ילד האור לא אבד

ילדים יקרים

אספר לכם סיפור, על ילד האור שאבד בחולות הזהובים על יד הים.

הוא נקרא ילד האור כי האור מהיר יותר מהקול, כך ילד האור תמיד היה ראשון, האור שהקדים את כל הקולות והרעשים והדיבורים. ילד האור גדל בבית של אור, במשפחה של אור. יום אחד הגיעו אנשי חושך שכמעט והחריבו לגמרי את בית האור שלו.

ילד האור הבטיח לעצמו שלא ייתן לאנשי החושך לנצח. הוא עלה על נמר ורכב אל ממלכת החושך שהייתה גם היא בעבר ממלכה של אור, מוביל אחריו את צבא האור שבא להאיר את החושך.

כשאנשי החושך ראו את ילד האור הם ברחו והתחבאו במחילות החשוכות שלהם. ממלכת החושך החלה להתמלא סוף סוף באור שוב. עם שחר, כשילד האור היה כבר בלב ממלכת החושך, יצאו מספר אנשי חושך מהמחילה שלהם ופגעו בנמר שעליו רכב ילד האור.

ילד האור אבד בחולות הזהובים שליד הים הכחול. לרגע נדמה היה שהחושך ישלוט בכל. אך לפתע גילו אנשי החושך שטעות גדולה בידם. ילד האור לא אבד. הוא נכנס לליבם של כל אחד מחיילי צבא האור.

האור התגבר והתגבר והאיר את כל ממלכת החושך עד שהחושך כולו נעלם. ואומרים שאם תביטו עם שחר אל המים הכחולים שליד החופים הזהובים, תוכלו לפעמים לראות שם את ילד האור מחייך בלי קול.