לא עוצרים

ביום שלישי השבוע ציינה מדינת ישראל חודש לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. בחודש שחלף מאז פרוץ המלחמה, ובמיוחד מאז הכניסה הקרקעית שהחלה לפני כשבועיים, ישראל פועלת בצורה שיטתית על מנת למוטט את שלטון חמאס ברצועת עזה. לאחר שבשבוע שעבר צה"ל כיתר את צפון הרצועה, השבוע החלו הכוחות להילחם בתוך העיר עזה עצמה.

הלחימה ברצועה היא לחימה קשה וגובה מחירים כבדים. עשרות חיילים נפלו עד כה בקרבות בצפון הרצועה, ורבים נוספים נפצעו. עם זאת הליך כיבושה של העיר עזה עצמה והשטחים הסובבים אותה הולך ומתמשך, וצה"ל מנקה עוד ועוד חלקים מצפון הרצועה מאחיזת חמאס. בתדרוך שנתן ביום שלישי השבוע אלוף פיקוד דרום, האלוף ירון פינקלמן, אמר האלוף כי "לראשונה זה עשרות שנים, צה"ל נלחם בלב ליבה של העיר עזה - לב ליבת הטרור. המטרות והיעדים שלנו ברורים מאוד, אנחנו מתקדמים על פי הקצב המבצעי הנכון, ונמשיך לפעול כך".

בדבריו הסביר פינקלמן כיצד צה"ל פועל בתוך הרצועה, והסיר מעט ממעטה האיפול שמערכת הביטחון נקטה עד כה. בצה"ל שמים דגש על שיתוף פעולה בין כלל זרועות הצבא, והתקיפות מתרחשות בו־זמנית באמצעות חיל האוויר, חיל הים וכוחות היבשה. מי שתופס חלק עיקרי בלוחמה יותר מבסבבים קודמים הם לוחמי חיל הים, הן בהפצצות והן על ידי לוחמי השייטת.

מפציצים מנהרות מהאוויר ותוקפים יבשתית

מטרתו של צה"ל, כפי שפורטה כאן בשבוע שעבר, היא לנקות את חלקה הצפוני של רצועת עזה מכל נוכחות של אנשי חמאס. לשם כך מאפשרת ישראל מעברים הומניטריים שבהם יכולים תושבי צפון הרצועה לצאת לדרומה. במהלך השבת שעברה הפציץ חמאס את השיירות המדוברות, במטרה למנוע מהעזתים לצאת מאזור הקרבות. בתגובה לכך, בשבוע האחרון הוחלט בישראל שכוחות הצבא יאבטחו את השיירות היוצאות. בימים האחרונים יוצאים הסרטונים מאותן שיירות, ובהם ניתן לראות את תושבי העיר עזה מניפים דגלים לבנים במהלך צעדתם לכיוון רפיח, כדי שלא יסומנו כאנשי חמאס.

במקביל לפינויים של תושבי צפון הרצועה, ניקוי צפון רצועה מאחיזת חמאס כולל פעילות אינטנסיבית בכל המרחבים שבהם צה"ל לקח את השליטה מידי חמאס. מכיוון שחלק ניכר ממחבלי חמאס נמצאים במנהרות מתחת לאדמה, הליך הניקוי, ולמעשה כיבוש צפון הרצועה, נערך בשני שלבים. הראשון - תפיסת הצירים, הליך שכבר כמעט הושלם במלואו, והשני - טיהור האזור, כולל קרבות מול כוחות מחבלים שנמצאים בשטח ובמנהרות. השר רון דרמר הסביר בריאיון לרשת Sky News הבריטית כי ישראל מפציצה את המנהרות מהאוויר, מקריסה אותן, ומיד לאחר מכן כוחות היבשה תוקפים את המקום. ההיגיון מאחורי האסטרטגיה הזאת הוא שלמחבלים השוהים במנהרות ושלא נהרגו או נפצעו ונוטרלו בתקיפה האווירית לא יהיו הזמן או היכולת לתקוף את הכוחות הקרקעיים, והודות לכך תתאפשר פעילות בטוחה יותר לחיילים.

בימים האחרונים הגיעה הלחימה, לדבריו של אלוף פיקוד הדרום, גם לתוככי העיר עזה. אזורי בתי החולים המרכזיים בעיר, שבהם נמצאות המפקדות המרכזיות של חמאס, מותקפים כל העת. בתי החולים עצמם, נכון לכתיבת שורות אלה, אינם מותקפים. כמו כן, ולמרות הטענות הנשמעות שוב ושוב מהרצועה במטרה להשפיע על דעת הקהל העולמית, אין בעיית חשמל בבתי החולים. אלא שההודעות הללו עושות את שלהן. במלחמה נאלצת ישראל להתמודד עם שני שעוני חול עיקריים שעשויים להכתיב את משך הלחימה. הראשון הוא שעון החול המדיני, והשני הוא שעון החול הכלכלי. שעון החול הכלכלי נמצא תחת שליטה בשלב זה, ואילו החול בשעון המדיני מתחיל לאזול. באופן רשמי מעצמות המערב מביעות תמיכה בלתי מסויגת בישראל, ומסרבות לקרוא להפסקת אש, כלומר לסיום המלחמה. יחד עם זאת, הדרישות ההומניטריות כלפי ישראל הולכות ומתעצמות.

לאחר שארצות הברית כפתה על ישראל לאפשר הכנסת מזון, מים וציוד רפואי לרצועה, הגבירו האמריקנים את דרישותיהם בנושא בשני מישורים: הראשון - הגדלת היקפי הסיוע שישראל כבר איפשרה להכניס, והשני - הכנסת דלק לבתי החולים. על החלק הראשון ישראל הסכימה בצורה כזאת או אחרת, כולל מתן אפשרות לירדן להנחית מהאוויר ציוד הומניטרי ברצועה. בכל הקשור להכנסת דלק, ישראל מתנגדת לכך גם השבוע והודיעה שלא תאפשר זאת. יחד עם זאת, כבר בסוף השבוע שעבר אמר הרמטכ"ל כי ייתכן שבהמשך ישראל תאפשר גם הכנסת דלק. אמירה זו הציתה ביקורת חריפה בתוך הממשלה, וחשפה צוהר לקולות הנשמעים בממשלה בימים אלה, ועליהם נרחיב בהמשך.

בינתיים הגביר הנשיא ביידן את דרישותיו וביקש מישראל לנצור את האש לשלושה ימים, במטרה לסייע לתהליך השבת החטופים. בישראל מתנגדים לכך. בהצהרתו לתקשורת ביום שלישי השבוע אמר ראש הממשלה נתניהו כי "לא תהיה הפסקת אש בלי החזרת חטופינו", וציין, תוך יישור קו עם עמדתו של שר הביטחון גלנט, כי הפעולה הקרקעית ברצועה מסייעת להחזרת החטופים. בריאיון לרשת ABC האמריקנית, ריאיון שגרר ביקורת קשה נוכח העובדה שנתניהו ממעט לענות לשאלות עיתונאים ישראלים מאז פרוץ המלחמה, אמר נתניהו כי ישראל תצטרך לשלוט ביטחונית בעזה, "לתקופה בלתי מוגבלת של זמן, ולה תהיה האחריות הכוללת, כי ראינו מה קורה כשאין לנו את השליטה". הדברים האלה נאמרו לאחר הלחצים מצד ארצות הברית שנוגעים ליום שאחרי המלחמה, ובהתייחס לרצונה שישראל לא תישאר ברצועת עזה. למעשה נתניהו אמר בריאיון כי בדיוק כמו שמבצע חומת מגן ביטל דה־פקטו חלקים נרחבים מהסכמי אוסלו ביהודה ושומרון, כך מלחמת חרבות ברזל תעשה ברצועת עזה.

נלחמים בחמאס גם ביהודה ושומרון

מלבד הזירה העזתית, צה"ל מתמודד כעת עם שלוש זירות נוספות. העיקרית שבהן היא הזירה הצפונית, שם כוחות חיזבאללה ומיליציות איראניות נוספות מאתגרים ביטחונית את ישראל. נאומו של נסראללה ביום שישי שעבר התקבל בכעס ובלעג בתוך לבנון, לאחר שלמעשה אמר מנהיג חיזבאללה כי אין לארגונו כוונה להיכנס בשלב זה ללחימה אינטנסיבית יותר בישראל.

שתי הזירות נוספות הן הזירה הדרומית וזירת יהודה ושומרון. בדרום עדיין מנסים החות'ים מתימן לתקוף את ישראל באמצעות רקטות ארוכות טווח. לאחר שישראל נזקקה לסיוע ביירוט הרקטות והכטב"מים בתחילת המתקפה מתימן, בימים האחרונים מערכות ההגנה האוויריות של ישראל השתלטו כמעט לחלוטין גם על זירה זו. שיתוף הפעולה בין ישראל לארצות הברית וסעודיה במישור זה ממשיך כל העת.

בזירת יהודה ושומרון המצב שונה בתכלית. צה"ל פועל בצורה אינטנסיבית ביותר בכל רחבי יהודה ושומרון ובכל הכפרים הערביים, במטרה מוצהרת לנקות גם את הזירה הזאת ממחבלי חמאס. בקבינט הפנימו, לאחר שנים של אמירות בנושא מפי גורמי ימין, כי אין הבדל של ממש בין מחבלי חמאס שבעזה למקביליהם ביהודה ושומרון, וההחלטה שהתקבלה היא ניקוי ישראל כולה מגורמי חמאס.

מתחילת המלחמה חיסלו צה"ל והשב"כ יותר מ­­־160 מחבלים ונעצרו יותר מ־1400 ברחבי יהודה ושומרון, כשלפחות ל־900 מהם יש קשר ישיר לחמאס. נוסף על כך תפסו כוחות הביטחון אמצעי לחימה רבים וציוד שנועד להפרות סדר ברחבי יהודה ושומרון. לצד כל זה חל שינוי דרמטי בהוראותיו של המנהל האזרחי כלפי נכסי חמאס במרחב.

ממידע שהגיע לידי 'בשבע', ואנו מציגים אותו כאן לראשונה, לאחר פרוץ המלחמה הוחלט במנהל האזרחי על שינוי אסטרטגי בכל הקשור לנכסים הבלתי חוקיים של חמאס. כידוע, במשך שנים המנהל האזרחי כמעט ולא אכף את התקנות ביחס לבנייה ערבית בלתי חוקית ברחבי יהודה ושומרון, והפנה את מרבית מאמציו במישור זה כלפי בנייה יהודית. עם פרוץ המלחמה המצב השתנה. ההוראה שניתנה מהמנהל האזרחי לחיילים ולפקידים השונים בו היא לחפש באופן אקטיבי נכסים בלתי חוקיים של חמאס בכל המרחב, ולהרוס אותם. "מדובר בשינוי תפיסה של 180 מעלות מכל מה שהכרנו עד היום ומכל מה שהנחו אותנו לעשות עד היום", אומרים גורמים במנהל האזרחי. "אם לפני חודש וחצי היית אומר לי שזאת ההוראה שנקבל, הייתי אומר לך שאתה הוזה. לא מדובר פה בתהליך הדרגתי שראינו, אלא בשינוי מוחלט שהתרחש בבת אחת".

מה ההסבר שאתם קיבלתם לשינוי?

"לא היינו צריכים לקבל הסבר מפורש. אנחנו רואים את הפנים של ראשי המנהל. אירועי השבת השחורה הקריסו גם את הקונספציות שלהם. הרבה מאוד מהפרדיגמות שלהם התנפצו להם בפרצוף בשבועות האחרונים. וזה לא נשאר רק ברמת ההנחיות, אלא גם מיושם בפועל".

שינוי התפיסה לגבי המציאות הביטחונית ביהודה ושומרון אינו מוחלט. כרגע התפיסה השתנתה בעיקר נגד פעילי חמאס, וזאת אף שגם אנשי הפת"ח, כלומר מנגנוני הרשות הפלשתינית, לוחמים אקטיבית נגד חיילי צה"ל ומשתפים פעולה עם אנשי חמאס. כך למשל, בחיסול שהתבצע השבוע בטול־כרם, חוסלו באותה פעילות גם מפקד בזרוע הצבאית של חמאס ביהודה ושומרון וגם מפקד בחללי אל אקצא, הזרוע הצבאית של הפת"ח. בינתיים ברשות ממשיכים לתמוך במחבלים אנשי חמאס, וקוראים לאימאמים השונים לעודד רצח יהודים. לעומת זאת, בישראל עדיין יש כאלה שחושבים שניתן לשתף פעולה עם הרשות הפלשתינית.

כל זה מתרחש כשאנשיו של אבו מאזן מעבירים מסרי תודה לצה"ל. "זה אירוע מדהים. בגלוי, אבו מאזן וצמרת הרשות קוראים לתקוף את ישראל ומקדמים נגדנו מהלכים. אבל מאחורי הקלעים הם כל הזמן משוחחים איתנו ומודים לנו על כל חיסול של איש חמאס שאנחנו מבצעים ביהודה ושומרון. זה משחק דו־פרצופי שכל הזמן מתנהל", אומרים גורמים ביטחוניים. לא מדובר רק ביושב ראש האופוזיציה לפיד, שקורא לתת לאבו מאזן ואנשיו את השליטה ברצועה ביום שאחרי המלחמה, אף שבפעם הקודמת שבה ישראל עשתה זאת, בהתנתקות, הרשות לא הצליחה לשלוט ברצועה, ובתוך שנתיים חמאס השתלט עליה בצורה מלאה. גם בממשלה ובמערכת הביטחון ישנם גורמים שרוצים לחזק את הרשות, או לכל הפחות לתת לה הקלות וכספים בזמן הזה, במטרה לשמור על שקט בגזרה. לעומת זאת, גורמים בכירים בממשלה תקפו בתוך הישיבות את העמדה הזאת בצורה נחרצת.

בדיון שנערך בקבינט השבוע בשאלת העברת הכספים לידי הרשות, לראשונה חלק גדול מהשרים הסכימו כי אין לתת את הכספים הללו לרשות, בגלל חוסר הגינוי שלהם לטבח, וכן בשל קמפיין ההסתה שאנשי אבו מאזן מעודדים, פניית הרשות לבית הדין הבין־לאומי בהאג והעובדה ש־40 אחוזים מהכספים האלה עוברים ישירות לחמאס, מלבד הכספים שמועברים למחבלים העצורים בישראל, כולל למבצעי הטבח עצמם.

למרות ההבנה הזאת, הוחלט בכל זאת להעביר את הכספים, וזאת כדי להרוויח שקט. "ישראל עושה כאן את מה שהיא עושה בזירת חיזבאללה. בשני המקרים ישראל מנסה לקנות שקט במטרה שלא תיפתח לנו זירה נוספת בעצימות גבוהה. בצפון זה מתבטא בעיקר בתקיפות מהירות וחדות, כדי לסכל כל ניסיון של חיזבאללה לתקוף את ישראל. וביהודה ושומרון זה מתבטא במעצרים מחד גיסא, ובהעברת הכספים לרשות מאידך גיסא. בשני המקרים זה לא עובד בצורה מלאה", מודים גורמים מדיניים.

ובכל זאת, מדובר בסוגיה שצריכה טיפול.

"בהחלט. ההחלטה שהתקבלה בקבינט מדברת על כך שהמהלכים האלה יתרחשו בעתיד, ולא מדובר בעתיד הרחוק. יש הבנה שמה שהיה לא יכול להמשיך. השרים מבינים את זה, אבל אומרים בעקבות אמירות מערכת הביטחון שזה לא הזמן להצית זירה נוספת".

לצד ההבנה שמערכת היחסים בין ישראל לרשות לא יכולה להמשיך להתנהל כמו שהתנהלה עד כה, הן בקבינט הן בממשלה עלו דרישות ממערכת הביטחון להציג תוכנית פעולה מלאה למציאות של "היפוך הקערה". מדובר למעשה במציאות שבה אנשי מנגנוני הביטחון של הפת"ח יחלו להפנות את נשקם לעבר כוחות צה"ל והמתיישבים, ולא נגד אנשי חמאס. לאור האירועים האחרונים ביהודה ושומרון, לא מדובר בתרחיש תלוש מהמציאות.

מי שהפעילו לחצים בנושא הם השר סמוטריץ' בקבינט המדיני־ביטחוני והשרה סטרוק בממשלה עצמה. הלחצים הללו הובילו את הממשלה להורות לצבא להכין את התוכניות הללו. גורמים המעורים בפרטים אומרים ל'בשבע' כי במערכת הביטחון לא גילו התלהבות רבה מהדרישה, ויש חשש בקבינט כי יהיה ניסיון מצד הצבא למסמס את ההנחיה הזאת. יש לציין שעד היום צה"ל לא הרבה לעסוק בסוגיה ולהכין תוכנית מסודרת למהלך שכזה.

הלחצים בתוך הממשלה כלפי מערכת הביטחון נוגעים גם לשעון החול המדיני. חודש אל תוך המלחמה, ותהליכי הסקת המסקנות מתחילים להתרחש, ואיתם גם ביקורות שכרגע עדיין נאמרות בחדרים פנימיים ועוסקות במהלכים שהתרחשו לפני המלחמה והובילו לשורה של בעיות בחודש שחלף מאז שמחת תורה. מעל לכול, מי שחוטף ביקורת קשה הוא השר איזנקוט, על יצירת תר"ש גדעון שהובילה למציאות קשה בצבא היבשה.

שאלות רבות נשאלו בשבועות הראשונים על העובדה שצה"ל לא נכנס רגלית לרצועה, ולמעשה בזבז כביכול זמן יקר. אלא שהאמת, והיא נאמרת כבר שבועות מפי גורמי הביטחון השונים, היא שישראל לא הייתה יכולה טכנית לצאת לפעולה קרקעית קודם לכן. הסיבה לכך היא העובדה שבמשך כחמש שנים חטיבות המילואים של ישראל התאמנו בצורה חלקית ביותר, וחלק ניכר מהכוחות כלל לא התאמן כבר קרוב לחמש שנים. במציאות זאת נאלץ הצבא לגייס מאות אלפי חיילי מילואים ולאמנם במשך כשבועיים לפני יציאה לפעולה קרקעית נרחבת ברצועה. האירוע הזה גזל זמן יקר מהצבא וזמן יקר מהמערכת המדינית.

אין מדובר בבעיה שנחתה על ישראל בהפתעה, וגם הממשלה הייתה מודעת לכך. כבר לפני חודשים ארוכים התנהלה בממשלה ישיבה שעסקה בין היתר בעובדה המטרידה שכחלק מתר"ש גדעון, חלקים נרחבים מהכוחות הקרביים שוחררו משירות מילואים, במסגרת התפיסה של "צבא קטן ויעיל". במהלך הישיבה, שעסקה במקור בהטבות למשרתי מילואים, דרשה השרה סטרוק להבין מאנשי הצבא מדוע רק שליש מהחיילים הקרביים משובצים לשירות מילואים. אין זו הפעם ראשונה שסטרוק עוסקת בנושא. במשך שנים היא מזהירה בשלל פלטפורמות, ובראשן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ושולחן הממשלה, מפני המחסור החמור שצה"ל צפוי להתמודד איתו במשרתי מילואים מאומנים ומוכנים ללחימה, בעקבות תר"ש גדעון. את עיקר המדיניות הזאת הוביל גדי איזנקוט, ובקידומה בין היתר עסקו בני גנץ ונתניהו.

העובדה שלמעשה סטרוק התריעה במשך שנים מפני התוצאות שנראות כיום בשטח, הובילה חברי כנסת המכהנים כיום בוועדת החוץ והביטחון להתייעץ עימה בסוגיות הללו, לאחר שנחשפו לפרוטוקולים מהוועדה בשנים האחרונות. ועדת החוץ והביטחון החלה בשבועות האחרונים, ללא הבדלי קואליציה ואופוזיציה, לדחוף לכיוונים הללו בכל הכוח, ולהוביל הן לחיזוק מאסיבי של צבא היבשה ביום שאחרי המלחמה, והן לשינוי התפיסה כנגד הרשות הפלשתינית כבר כעת.

העובדה ששלוש הדמויות הללו - נתניהו, גנץ ואיזנקוט - מנהלות את קבינט המלחמה, לצד יואב גלנט, הובילה ללחצים מצד השר סמוטריץ' להעביר כמה שיותר סמכויות מקבינט המלחמה לקבינט המדיני־ביטחוני, שבו מכהנת שורה ארוכה של דמויות שהתנגדו לאורך שנים לעקרונות שעומדים מאחורי תר"ש גדעון.

בינתיים כבר התקבלו מסקנות ליום שאחרי המלחמה, שלמעשה מצביעות על שינוי דרמטי בתפיסה שהובילו השלושה, לצד בכירי מערכת הביטחון לאורך שנים. בין אותן החלטות ניתן למנות את הסעיפים הבאים: ביטול קיצור השירות, תהליך שכבר היה בשיאו ואמור היה להתרחב; הגדלת צבא החובה ומיצוי טוב של יותר של כוח האדם לשירות קרבי, או במילים אחרות שינוי של ממש מהתפיסה שהשקיעה את עיקר התקציבים ומאמצי האיתור בחילות האוויר, המודיעין והתקשוב; ביטול חוק המילואים, שבעקבותיו יקראו לשירות לפי צורך ולא פעם בשלוש שנים, וכמובן הרחבת מעגל משרתי המילואים, שיעמוד על יותר משליש מכלל הלוחמים; העלאת שכר הקבע, ובניית מודל שירות חדש כדי למנוע בריחת מוחות כפי שהתרחשה בשנים האחרונות.

"אלה צעדים חשובים ביותר, ללא ספק, אבל לצידם חייב להתרחש שינוי תפיסה הן ביחס לאויבים שלנו - יש להבין שהרשות היא אויב לא פחות מחמאס - והן ביחס לאופי הפעולה של הצבא, להחזיר אותו להיות צבא יוזם ולא צבא מגיב", אומרים השבוע אותם גורמים פוליטיים בכירים.

***