לוחמים פועלים בעומק עזה
לוחמים פועלים בעומק עזהצילום: דובר צה"ל

שרית הראל מימרן, תושבת מזכרת בתיה וחברת ארגון אמהות הלוחמים, מספרת בראיון לערוץ 7 על קריאת האימהות להציב מעל כל שיקול הומניטארי את ביטחון חיילי צה"ל.

"אנחנו רוצות להבטיח ששום שיקול לא בא לפני השיקול של שמירת חיי החיילים שלנו שאותם המדינה שלחה לקרב", אומרת הראל מימרן ומציינת כי החשש שמא לא בהכרח אלו סדרי העדיפויות הנשקלים בפועל עולה בעיקר על רקע ניסיון העבר, אך גם בשל אירועים עכשוויים.

"את הארגון הקמנו בתקופת צוק איתן וראינו דברים, כמו חטיפת הדר גולדין ונפילת לוחמים בזמן של הפסקת אש. בלחימה הזו ברור מאוד שלצבא יש הרבה יותר מרחב פעולה ולגיטימציה בארץ ובעולם, אבל עדיין יש מי שדורש מאיתנו לשמור על מוסר לחימה. אנחנו מזכירים שאנחנו הצבא המוסרי ביותר בעולם, ואני גאה בשני בניי שנלחמים בעזה, ועם זאת צריך לזכור שמה שלא מוסרי הוא מה שהיה בשבעה באוקטובר. אנחנו צריכים לוודא ולהבטיח שהצבא קודם כל שומר עלינו, אזרחי ישראל".

האם הדאגה למסדרון הומניטארי שנועד להוריד את תושבי עזה דרומה, מראות החיילים נושאים ג'ריקנים של סולר לטובת בית החולים ומראה החיילים שנותנים בקבוקי מים לקבוצת עזתים שהגיעה אל החוף, האם כל אלה מדאיגים אותה יותר?

"נכנסתי למאבק הזה כאימא. לא כאשת צבא ולא כמדינאית וקטונתי מלייעץ לממשלה ולצבא איך לפעול, אבל התמונות האלה מעלות סימני שאלה. אני מנסה לחשוב, אם הייתי רואה את הבן שלי הולך עם הג'ריקנים של סולר לתוך בית החולים, ממש לידיים של חמאס. זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת במיוחד בזמן מלחמה. ברור שבזמן מלחמה יש שיקולים שונים והמצב לא פשוט, אבל אנחנו רוצות לוודא ששלומם של חיילינו הוא בראש סדר העדיפויות, כי בפעם הזו הניצחון קריטי לעתיד העם הזה אחרי אינסוף סבבים שלא הסתיימו בהכרעה. הגיע הזמן להכריע וכדי שזה יקרה צריך לתת לחיילים שלנו את מקסימום התנאים כדי לנצח".

כיצד אם כן חברות הארגון יכולות לוודא שאכן ביטחון החיילים קודם לשיקולי הומניטאריה של האויב, כאשר ברור גם לה שמארג השיקולים המדיניים והביטחוניים לא ידוע לה? על כך משיבה הראל מימרן ואומרת כי אכן הדברים לא ידועים לה ולכן היא וחברותיה מתמקדות בחתימה על עצומות, כתיבת מכתבים, העלאת מודעות בתקשורת וכיוצא באלה. "אני לא נמצאת בקבינט וקטונתי מלייעץ להם, אבל אני יכולה לזעוק את זעקת האימהות ולהזכיר ששלחנו את הבנים בגאווה להגן על אזרחי המדינה, גם אם זה במחיר פגיעה באזרחי האויב".

"אני לא רוצה להעלות במחשבתי מצב שבו הבן שלי עומד מול מחבל ומתלבט כי המחבל מחזיק ילד בן ארבע או מסתתר אחרי זקנה חולה. החיילים צריכים לדעת שיש להם אור ירוק לפעול, להפציץ ולירות כדי לחסל את האויב שטבח בנו בצורה אכזרית כל כך בלי היסוס כי ברגע האמת היסוס קטן יכול לעלות במחיר חיי החיילים שלנו, ואת זה אנחנו לא מוכנות לקבל".

בדבריה מציינת הראל מימרן כי עד כה מאות אמהות הצטרפו לתנועה ואלפי אחרות עוקבות ברשתות החברתיות. "זה המעט שאנחנו יכולות לעשות כדי להבטיח עד כמה שניתן את שלום חיילינו", היא אומרת ומבהירה כי החברות בארגון מגיעות מכלל האוכלוסיה ללא תיוג ועמדה פוליטית. "בין מאות הנשים שתומכות ועוקבות יש נשים חוצות מגזרים, ימין ושמאל, דתיות וחילוניות, יהודיות ודרוזיות, אמהות של לוחמים שפועלות מתוך היותן אימהות. זה לא עניין פוליטי. מדובר בדבר בסיסי שלא ברור לנו למה צריך לזעוק אותו".

לפי שעה לא נפגשו חברות הארגון עם מקבלי ההחלטות, אולם מאחר ומדובר במאבק שעושה בימים אלה את צעדיו הראשונים התקווה היא לייצר תהודה ודעת קהל שיובילו גם למפגשים שכאלה.