מאות אלפי גדשו את רחובות לונדון בהפגנת ענק נגד פעילות צה"ל ברצועת עזה וזהו רק אחד הביטויים לביקורת העולה מהרחוב הבריטי כלפי ישראל.
שגרירת ישראל בבריטניה, ציפי חוטובלי, מתייחסת למה שקורה בממלכה ועל הפער בין המנהיגות לרחוב שם בראיון לערוץ 7.
את דבריה פותחת חוטובלי בציון העובדה המספרית לפיה בבריטניה ארבעה מיליון מוסלמים ושישים מיליון שאינם מוסלמים, כך שמאות האלפים שהתקבצו להפגין נגד ישראל אינם מייצגים גם לא את הקבוצה המוסלמית כולה. עוד היא מציינת סקר שערך ה'סקיי' ולפיו חמישים אחוז מהבריטים ראו בצעדה שהתקיימה בערב יום הזיכרון הבריטי צעדה בלתי לגיטימית.
גם ראש הממשלה הבריטי התבטא נגד הצעדות כשקבע שהן לא מכבדות את יום הזיכרון הבריטי, שכן מדובר ביום זיכרון למי שנפלו על ערכי החירות שלא הם הערכים העומדים לנגד תומכי החמאס.
משמעות הדברים, אומרת חוטובלי, היא שההתנגדות להפגנות הללו אינה נשארת בשוליים ובפריפרייה אלא מהווה ביטוי לעמדת המינסטרים הבריטי שאינו אוהב לשמוע קריאות ג'יהאד ברחובות הממלכה. ואולי, אנחנו שואלים, ההתנגדות הבריטית נובעת דווקא מהתאריך של ערב יום הזיכרון הבריטי, ובמועד אחר הדברים היו מתקבלים יותר. על כך משיבה חוטובלי ואומרת כי "אחרי השבעה באוקטובר היה מהלך שבו הבריטים נכנסו בקו החזית של התמיכה בישראל".
"מעבר לביקורי הסולידריות שבהם ראש הממשלה היה מהמנהיגים הראשונים שהגיעו, הם התגייסו להעביר לנו סיוע צבאי מהשבוע הראשון. הם ראו במלחמה מלחמה מוצדקת שיש לסיים אותה ולהכריע את חמאס ויתמכו בישראל גם אם המהלך ייקח זמן. הם שלחו את ספינות חיל הים המלכותי ומטוסי חיל האוויר המלכותי לאיסוף מודיעין וכדי להראות נוכחות. זה אמנם בסדרי גודל אחרים מהאמריקאים אבל הם נרתמים לסייע לישראל", אומרת חטובלי המספרת על פגישה בסוגיות מודיעיניות עם שר ההגנה הבריטי שהתבטא בנחרצות בתקשורת הבריטית כשקבע כי לא ניתן להאשים את ישראל על פגיעה בחפים מפשע ודווקא בריטניה היא זו שבהפצצת דרזדן פגעה ללא אבחנה באזרחים חפים מפשע, בעוד ישראל עושה מאמצים אדירים כדי שלא לנהוג כך.
"יש כאן הבנה של גודל האימה והטרור. יש כאן מהלכי הסברה מול עיתונאים בריטיים", אומרת חוטובלי ומספרת כי הקרינה לפני כשבוע לעיתונאים את הסרטון הקשה שהכין דובר צה"ל. "אף אדם לא נשאר אותו דבר", היא אומרת ומספרת כי היא עצמה ראתה חלקים גדולים מהסרט כחובה מוסרית להביא את הדברים לידיעת העולם כפי שכך נהגנו במעשיהם של הנאצים במלחמת העולם.
הדברים מתחדדים לנוכח הדיווח בוושינגטון פוסט ולפיו המגמה של מחבלי החמאס הייתה הרבה יותר מקיפה. "הסיפור הוא להציג את האידיאולוגיה של החמאס, אידיאולוגיה של הג'נוסייד שאינה שונה מהאידיאולוגיה הנאצית. אנחנו מציגים להם את הדברים ורוצים שהם יזכרו טוב למה אנחנו בעזה ואכן ראש ממשלת בריטניה תומך בישראל בהקשר הזה ואומר שאין מקום להפסקת אש וברוח זו גם שר ההגנה התבטא. בריטניה מתבררת כבת ברית של ישראל, מי שנמצאת עם ישראל בקו החזית בתמיכה הבינלאומית. אין ביקורת מבכירים בריטיים על המהלכים של ישראל, אלא להיפך. שומעים הצדקה של הדברים"
חוטובלי אינה מקבלת את הטענה לפיה הרחוב סבור בשונה מהמנהיגות הבריטית ומזכירה כי לונדון לבדה מונה תשעה מיליון בני אדם, כך שהמספרים מעידים על יחסיות שונה בתכלית. "רוב חברי המפלגה השמרנית בעד ישראל ורוצים שישראל תנצח ותשלים את המלאכה. לכן אין לקבל את הרושם שבריטניה או הרחוב הבריטי פרו פלשתיניים. יש תמיכה רחבה מאוד בישראל והיא משתקפת בהנהגת השמרנית וגם בהנהגת הלייבור, שהיו"ר שם אמר שמדובר במעשה הכרחי של מדינה שרוצה להגן על עצמה ושהפסקת אש לא תועיל לכך. כך שהתמיכה בישראל היא רחבה ועמוקה".
עם זאת, המציאות של אוכלוסיה מוסלמית פרו פלשתינית רבה גורמת לתופעות אנטישמיות לא מעטות ועל כך מספרת חוטובלי ואומרת ש"הקהילה היהודית מאוד חרדה". ישראל פועלת בשיתוף פעולה מול הממשלה הבריטית ומול הקהילה עצמה. "יש לקהילה ארגון שמירה מאוד מוצלח והוא מגביר שמירה על בתי הספר ובתי הכנסת כדי שאנשים לא יחששו לשלוח את הילדים שלהם. עלינו כשליחים יש מגבלות מיוחדות, אוסרים עלינו ללכת לבית הכנסת כמשפחה של דיפלומטית. לנו זה לא פשוט. יש הפגנות מול הבית שלי מאנשים שתומכים במצעדים הפרו פלשתינים. לא הייתה לנו שבת שקטה מאז תחילת המלחמה".
האם הדברים מגיעים עד כדי חשש אישי? "ברמה האישית אני מאובטחת, אבל אנשים יהודים בקהילה מאוד חוששים. אני סומכת על מי שאמון על הביטחון שלנו ואני מאוד ממושמעת כשאוסרים עליי ללכת ממקום למקום אבל יש כאן קהילה עצומה של 300 אלף איש שחוששים ומתחילים לדבר על עלייה לארץ", היא אומרת ומציינת שיש להיערך גם לעלייה שכזו, אם כי השאיפה הייתה שידובר בעלייה גם בתקופה שקטה ולא רק בעת צרה.
"בתחבורה הציבורית היה יום אחד שהיו קריאות הזדהות עם ההפגנות הפרו פלשתיניות ויהודים הרגישו לא בנוח. רחובות מרכזיים נחסמים בשבת ויהודים לא התקרבו אליהם. כך שיש כאן מורכבות של ממשלה מאוד תומכת שעוזרת בכל היבט צבאי מודיעיני ומדיני במוסדות האו"ם ומועצת הביטחון, ומצד שני התמודדות עם גל גואה של אנטישמיות. אני מאמינה שבסופו של יום כזה הוא הג'יהאד שראינו בכל אירופה ולא רק בלונדון. אפילו בארה"ב".
האם המציאות הזו של ג'יהאד בכלל אירופה, ג'יהאד שצפוי לגבור ככל שמספר המוסלמים באירופה יעלה, מייצר תחושה מסוימת של ייאוש? חוטובלי מבהירה כי "גם כשאומרים שזה המצב לא אומר שלא צריך להתמודד ולהיאבק נגד התופעות. כמו שישראל במלחמה חזיתית נגד חמאס אפשר בחקיקה לפעול נגד ביטויי שנאה".
"יש כן תפיסה שדורשת אקטיביות במלחמה מול אוכלוסיה שמטיפה לערכים מנוגדים לערכים שלנו, ערכים של חירות דמוקרטיה ופלורליזם. זה מאבק על דמותה העתידית של בריטניה בלי קשר לעניין היהודי שהוא רק חלק מזה. לי מאוד עוזר כשאני אומרת להם שכעת מתברר שלא מדובר בסכסוך על אדמה. הם רוצים מהנהר ועד הים מדינה פלשתינית במקום מדינת ישראל שלא תתקיים. אנחנו אומרים להם שהם באים גם אליכם ללונדון ומוכיחים שהויכוח הוא לא על אדמה טריטוריה וכיבוש. לצערי הם שומעים מדובר חמאס את הנכונות לבצע שוב ושוב אירוע כמו השבעה באוקטובר כי זו עבורם דרך אידיאולוגית, ובנוסף הם אומרים במפורש שהכיבוש הוא על כל חלקי ישראל. כשמציבים לבריטים את המראה הזו הם מבינים עם מה אנחנו מתמודדים".