יו"ר ועדת חוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) מסביר בשיחה עם ערוץ 7 על משמעויותיו של החוק למאבק בטרור, ועל הצורך של כלל הגורמים הרלוונטים לזיהוי החללים להבין את גודל השעה ולפעול בתיאום כדי להביא לזיהוי מהיר, שגם ימנע סכנת חיים לחיילים בשטח.
ח"כ רוטמן פתח והסביר על העברת החוק: "חוק המאבק בטרור שעבר דווקא לא חוק מאוד דרסטי. הוא חוק שמייצר עבירה חדשה של צפייה בתכני טרור של דאע"ש וחמאס, עבירה קלה יחסית. מדובר באנשים שבעצם נכנסים לסרטונים במטרה להתגייס לדאע"ש או לחמאס. הארגונים האלה מייצרים למעשה מעין ׳מחנה תמיכה׳. לאט לאט אותם אנשים מגוייסים לארגוני הטרור האלו, ולכן הוחלט להפוך את הצפייה לעבירה".
"דרך העבירה הזו הגענו לדון מדוע החוק הזה חורג מהעולם הפלילי. אמרתי בדיוני הוועדה ובעוד מקומות, שכל הניסיון לקחת את המאבק בטרור לתוך המשפט הפלילי זו ממש מיטת סדום. לשמחתי הצטרפה לכך הסנגוריה הציבורית שקמה באמירה שהיא איננה מעוניינת לייצג את אותם המפלצות. אני אומר, בסופו של דבר היוזמה הזו מבחינתנו הוא דבר שחורג מכל הכללים, כשמבחינת ארגוני הטרור זה כאילו ׳עוד יום בעבודה׳. זו המטרה של ארגוני הטרור, ולכן יש להסתכל על המאבק בארגוני הטרור ולתת כלים משפטיים שונים שייצגו את האינטרסים שלנו כמדינה".
האם החוק הזה לא גולש מעט לכיוונים של משטרת מחשבות? אדם ייחשף בטלגרם לתוכן טרור של חמאס ובבוקר ידפקו לו שוטרים עד דלת הבית?
"צפייה באקראי, רק בתום לב, בכלל לא קשורה לאירוע הזה. כלומר אף אחד מהאנשים שצפו בסרטוני החמאס בטלגרם בכלל לא נכנס לתחום העבירה הזו, מכיוון שהם לא צפו מתוך הזדהות באותם ארגונים. אם מסתכלים על החוק הזה דרך משקפיים של ׳1984׳ ואומר שהחוק הוא מעין משטרת מחשבות, מסתכל למעשה דרך המשפט הפלילי, אבל צריך להבין שטרור זה לא פלילי. אני גם מבקר את הפרקליטות על כך ששמה בכפיפה אחת עבירות ביטוי, פגיעה בפרטיות, לשון הרע, העלבת עובד ציבור וגם עבירות תמיכה בטרור. זה לא אותו כלי מחשבתי. מדובר באנשים שמעוניינים בפגיעה בבטחון המדינה. מי שתומך בטרור הוא אויב המדינה".
ראית את המכתב שהוציא השר לוין על כינוס ראשון בחמישי הבא, בדרך לבחירת שופטים חדשים, מה חשבת על כך? יש עוד סיכוי למינוי שופטים שמרנים כפי שדרשתם או שיהיו פשרות כוללות לאור הלחימה?
"אני כרגע לא יודע. הלו"ז הוא לו"ז סטנדרטי. יצטרכו להתחיל למפות ולעבוד. אני מאוד מקווה שמה שהשר יעשה זה מה שיהיה - שימנו שופטים בהסכמה רחבה. הרי מינוי שופטים לשלום ולמחוזי לא תהיה בעיה. לגבי העליון נצטרך יותר רגישות ולהבין את הדברים לעומק, אבל בכל מקרה מדובר בתהליך של חודשים קדימה ולא משהו שיסתיים בקרוב".
לסיום התייחס ח"כ רוטמן לעבודת וועדת החוקה בראשותו לעניין זיהוי החללים, בה נדונו היבטים שונים של צנעת הפרט אל מול זיהוי חללים במהירות ויעילות: "זה נושא כמובן שבדרך הטבע מאוד מאוד רגיש. זה שרשויות המדינה הבינו שמבחינת זיהוי החללים מדינת ישראל לא הייתה ערוכה בשום פנים ואופן לסדר הגודל של אירוע השביעי לאוקטובר, והיא הבינה את זה. טיפלנו השבוע בוועדה כדי שנוכל להזרים מידע בצורה יותר נכונה וטובה בין הרשויות. בכך התעסקתי בשבועות שלאחר שמחת תורה".
"הפער בין הבנה מתי אנחנו פועלים בכללים הרגילים, לבין מצב שבו אנחנו חורגים מכך כדי להפעיל את הכלים כראוי. יש טיעון ׳מדוע להשתמש במאגר ביומטרי? הרי אדם יוכל להגיד שהוא מתנגד לכך וזהו רצונו הפרטי׳. אני מזדהה עם הטיעון הזה, אבל במצב חירום כמו שאנחנו נמצאים בו היום, לזהות בן אדם אפילו שעה אחת מוקדם יותר זה פיקוח נפש של כלל ישראל. לפעמים זה באמת עניין של חיים ומוות. יש חייל שלא יסכן את החיים שלו כי פלוני או אלמוני זוהה. לכן להסתכל בעיניים של זכויות הפרט וכו׳, פשוט לא יעזור. אני רואה שגורמים במשרד המשפטים כן מבינים את גודל השעה, מקווה שעוד גורמים שנוגעים בדבר יתרצו ויבינו גם הם את המשמעות האדירה הקיימת בעניין זה".