פעולה כירורגית

בהודעה שיצאה ברשתות התקשורת הערביות לאחר השעה אחת לפנות בוקר בלילה שבין שלישי לרביעי היה משום השינוי הדרמטי ביותר בפעילות ישראל זה שנים בשדה קרב כלשהו. דובר משרד הבריאות העזתי העביר לרשת אל ג'זירה את הודעתו של צה"ל כי בתוך דקות הצבא יחל בפעולה צבאית במתחם בית החולים שיפא שברצועה. מהרגע הזה צה"ל החל לפעול במהירות, כשהוא מנתק את בית החולים מאמצעי תקשורת ומתחיל לפרוס את הכוחות לקראת הכניסה למתחם, שעד לפני שבועות ספורים בלבד היה מחוץ לתחום של כל פעולה צבאית.

סמל לפשעי מלחמה ואכזריות

מאז שחמאס השתלט על רצועת עזה בשנת 2007 הפך בית החולים שיפא לסמל של פשעי מלחמה יומיומיים מבית ארגון הטרור. את המקום הפך חמאס למרכז השליטה ולבסיס הטרור המרכזי של הארגון, עת בית החולים מספק מחסה לאנשיו, בכסות הומניטרית. בשנת 2014, בזמן צוק איתן, פרץ בית החולים לתודעה של הציבור הישראלי לאחר ששימש בסיס פעילות נרחב למחבלי חמאס, שהסתתרו במנהרות ובקומות התת־קרקעיות שלו והפעילו משם את אנשיהם. מאז הפך שיפא, כנראה יותר מכל מקום אחר ברצועת עזה, למרכז השליטה של הארגון.

מתחילת מלחמת חרבות ברזל הכשיר צה"ל את הקרקע לקראת פעילות בתוך בתי החולים ברצועה בכלל, ובשיפא בפרט, לאחר שבישראל היה ברור כי כל בתי החולים בעזה משמשים למעשה כבסיסים צבאיים. אחת הבעיות העיקריות שישראל נתקלת בה שוב ושוב בסביבת בתי החולים היא העובדה שתושבים רבים המוגדרים "בלתי מעורבים" תופסים מחסה בתוך המתחמים, שנחשבים מקומות מוגנים הומניטרית.

כדי להתמודד עם הבעיה פעלו בצה"ל בימים האחרונים בכמה מישורים: הראשון, שפעלו בו עוד לפני הכניסה הקרקעית לרצועה, עסק בהסברה הבין־לאומית ובהצגת ראיות לעולם כי בתי החולים למעשה משמשים כבסיסי טרור. השני, שהתנהל בימים שקדמו לפעולה בשיפא, התמקד בעידוד פינוים של המאושפזים והצוותים הרפואיים בכלל בתי החולים בעיר עזה לדרום הרצועה. המישור השלישי, שהתרחש עם פרוץ הפעולה, היה סיכום עם מנהל בית החולים ואזהרה כי החולים והצוותים יתרחקו מחלונות המבנים, וצה"ל מצידו לא יירה לעברם, וכמו כן הוזהרו הצוותים והמאושפזים להסתגר בחדרים, ומי שיוצא החוצה יוגדר כוח עוין.

במערכת הביטחון אומרים ל'בשבע' כי חלק לא מבוטל מהמאושפזים ברחבי העיר עזה אכן פונו לדרום הרצועה, אך היו בתי חולים שסירבו להתפנות. "עשרות פעמים ביקשנו מבתי החולים להתפנות. ארזנו מזון לתינוקות וציוד רב בשביל להעביר להם, אבל הם פשוט לא מוכנים לקבל אותם. הצענו להם את העזרה, והם סירבו לקבל אותה", אומרים גורמים ביטחוניים המעורים במאמצי פינוים של בתי החולים ברצועה. לצד זאת, מדגישים הגורמים כי בישראל הוחלט שסירובם של בתי החולים להתפנות לא ימנע את פעילות כוחות הצבא אם יתעורר צורך מבצעי או כאשר יהיה מידע מודיעיני שיצדיק את הפעילות. ההחלטה קיבלה משנה תוקף בתקיפת בית החולים שיפא.

בגלל רגישותו של המבצע בתוך שיפא, כלל צה"ל גם כוחות רפואיים ודוברי ערבית, על מנת לתקשר עם המאושפזים במקום ולמנוע פגיעה בהם. "אין לנו מטרה לפגוע במי שמוגדר כלא מעורב. כל הפעילות של צה"ל בכל חלק במלחמה נועדה לחסל את חמאס ולא לפגוע בבלתי מעורבים", ציינו גורמים צבאיים.

שיפא אינו בית החולים הראשון שצה"ל פעל בו בימים האחרונים. הבולט הוא בית החולים רנתיסי שבעיר, שכוחות שייטת 13 מצאו בו שורה ארוכה של ראיות הן לשימוש בו לצורכי חימוש, הן כמרכז פעילות טרור והן להחזקתם של חלק מהחטופים. כל זה כאמור, במתחם התת־קרקעי של בית החולים, בתוך המנהרות השונות. לאחר שצה"ל השתלט על בית החולים, בפעולה משולבת של חטיבה 401 ואנשי השייטת, הוחלט בצבא להשתמש בממצאים בשטח לטובת מאמצי ההסברה. לשם כך חשף דובר צה"ל, תת־אלוף דניאל הגרי, מתוך הרצועה, את אופן חיבורן של המנהרות לחשמל, את גודלן ואת העובדה שפיר הכניסה יורד כעשרים מטר לתוך האדמה. כמו כן הוא הצביע על מצבורי נשק רבים שכוללים בין היתר רימונים, RPG, רובי סער וכן על המקום שבו הוחזקו השבויים. כל זה, כאמור, מתוך שטח בית החולים רנתיסי.

ביום שלישי פרסם הממשל האמריקני הודעה רשמית ובה נאמר כי גם לפי המידע המודיעיני שיש בידם, חמאס השתמש בבתי החולים למיקום מפקדותיהם ולהסתרת החטופים. למעשה ההודעה של הבית הלבן, שגם צוטטה ברחבי העולם הערבי, העניקה גיבוי לישראל לתקיפת שיפא, אישור שמאוחר יותר ניתן גם ישירות לישראל, בחדרים הסגורים.

מפקדות טרור בתוך בית החולים

"צריך להבין שבמציאות רגילה בתי חולים, בתי ספר ומקומות תפילה נהנים מהגנה מיוחדת במסגרת אמנת ז'נבה הרביעית, וככלל אסור לתקוף אותם. ואולם אנחנו נמצאים במציאות לא נורמלית, וכאשר מבנים אלו משמשים לשימוש מעורב, גם למטרות צבאיות, החל מאחסון נשק ולוחמים, דרך ירי מתוך בתי החולים וכלה בהקמת המפקדות ואחזקת השבויים בהם, אז הם מאבדים את מעמדם המיוחד והופכים למטרה לגיטימית" אומר עורך הדין דוד פטר, חוקר בפורום קהלת. "ועדיין, גם אחרי שהמקומות הללו הפכו למטרות לגיטימיות, הדין הבין־לאומי מחייב שיחס המידתיות בין היתרון הצבאי שמושג בתקיפה לבין הפגיעה בבלתי מעורבים לא יופר באופן מופרז".

ואיך קובעים היכן עובר הגבול בתקיפת מקומות שכאלה? הרי אנחנו מדברים על זירות קרב, שמטבען הן משתנות ורחוקות מאוד מלהיות סטריליות.

"אתה צודק. בדיוק בגלל זה, כדי לצקת תוכן למשפט הבין־לאומי שמתעצב מההתנהלות בפועל של מדינות המערב, צריך להתבונן באופן שבו התנהלה בעבר הקרוב מלחמה בבתי חולים ברחבי העולם על ידי מדינות מערביות. אל־קאעידה, הטאליבן, דאע"ש והחות'ים - כולם, בדיוק כמו חמאס, הקימו מפקדות טרור בתוך בתי חולים, כדי לנצל בצורה צינית את הדין הבין־לאומי. בכל המקרים תקפו כוחות מערביים את בתי החולים הללו מהאוויר ומהיבשה. כך אירע בפלוג'ה, בבגדאד, במוסול, בקונדוז ובתימן. לצערנו ישראל ניצבת מול אתגר חמור בהרבה ברצועת עזה, והיא יצאה ידי חובתה בקריאתה לפנות אוכלוסייה בלתי מעורבת ואף הציעה סיוע רפואי בהעברת מטופלים, שזה הרבה מעבר למה שהיא חייבת על פי החוק הבין־לאומי".

ובכל זאת אנחנו רואים שכבר מפרוץ המלחמה החלו לחקור את פעילות ישראל בעזה, והרשות הפלשתינית מובילה מהלך נגד ישראל בבית הדין הבין־לאומי בהאג, כשהיא מדגישה שישראל תוקפת בתי חולים. כמה השפעה יש להגדרות שהזכרת קודם לכן?

"צריך לעשות חלוקה בין הגופים הבין־לאומיים, שבחלק גדול מהם יש אנשים מרכזיים שעוינים את ישראל, לבין החוק הבין־לאומי עצמו. יש שני דברים שאסור לנו לקבל: הראשון, הענקת חסינות למחבלים שמנצלים בתי חולים, שכן זה יוסיף לתמרץ אותם לעשות זאת ויסכן חיילים ואזרחים. השני, עיוות הדין הבין־לאומי כאילו הוא מורה אחרת".

והדין הבין־לאומי, כמו שמוכיח פטר בנייר עמדה שגיבש עם עורך הדין אברהם שלו מטעם פורום קהלת ופורסם ביום שלישי, שעות לפני תחילת הפעילות בשיפא, מאפשר תקיפות רחבות היקף גם בבתי חולים, ובתנאי שהם משמשים כבסיסי טרור. חלק ניכר מהדוגמאות של השנים האחרונות מגיע מהמלחמה העולמית נגד דאע"ש, בחלקים שבהם שלט בעיראק ובסוריה. בשנת 2014 תקף הצבא העיראקי את בית החולים בפלוג'ה במרגמות כמה פעמים, מכיוון שהוא נשלט בידי דאע"ש ונעשה בו שימוש צבאי. באותה עת הצבא העיראקי היה חלק מכוחות הקואליציה עם ארצות הברית, ועל פי הדיווחים סביר שהתקיפה אף בוצעה באמצעות חימוש אמריקני.

באירוע אחר, הפעם בעיר מוסול שבעיראק, ששימשה כבירת דאע"ש, בשנת 2016 תקף חיל האוויר האמריקני את בית החולים אל־סלאם במוסול במהלך הקרבות בין הארגון וכוחות הקואליציה. נוסף על כך, כוחות קרקעיים פלשו לבית החולים וניהלו בו לחימה. דאע"ש מיקמו מפקדה בבית החולים העיראקי, הציבו לוחמים בקומותיו העליונות ואף לחמו מתוך המבנה, ובאותו זמן בית החולים המשיך לתפקד בקומות התחתונות. גם בקרבות נגד החות'ים בתימן, שתוקפים בימים אלה את ישראל במטרה לעזור לחמאס, התנהלו תקיפות רבות נגד בתי חולים, ולא פחות מ־160 מהם הותקפו בשנים 2017-2015. "כל מי שמעמיק רואה שמבחינת המשפט הבין־לאומי אין חסינות מוחלטת לבתי חולים. יש למזער פגיעה בבלתי מעורבים, כמובן, אך חסינות מוחלטת תעודד את הטרור להשתמש במאושפזים כבמגן אנושי", מסביר פטר.

להעביר לעולם את המסר

החזית המדינית היא אכן המוקד העיקרי בכל הקשור לפעילות בבתי החולים. מסיבה זו, כאמור, צה"ל פועל שבועות ארוכים כדי להטמיע בדעת הקהל והמנהיגים המערביים את העובדה שמדובר בבסיסי טרור. "החשיפה של בית החולים רנתיסי, שמצטרפת לסרטון העדויות מלפני כמה שבועות על שיפא, נתנה את מעטפת ההגנה הבין־לאומית לפעילות בתוך בתי החולים", אומר תת־אלוף אמיר אביבי, יושב ראש תנועת הביטחוניסטים.

עד כדי כך שלא נראה לחץ בין־לאומי בנושא? הרי ראינו את האמירות של נשיא קנדה על שישראל הורגת ילדים ונשים.

"תמיד יהיו את אלה שיפעילו עלינו לחץ ויתקפו אותנו. אבל כמכלול, התמונות האלה עושות את העבודה. אני אגיד לך יותר מזה, ככל שבפעילות הצבאית בתוך בתי החולים ייחשפו עוד ועוד ראיות לכך שמדובר בקיני טרור, כך הלגיטימציה העולמית לפעילות בתוכם תגדל. אני חושב שרבים ממנהיגי העולם כבר מבינים את זה, ומי שלא - יפנים זאת בקרוב".

כמה מאמצים ישראל משקיעה בזירה ההסברתית בנושא הזה?

"בלי סוף. אנחנו מדברים מבריסל, ובתדרוך שקיבלתי לפני היציאה לבלגיה הסיפור הזה תפס חלק מרכזי. כשאני מדבר עם אנשי האיחוד האירופי, אני רואה שהם מבינים כי מדובר במפלצות שבנו את כל התשתיות שלהם בתוך מרחבים אזרחיים. אחת ממטרות הדיפלומטיה העיקריות של ישראל כרגע היא העברת המסר כי מאחורי כל תשתית אזרחית ברצועה יש למעשה קן טרור צבאי של חמאס או הג'יהאד האסלאמי".

במשך ימים ארוכים התלבטו בישראל אם להיכנס לתוך בית החולים שיפא, אך ככל שעברו הימים התברר כי מכיוון שמדובר באחד מסמלי השלטון הבולטים של חמאס ברצועה, לא יהיה מנוס מכך. קודם לכן, צה"ל כבש שורה של סמלי שלטון אחרים, בהם בית הפרלמנט העזתי, מרכז השליטה הצבאית של חמאס ('הקריה' של חמאס), אוניברסיטת אל־אזהר בעיר עזה ואנדרטת החייל האלמוני בעיר. כל המקומות האלה הם סמלים בעולם הערבי כולו, והעובדה שכוחות צה"ל הניפו את דגלי ישראל בכל אחד מהאתרים האלה סימנה שישראל כבשה את מרכזי השלטון ברצועה.

התקיפה על בית החולים שיפא התרחשה שעות ספורות לאחר שצה"ל הודיע כי סיים את השתלטותו על מחנה הפליטים שאטי בעיר, תוך שהוא מחסל כאלף מחבלי חמאס, וכובש גם את אוניברסיטת אל־קודס המפורסמת. במקביל לתקיפה עצמה התרחש גל תקיפות נרחב בדרום הרצועה, לבנון, ובערים הערביות ביהודה ושומרון ובראשן ג'נין, כחלק מהפעילות הנרחבת של ישראל באזורים אלה מפרוץ המלחמה.

"אני לא חושב שיש ישראלי אחד שהופתע מהראיות שפרסם צה"ל על בתי החולים. אנחנו ידענו את זה כל הזמן, ועכשיו גם הצלחנו להוכיח את זה", אומר האלוף במילואים עוזי דיין, יושב ראש פורום 'מבטחי' ולשעבר סגן הרמטכ"ל וראש המטה לביטחון לאומי. "אם יש משהו שכן אולי הפתיע מישהו זה ההיקף, והעובדה שלמעשה מדובר בכל מקום ברצועה שמשתמש בתדמית האזרחית שלו כדי להסתיר פעילות טרור ענפה מאחוריו".

איך מתמודדים צבאית בזירה שכזאת?

"זאת בעיה קשה מאוד. בניגוד לבתי ספר, בתי חולים פועלים כל הזמן, ולכן כל הזמן יש שם אנשים שמוגדרים בלתי מעורבים. כמו כן הרבה יותר קשה לפנות בית חולים מאשר בית ספר. שני הדברים האלה מעמידים את כוחות צה"ל במציאות קשה מאוד".

זאת מציאות שלדעתך צריכה להגביל את אופי הפעולה של ישראל בזירה שכזאת?

"לדעתי לא. כשישראל מנסה לפנות את בית החולים, נותנת התרעות מראש, קוראת למחבלי חמאס להיכנע ולחסוך את הקרב, ורק אחר כך תוקפת, אני לא רואה כאן בעיה מוסרית. צריך לזכור שישראל מקיפה את בתי החולים ברצועה, ואת שיפא במיוחד, כבר כמה ימים. מי שרצה הבין שישראל הולכת לתקוף את המקומות הללו. זאת עוד אחת מהסיבות שהיינו חייבים להיכנס פיזית לרצועה, כי אחרת לא היה ניתן לעשות זאת".

העובדה שישראל כבשה שורה של מרכזי וסמלי שלטון של חמאס – עד כמה היא אכן מקדמת את מיטוט שלטון חמאס?

"ודאי שזה חשוב, אבל צריך לדעת עוד משהו. מבחינה אסטרטגית, אם לא נטפל בדרום הרצועה, אנחנו נעשה עבודה חלקית בלבד. מיטוט שלטון חמאס יהיה רק כאשר נשיג אחיזה מוחלטת ברצועה, ובמונחים שכולנו מכירים, מדובר על מודל שדומה לשטחי B ביהודה ושומרון. זה דבר הכרחי שבלעדיו לא נצליח להשיג את המטרה שהצבנו לעצמנו. מבחינת בתי החולים צריך לבדוק כל בית חולים לעצמו, וההחלטות צריכות להתקבל לפי הנתונים בשטח, כאשר ההגדרה הכללית צריכה להיות שאין חסינות מוחלטת".

כבר ימים ארוכים מדברים על תקיפת בתי החולים, מה הסיכוי שצמרת חמאס לא ברחה מאותם מעוזים לדרום הרצועה?

"זה בהחלט משהו שצריך לקחת בחשבון. כלומר גם אם חלק נשארו בשיפא או במקומות אחרים בצפון הרצועה, סביר להניח שרבים מהבכירים מצאו את דרכם לדרום הרצועה. אותו סיפור עם החטופים, שצריך לקחת בחשבון את האפשרות שחמאס העביר אותם בדרכים כאלה ואחרות לדרום הרצועה. זאת עוד אחת הסיבות העיקריות לחובה לטפל גם בדרום הרצועה, וזה יכלול שליטה מלאה על חלקים שסמוכים לגדר מצרים, שאפשרה במשך שנים העברת תחמושת בלתי נגמרת לתוך הרצועה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמו לחזור על מצב כזה, וישראל תהיה חייבת להשתלט על רצועה של כמה קילומטרים בין עזה למצרים כדי להבטיח זאת".

***