עם פרוץ המלחמה החליט דירקטוריון קק"ל כי הארגון יפעל למקד את פעולות קק"ל בשיקום העורף האזרחי.
בקק"ל פנו למשרד האוצר על-מנת שגם מימוש ההסכם שנחתם במאי השנה יותאם ושהכספים שתעביר קק"ל יוקדשו למטרה זו:
בריאות: מיגון בתי חולים, הצטיידות לחירום, חיזוק מרכזי חוסן ובריאות הנפש, תוספת של כוח אדם סיעודי וכוח עזר נוסף למערכת האשפוז.
חינוך: יצירת מסגרות חינוך למפונים, מעונות יום מפונים, שירות פסיכולוגי, יצירת מסגרות חינוך בלתי פורמליות.
חקלאות: מלאי חירום, מיגוניות לחקלאים, סיוע לחקלאים ועידוד עובדים.
רווחה: פינוי מסגרות רווחה מקו האש למקומות בטוחים בעורף, סיוע ללשכת הרווחה ולציבור באמצעות מענים ריווחתים לכלל המדינה בגלל המלחמה.
עבודה: תוכניות עידוד תעסוקה למפונים, סיוע למעונות יום (0-3) עקב ירידה בפעילות לאור המלחמה.
בנוסף על כך, 590 מיליון שקלים נוספים מתוך ההסכם יוקצו למטרות שיתרמו לחיזוק החברה והכלכלה הישראלית בתחומים בהם לקק"ל יש את הידע, הניסיון ויכולת הביצוע, ובהם בין היתר, הכשרות חקלאיות, פיתוח יישובים דרוזיים, תכנון ופיתוח המרחבים הכפריים, מיזמי ניקוז נחלים, הכשרת דרכים חקלאיות, הכשרת דרכים ביטחוניות ועוד.
יו"ר קק"ל, יפעת עובדיה-לוסקי אמרה כי "קק"ל גאה להוביל את מהלך השיקום והסיוע לעורף האזרחי בעקבות המלחמה. מתחילת הלחימה, קק"ל מסייעת לתושבי העוטף, למפונים ולחיילים, למשטרה ולכוחות הביטחון. הסיוע המשמעותי של קק"ל יביא לשיקום היישובים שנחרבו, לשיכון וליצירת מסגרות חינוך ורווחה לתושבים המפונים, למיגון בתי החולים והמשקים החקלאיים ולרכישת מלאי חירום וציוד רפואי. אנו כמובן נמשיך את ההתייצבות שלנו לצד הרשויות, התושבים המפונים וכוחות הביטחון. יחד, במאמץ משותף, נדע ימים טובים בישראל".