חברת הכנסת קטי שטרית מתריעה ממה שהיא מגדירה כמגיפה שאחרי המלחמה בהתייחס לטראומה לאחר התקופה הקשה אותה חווה עם ישראל בימים אלה.
"אנשים רבים יזדקקו לטיפול נפשי שהוא מעבר לשיחה או שתיים אלא לטיפול ארוך טווח שיוציא אותם ממעגל החרדה והדכאונות. יש כאן גם עניין של איבוד אמון. השביעי באוקטובר היה אירוע מכונן שבו אנשים שהלכו לישון בערב חג קמו בבוקר לרצח לאונס ולטבח. זה אירוע שגרם לאנשים רבים, גם במרכז הארץ, שמרגישים חשש וזקוקים לשיחה ולהחזרת החוסן כדי לנהל חיים נורמאליים", היא אומרת וקוראת להקדיש כוח אדם לטיפול במצוקה בה שרויה החברה.
"לא יתכן שבמיעוט כוח האדם שקיים היום במשרד הבריאות לא תהיה לזה היתכנות", אומרת שטרית הדורשת את מלוא הזכויות לחיילי צה"ל ובהקשר זה היא דורשת גם הקלות שונות לחיילים סטודנטים שכעת אמורים להיות ממוקדים במשימתם הצבאית ולא בפערים שנצברים להם באוניברסיטה.
"חיילים סטודנטים לרפואה מקבלים הודעות בטלפון שהואיל והם לא נמצאים בסבב הרופאים הם יורדו שנה בלימודים. הייתכן דבר כזה?", שואלת שטרית ותוהה לאן נעלמה הסולידריות כלפי הגיבורים שמגנים על כולנו.
עוד מספרת חברת הכנסת שטרית על התארגנותם של 108 חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה למשימות שונות החל מיום ראשון שאחרי פרוץ המלחמה. חברי הכנסת מחולקים למשימות של טיפול במפנים, אמל"ח, איסוף תרומות, הלוויות ועוד. "כולנו עובדים מבוקר עד לילה ואין חבר כנסת אחד שלא שותף למילוי כל החוסרים", היא אומרת ומדגישה כי החמ"ל של חברי הכנסת מתפקד לצד ההתארגנות האזרחית המבורכת ומעל 12,000 פניות שהגיעו לחמ"ל נפתרו על ידי חברי הכנסת דרך משרדי הממשלה השונים. "חבל מאוד שהתקשורת בוחרת לעשות דה לגיטימציה גם לכנסת וגם לממשלה בכוונה תחילה. הם לא באמת רוצים לדעת מי האחראי. הם רוצים להטיל אשמה וחבל שערוצי התקשורת לא מבינים שהביחד הוא החוסן שלנו מול האויבים שלנו".
בהתייחס להקרנתו שוב של סרט הזוועות שהכין דובר צה"ל ממראות הטבח בפני חברי כנסת, הקרנה בה נכחו גם חברי הכנסת טיבי ועודה, אומרת שטרית שמדובר בסרט קשה שהיא עצמה לא הצליחה לעמוד בו ולאחר 17 דקות היא נטשה את האולם, "אבל הרגשתי חובה לראות את הסרט. הם חוו את זה על בשרם ואני רק ראיתי. בשבילם הייתי צריכה לעשות את המינימום ולהגיע".
"אני מאוד שמחה שחברי הכנסת הערבים ראו את הסרט הזה. אמרתי לחברי הכנסת בוועדת החינוך על אותם בדואים שנרצחו כמו החוגגים במסיבה, וראינו את הבדואי שנרצח אחרי שהוא אומר להם אני ערבי כמוכם והם מתעללים בו רוצחים אותו וגם לקחו חלק מהבדואים כשבויים לעזה, אין אמון בהם. לא מדובר במישהו שאתה יכול להתחשב בו ולקיים איתו דו שיח כלשהו. מדובר במפלצות. דרושות ארבעים שנה ויותר עד שאחרון האנשים שם לא יהיה בחיים. זה או אנחנו או הם".
"נרדמנו בשמירה. נתנו להם לנהל את ההסברה בעולם ולכן הם שרים מהנהר ועד הים פלשתין תהיה חופשית והמשמעות היא שאין מדינת ישראל, אין זכות קיום למדינת ישראל. את זה אנחנו צריכים להסביר למי שחי כאן ולמי שמחוץ לגבולות שלנו. אנחנו צריכים להיות חזקים בהסברה כדי שידעו בדיוק מה קרה כאן".