנו גיבוי מסוים של המדינות במלחמה באנטישמיות, שלא היה בעבר.
"בהחלט יש הבנה שהאנטישמיות טומנת בחובה סכנה גם בעבור היהודים אבל גם בעבור החברה בכלל".
נוריאל מצביעה על היותן של הרשתות החברתיות כר פורה להגברת ביטויי שנאה, הסתה ואנטישמיות באופן חסר עכבות, ודורשת את טיפול הממשלות בנושא: "יש ביטויים חריפים וקשים מאוד ברשת החברתית כלפי יהודים וכלפי ישראל, והיום אנחנו יודעים שמילים מובילות למעשים, ומה שנכתב ברשתות מגיע בסוף גם לרחובות. לכן יש לתת על כך את הדעת".
***