חברת הכנסת לימור סון הר-מלך סיפרה במליאת הכנסת כיצד הדילמה האם לצפות בסרטון הזוועות מהטבח בעזה - החזירה אותה להלוויתו של בעלה המנוח שולי ולדילמה אחרת איתה התמודדה.
"לפני כשבועיים כשהוקרן סרט הזוועות בכנסת התלבטתי אם להיכנס. מצד אחד הנפש שלי ביקשה לשמור על עצמה ולהגן עוד קצת על תמימותה. מצד שני, תפקידי כנבחרת ציבור, הוא להישיר מבט, לא לברוח ולא להתעלם. להכיר כל מה שעברו אחינו בדרום ולקבל החלטות מתוך ידיעה והכרה צלולה מיהו האויב ודרכי פעולותיו המפלצתיות", אמרה חברת הכנסת.
היא המשיכה "הדילמה הזו זרקה אותי באחת עשרים שנה אחורה - לאותו מוצאי שבת בו התקיימה הלוויתו של אהובי שולי. אני זוכרת איך נסעתי באמבולנס מבית החולים ללוויה כולי שבורה ומרוסקת - והנפש שלי הרגישה מתה באותם רגעים. אמא לפגית בת יומיים שנולדה בניתוח חירום שלוש שעות לאחר שאביה נרצח. פצועה בגוף ובנפש, כשהגענו לבית העלמין, ביקשתי לראות את שולי. אמרתי שאני לא מוכנה לקבור אותו לפני שאני רואה אותו בעיניי".
"לאחר דין ודברים שהתעקשתי והחברה קדישא סירבה, אמר לי ד"ר מתי ארליכמן, 'לימור, אני ראיתי את שלו ולא כדאי לך לראות אותו. כדאי לך לזכור אותו איך שהיה - את החיוך הרחב, את מאור הפנים, את הטוב שנשפך ממנו. לא כדאי לך שהתמונה הזו תיצרב בזכרונך כתמונה האחרונה. הוא צדק", סיכמה.