בנבואת בלעם עם ישראל נמשל לאריה, וכך נאמר: הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה (כ"ג כ"ד).
האריה היה חולה, הזאבים נשכו בו, התעללו בו, והשפילו אותו. אך בשמחת תורה הוא קם והתנער, הבין את תפקידו ויצא להשיב מלחמה, ולפגוע בעדת הזאבים.
נפרט בתמציתיות את הצלחותיו של האריה במלחמתו:
מבחינה צבאית: שיתוף פעולה בין כל זרועות צה"ל; התקדמות מחושבת מתוכננת ויסודית; ערפול המהלכים; נטרול עיתונאים מזיקים שיכולים לקלקל מהלכים צבאיים על ידי פרסומם המוקדם; עוצמות אש אדירות.
אחדות בין כל חלקי העם: כולם לוחמים יחד בחזית; כולם מתנדבים בעורף; ממשלה רחבה; (להוציא מספר בעלי מחלוקת בתקשורת שבדיבוריהם מנסים לסכסך, מקלקלים במקצת את האחדות, ונותנים חרב ביד אויבינו הגויים).
הסברה פנימית: הפסקת ביטויים מכובסים כגון 'ניטרול' ו'הכלה', ומאידך גיסא - דיבור על הריגה, חיסול, ונקמה; חיזוק רוח העם והלוחמים על ידי ראשי הקבינט ומפקדי הצבא הבכירים; דובר צה"ל מדבר ברהיטות ומדייק בתיאוריו.
הפסקת ההסתה וההשפלה: המשטרה ומערכת המשפט עוצרים כל ערבי המסית בדבריו, או המשפיל את עם ישראל, ומטפלים בו ביד קשה.
הסברה מול האויב: סרטוני תעמולה מול האויב כדי למוטט את רוח הלחימה שלו, וכדי לסכסך בין המחבלים ובין מנהיגיהם; אין 'בתי חולים' אלא מפקדות טרור. דיבורים תקיפים ותגובות צבאיות חריפות בצפון - נגד נסראללה.
יחסי חוץ: הסברה לאומות העולם בעזרת סרטוני האימה; רתימת מדינות העולם ובראשן ארה"ב לתמיכה במדינתינו.
תוצאות בשטח: גירוש כמליון ערבים מוסלמים תומכי חמאס מבתיהם בצפון הרצועה לדרומה (ויש אומרים 1.7 מליון. יש דיס אינפורמציה בנוגע למספר האמיתי של הערבים ברצועת עזה); הריגת לפחות 12 אלף ערבים, נכון להיום; פציעת יותר מ 20 אלף; הרס והשמדה מסיבית של מבנים, מפקדות, מעוזי מחבלים, מנהרות, שכונות מגורים, ופגיעה אנושה בכל התשתית האזרחית בעיקר בצד הצפוני של הרצועה, אך גם בדרומה.
תמונות נצחון: שיירות של עזתיים מפונים ומגורשים עם דגלים לבנים בידיהם.
ומה בהמשך? כל צעד שמחזק את עם ישראל את בטחונו ואת אחיזתו בארץ ישראל – יש לעשותו בעוצמה, וכל צעד שמחליש – יש להמנע ממנו.
התיישבות יהודית מחודשת בכל רצועת עזה חשובה ביותר, ומחזקת את עם ישראל, את בטחונו, ואת אחיזתו בארץ ישראל. צה"ל ימָצא במקום; ההתיישבות תגן על מדינת ישראל כולה, ובפרט על המתנחלים בישובי עוטף-עזה, כגון בארי וכפר עזה המתחדשים, ואופקים, שדרות ונתיבות הוותיקים; אנו נאחז בחלק נוסף של ארץ ישראל שניתנה לנו על ידי בורא עולם.
צה"ל האהוב ומדינתינו האהובה כבשו ושחררו חלקים מסיני כבר במלחמת השחרור, ונסוגו משם. בפעם השניה שחררו וכבשו את רצועת עזה ואת מרחבי סיני במלחמת קדש, שנערכה בימים אלו לפני 67 שנה, ושוב נסוגונו. פעם שלישית שחררנו וכבשנו את רצועת עזה ואת סיני במלחמת ששת הימים, ושוב הפקרנו את ארץ ישראל: בתחילה בהסכם עם מצרים, ואחר כך בהתנתקות הארורה (ההתנתקות היא הארורה, ולא השבת ושמחת תורה שהן מבורכות).
לא צריך להיות חכמים גדולים, כדי להבין שאין חוזרים על אותה הטעות בפעם הרביעית!
במזרח התיכון – השלום שייך לחזקים, וככל שהנצחון הצבאי יגדל, התבוסה הערבית-מוסלמית תועצם, וככל שההתיישבות ברצועת עזה תפרח – כך יתפתח השלום, וכך תמנע המלחמה הבאה.
ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.