ראש הממשלה הגיש אתמול לתת-וועדה בוועדת החוץ והביטחון נתונים בהם ביקש לשכנע את חבריה לתמוך בעיסקה הנרקמת להשבתו של אלחנן טננבאום וגופות שלושת החטופים מהר דוב. חברי הוועדה אמרו כי הנתונים מצריכים שיקול דעת נוסף בפרשה, אולם עם זאת מסתמנת התנגדות לעיסקה.
בתגובה לרמזים המפוזרים בתקשורת הישראלית על נסיבות חטיפתו של טננבאום, אמר ראש הממשלה שרון כי "גם אם מדובר באדם שצריך לעמוד למשפט, לא החיזבאללה צריכים להיות שופטיו".
נזכיר כי אתמול קבע השופט שוהם כיבכפוף למגבלות הצנזורה תוכל העיתונות לפרסם פרטים באשר לנסיבות החטיפה.
במהלך הדיון הפתיעה פרקליטות המדינה כשהודיעה שאין לה דעה האמורה להגביל את הפרסום של פרטי הפרשה ואין בה כדי לפגוע בביטחון המדינה. את הדברים אמרו נציגי הפרקליטות בתגובה לעתירת העיתון 'הארץ' וערוץ 10.
כאן המקום לציין כי שופט בית משפט השלום יורם נועם הוציא, יום לפני הודעת נסראללה על חטיפת טננבאום, צו איסור פרסום על פרטים בנוגע לנסיבות החטיפה וחקירתה. צווי איסור אלו הוצאו בעקבות קביעת נציגי השב"כ כי בפרסום פרטים אלו תהיה פגיעה בביטחון המדינה.
לנוכח נתונים אלו תמוהה קביעת המדינה היום לפיה אין לה כל עניין בהסתרת פרטי החטיפה והחקירה של טננבאום, קביעה ממנה עולה תמונה לפיה לכאורה, לא קיים כל צו איסור פרסום בפרשה מטעם המדינה, עובדה שאינה תואמת את צו איסור הפרסום המוזכר כאן, אותו הוציא השופט נועם. ההערכה היא כי במוקדם או במאוחר, עם פרסום פרטי נסיבות החטיפה, תידרש המדינה לשאלת צו האיסור, אם ניתן כזה, מדוע ניתן, מדוע הוסר בימים האחרונים, ומדוע העדיפה המדינה לצייר באחרונה תמונת מצב לפיה אין לה ולא היה לה כל עניין בהסתרת פרטי הפרשה.
בעתירת 'הארץ' נטען כי חשיבות הבקשה עולה בעיקר לנוכח המחיר הכבד אותו מתכוונת ממשלת ישראל לשלם, בדמותו של שחרור למעלה מארבע מאות מחבלים תמורת השבתו לישראל של אלחנן טננבאום.
נזכיר כי את ראשיתה של הסערה סביב שחרורו של טננבאום פתח העיתון 'מעריב' כשציטט אנשי ביטחון בכירים שלא זוהו בשמם אולם טענו כי "מקומו של בכלא" או ש"טננבאום אינו צדיק", וכיוון ששחרורו של אדם שכזה יכול להביא לשחרורם של מחבלים, זכותו של הציבור בישראל לדעת על הנסיבות האמיתיות שהביאו לחטיפתו. (כ)
בתגובה לרמזים המפוזרים בתקשורת הישראלית על נסיבות חטיפתו של טננבאום, אמר ראש הממשלה שרון כי "גם אם מדובר באדם שצריך לעמוד למשפט, לא החיזבאללה צריכים להיות שופטיו".
נזכיר כי אתמול קבע השופט שוהם כיבכפוף למגבלות הצנזורה תוכל העיתונות לפרסם פרטים באשר לנסיבות החטיפה.
במהלך הדיון הפתיעה פרקליטות המדינה כשהודיעה שאין לה דעה האמורה להגביל את הפרסום של פרטי הפרשה ואין בה כדי לפגוע בביטחון המדינה. את הדברים אמרו נציגי הפרקליטות בתגובה לעתירת העיתון 'הארץ' וערוץ 10.
כאן המקום לציין כי שופט בית משפט השלום יורם נועם הוציא, יום לפני הודעת נסראללה על חטיפת טננבאום, צו איסור פרסום על פרטים בנוגע לנסיבות החטיפה וחקירתה. צווי איסור אלו הוצאו בעקבות קביעת נציגי השב"כ כי בפרסום פרטים אלו תהיה פגיעה בביטחון המדינה.
לנוכח נתונים אלו תמוהה קביעת המדינה היום לפיה אין לה כל עניין בהסתרת פרטי החטיפה והחקירה של טננבאום, קביעה ממנה עולה תמונה לפיה לכאורה, לא קיים כל צו איסור פרסום בפרשה מטעם המדינה, עובדה שאינה תואמת את צו איסור הפרסום המוזכר כאן, אותו הוציא השופט נועם. ההערכה היא כי במוקדם או במאוחר, עם פרסום פרטי נסיבות החטיפה, תידרש המדינה לשאלת צו האיסור, אם ניתן כזה, מדוע ניתן, מדוע הוסר בימים האחרונים, ומדוע העדיפה המדינה לצייר באחרונה תמונת מצב לפיה אין לה ולא היה לה כל עניין בהסתרת פרטי הפרשה.
בעתירת 'הארץ' נטען כי חשיבות הבקשה עולה בעיקר לנוכח המחיר הכבד אותו מתכוונת ממשלת ישראל לשלם, בדמותו של שחרור למעלה מארבע מאות מחבלים תמורת השבתו לישראל של אלחנן טננבאום.
נזכיר כי את ראשיתה של הסערה סביב שחרורו של טננבאום פתח העיתון 'מעריב' כשציטט אנשי ביטחון בכירים שלא זוהו בשמם אולם טענו כי "מקומו של בכלא" או ש"טננבאום אינו צדיק", וכיוון ששחרורו של אדם שכזה יכול להביא לשחרורם של מחבלים, זכותו של הציבור בישראל לדעת על הנסיבות האמיתיות שהביאו לחטיפתו. (כ)