"אנחנו רואים כמות עזתים מטורפת מבלי שמבינים מה הם עושים ואנחנו לא מבצעים ירי כי אין להם נשקים. הצבא שלנו גם בשעת מלחמה בהפתעה, שומר על מוסריות, על אותם עזתים שפורצים את הגדר בלי נשקים, רק עם מקלות, ומסתובבים בשטחים שלנו.
הטנק שלנו לא ביצע את הירי, כי באותו שלב עוד היינו מוסריים. אנחנו ראינו אזרחים מבחינתנו. עוד לא הבנו שכל מי שנכנס הוא מחבל" (דברים שאמר לוחם שריון לרדיו 'קול ברמה' על תפקוד צוות הטנק שלו בבוקר יום שבת, 7 באוקטובר 2023).
הפריצה ההמונית של מחבלים וגם של אלה שישראל מגדירה "בלתי מעורבים" ו"חפים מפשע" את מה שמכונה 'הפרימטר' – קו גבול וירטואלי שכל מי שחוצה אותו אמור להיות מושמד, התאפשרה בעיקר בגלל מערכת משפט שהפנימה ערכי מוסר מעוותים לחלוטין, רצחניים מעל לכל ספק, בנימוק שמדובר בשמירה על זכויות אדם.
ההתערבות של בג"ץ בכל תפיסת הביטחון שגולמה במושג הערטילאי הזה שנקרא פרימטר, החלה אחרי "צעדת השיבה" הראשונה במרץ 2018, שבה נהרגו 15 פלסטינים. יום אחרי אותה "הפגנה" 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' שלחה "פנייה דחופה" לפצ"ר שרון אפק שישנה את ההוראות לפתיחה באש, שגרמו למותם ופציעתם של "מפגינים בלתי חמושים". את הוראות הפתיחה באש כינה הארגון הזה "פקודות בלתי חוקיות". 'האגודה לזכויות האזרח בישראל' זה ארגון אנטי ציוני/אנטישמי, שמסתתר מתחת לכיפת המגן של 'זכויות אדם', פועל בדרך של לוחמה משפטית כדי לסיים את הכיבוש ולהפוך את ישראל למדינה לא יהודית.
הפצ"ר שקיבל את טענות הארגון הזה – מי בכלל נתן לו דריסת רגל בצה"ל? – הורה לצבא לצמצם את היקף הנפגעים כלומר, לא להפריע יותר מדי לצעדות השיבה, שמטרתן המוצהרת השמדת ישראל. בעקבות ההחמרה בהוראות הפתיחה באש דיווחו חיילים כבר ב-2018 "שאסור לירות במי שחוצה את הגדר". לשם כך בדיוק "הכוחות צוידו באמצעים שאינם קטלניים לפיזור הפרות הסדר" (בג"ץ 3003/18).
הפסק דין הזה ניתן בעקבות עתירה של הארגונים האנטי ציונים/אנטישמים 'יש דין', 'האגודה לזכויות האזרח בישראל', 'גישה', 'המוקד להגנת הפרט', 'עדאלה' והארגון הפלסטינאצי 'מרכז אלמיזאן לזכויות אדם בעזה'. העתירה שבג"ץ פרס עליה את חסותו, דורשת מהרמטכ"ל והפצ"ר להסביר "מדוע לא תבוטל כל הוראה המתירה ירי חי על מפגינים תושבי רצועת עזה ... מדוע לא ידאגו המשיבים למנגנון אפקטיבי להטמעת האיסור על הפעלת כוח קטלני כלפי אזרחים לא חמושים ... שאינם מסכנים באופן ממשי ומיידי חיי אדם".
"שאינם מסכנים באופן ממשי ומיידי"? כשנתיים בלבד לפני השואה בנגב, באוגוסט 2021, נהרג סמ"ר בראל חדריה שמואלי מכדור של "מפגין" שהכניס את אקדחו לתוך חרך הירי שבקיר הבטון עצמו, קו ההגנה האחרון של הפרימטר. מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי העניק לשמואלי הי"ד את אות המופת "על מעשה שנעשה באומץ לב, הראוי לשמש מופת במהלך פעילות מבצעית". בלי חלילה וחס לפגוע בו, שמואלי ז"ל אכן הפגין אומץ לב ראוי לציון, בכך שציית להוראות פתיחה באש בלתי מוסריות בעליל, שמהוות סכנה ברורה ומידית לחייו ולחיי חבריו החיילים והשוטרים, שגם צה"ל וגם בג"ץ אסרו עליהם להגן עצמם, ועלינו.
חיות, הנדל ומלצר - השופטים שלא ראו בעיה בהתערבותם של ארגונים אנטישמים בעיצוב המדיניות הביטחונית של מדינת ישראל, ובכך הפכו שותפים ללוחמה משפטית שכל מטרתה חיסולה של המדינה היהודית ב"דרכי שלום", הגיעו למסקנה ש"צעדות השיבה" לישובים מהם ברחו "הפליטים" הן בסך הכל "הפרות סדר אלימות", וזאת על אף שהשופטת חיות אומרת במפורש שמדובר באירועים שמטרתם "לפרוץ את גדר המערכת, לחדור לשטח ישראל ולבצע פעולות טרור נגד כוחות הביטחון הישראלים ותושבי ישראל המתגוררים בצדה השני של הגדר".
אז נכון שהשופטים דחו את העתירה הזאת, אבל רק אחרי שהגדירו פעילות חבלנית עוינת כהפרת סדר, ורק אחרי שאמרו שהדיון ב"שאלת תחולתו האקס-טריטוריאלית של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" נדחה למועד אחר, תודה רבה. החוק הזה הוא הבסיס להפיכה המשפטית של אהרון ברק, שנועדה להפוך את ישראל לדמוקרטיה מהותית, שחוקיה מנוסחים איפשהו בין הפקולטה למשפטים הפרוגרסיבית של אוניברסיטת הארוורד לבין האו"ם הפרוגרסיבי ששוקד על עדכון אמנות בינלאומיות כך שיתאימו לערכי הצדק החברתי, בגרסה הנאורה שלו.
התפיסה הביטחונית שנועדה להגן על אזרחי ישראל ולהבטיח את קיומה של מדינת ישראל, שגולמה בהוראות הפתיחה באש בכלל, ובפרימטר במיוחד, הוחלפה בתפיסה ביטחונית אחרת, נאורה כביכול, ששומרת בקפדנות על זכויות אדם של "המדוכאים" הפלסטינאצים שמכריזים במפורש, בריש גלי, שכל רצונם לשלול את הזכות לחיים של "המדכאים" היהודים.
כפי שהמציאות הוכיחה מעל ומעבר לכל ספק, התפיסה הביטחונית החדשה הזאת הוכחה ככישלון שגובל בפשע, אם לא פשע ממש נגד העם היהודי. האם גם שופטים יקראו לחקירה תחת אזהרה?
הציבור בישראל, מלמעלה ועד למטה, מהימין ועד לשמאל, חייב לדרוש, רק אחרי המלחמה, את הקמתו של טריבונל מיוחד, שייתן תשובה לאופן שבו, מתחת לאפם של כל הגופים האחראיים על הבטחת חיינו, אלפי פלסטינאצים התאמנו במשך חודשים רבים, לאור יום, לפשיטה הרצחנית ביותר על יהודים מאז השואה. בלי הסמכות לחקור באזהרה גם שופטים, כל מסקנה שתצא מהטריבונל הזה תהיה שווה בקושי את מחיר הנייר שעליה היא עתידה להכתב.