זוכה פרס נשיא המדינה לשנת 2023, פרופ׳ מאיר בוזגלו מהמחלקה לפילוסופיה מהאונ׳ העברית, מסביר בשיחה עם ערוץ 7 את המורכבות הגדולה ביותר שאיתה מדינת ישראל מתמודדת היום, וגורס כי התיקון לכך יבוא מה׳יחד׳ הישראלי שנוצר בעקבות המלחמה.
מה השאלות הקשות ביותר שאיתן מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו?
למעשה ישנן שתי שאלות, בעיות: הראשונה אינה רעיונית והיא שיש משהו במשחק: בחירות-הולכים לבוחר-בוחרים נציגים, יש שרים, יש ראש ממשלה, יש מערכות שלמות – שלמעשה מנותקות מהצרכים של המדינה. כאילו חסר גלגל שיניים מחבר. כולנו הולכים לצבא, משלמים מיסים, והחוזה הזה בין המדינה לנציגים פשוט תקוע. ואז אתה רואה את זה מהאלימות בחברה הערבית, מההשתוללות של הבדואים בנגב, והכל למעשה תקוע. משהו משתבש. זה מה שלמעשה אנשים אומרים היום - ׳הפקירו אותנו׳.
העניין הזה נובע מבעיה אחרת, וזה המורכבות בסיפור היהודי-ישראלי. זו השאלה מי מדבר בשם היהדות, מי מדבר בשם הדמוקרטיה ולמה הדוברים הללו כמעט והביאו אותנו למלחמת אחים. למה הם מנוגדים ואי אפשר לדבר בלשון אחת, ביחד? אני כמובן לא מאשים, אלא רק מאבחן את הבעיה. אנשים מצד אחד דואגים מאוד לחירויותיהם האזרחיות ולדתם, ומהצד השני לא מצליחים לדבר ביניהם.
הבעיה הזו מצליחה למעשה להקרין על הבעיה הראשונה. כמו שכבר ראינו, המחאה הקודמת (נגד הרפורמה המשפטית) הכניסה אותנו לחרדות שלא הכרנו. זאת אומרת להתפרקות של החברה וכמעט למלחמת אחים. אנחנו זוכרים שעל הרבה פחות מזה אנשים זרקו רימונים על אנשים, אז לראות את נבחרי הציבור בכנסת רוצים לחוקק את החוקים בצורה נחפזת ומהירה?
אז מי למעשה אחראי להצבת הקונפליקט המתמשך הזה בפני הציבור הישראלי?
צריך לומר: תשומת הלב שלנו, שקשורה לעניין היהדות והישראליות, בעייתית לא בגלל שהרעיונות האלה נמצאים במתח, אלא בגלל מי שדיבר ומדבר בשם הדברים האלה. ברור לכולם שהדאגות שלנו היום עם המלחמה בחמאס הם קיומיות. האיומים האלו הם ממש ה׳ ישמור. ליבוביץ׳ תמיד דאג להזכיר שמדינת ישראל היא המקום הכי מסוכן ליהודים לחיות בו. אבל באמת מצד שני אנחנו רואים ניסים, והסכמי אברהם, וכו׳, אבל צריך לשאול לאן הולכים מפה. האם הולכים לאיזו הבנה, חיבור חזק בינינו שהוא חיבור לא רק בשביל לנצח, אלא כמו שאומרים ׳מנצחים למען היחד׳.
אז השאלה הגדולה היא היום איך עוברים מ׳יחד ננצח׳, אל ה׳יחד׳ כאמצעי לניצחון, וה׳יחד׳ כתכלית הניצחון. יש ׳יחד׳ הרבה יותר עמוק ורציני – זאת השמחה על כך שאנחנו פה יחד בקיבוץ גלויות, שהצלחנו לכונן פה חברה שהיהדות והדמוקרטיה חיים ברמה הרעיונית וברמה האנושית בצורה היפה ביותר, ככה שהיחד הזה הוא עצמו תכלית, והוא תכלית גם לבשורה היותר גדולה של עם ישראל בעולם.
אם כך, מהו היחד הזה שאתה מדבר עליו ברמתו העמוקה יותר?
היחד הוא לא רק ברית גורל, אלא הוא ברית ייעוד. היחד הוא בשמחה במי שנמצא לידי, דתי, חילוני, גר ברמלה וגר בצפון תל אביב, הכנאפה עם הסושי ביחד. אז אנחנו לא רק בברית גורל, והדבר הזה הוא עצמו תכלית יותר גבוהה. זאת אומרת שאנחנו רואים היום את הנפילה הגדולה, לליקוי המאורות של אלו במערב, ואנחנו לא רוצים לבוז להם, אלא לתקן אותם, ויש ביכולתנו לתקן אותם.
אנחנו רואים את העיוות של החיים באמונה באיסלאם – לא על ידי המוסלמי הפשוט שהולך להתפלל, אלא על ידי הנציגים שלהם. אז זהו למעשה חושך רוחני גדול, הן בעולם הדתי והן בעולם החילוני המערבי. הביחד שלנו צריך לתקן את הנפילה הרוחנית העולמית. אנחנו לא רק רוצים לחזור לגור בעוטף עזה, אלו דברים קטנים. זו שגרה. והשגרה הזו, למה היא קיימת? אנחנו כעם יהודי צריכים להזכיר להומניסטים מה זה הומניזם, ולהזכיר לדתיים המוסלמים מה זה להיות דתי.
אפילו הרבנים הראשיים שלנו אמרו לא לנגוע באף ערבי חף מפשע. אנחנו אומרים ׳מלא פניהם קלון ויבקשו שמך ה׳" אנחנו לא רוצים שהם יושמדו בפצצת אטום, אלא שהם יבקשו בסופו של דבר את שם ה׳. אז השליחות היהודית זה לתקן את הדבר הזה. לשם זה אנחנו מנצחים.
לסיום, איך אנחנו רותמים את היחד הזה שלנו כדי לצמוח מהמצב הנוכחי?
אז היחד הראשון הוא היחד שאנחנו נדרשים לו על מנת לנצח, ויש את היחד האחר -זה שלמענו אנחנו רוצים לנצח, וזה והחגיגה של קיבוץ הגלויות שאנחנו נמצאים בו. זה לא גלולה לבלוע, אלא שבשביל זה התכנסנו כולנו. ואחרי זה, לאור האחווה הזו, אנחנו נוכל לטפל בחושך הגדול שנפל על העולם – החושך של האמונה והעיוותים באיסלאם, והאנטישמיות בקרב המעוזים האינטלקטואליים ההומניסטיים במערב.