הפגישה ההיא
הפגישה ההיאצילום: הארכיון הפדרלי של גרמניה. ויקיפדיה

המחבלים נכנסו לבתים, תלשו מגנטים מהמקררים וביקשו לדעת איפה כל אחד ואחד מהמצולמים כדי להרוג גם אותו.

בתיעודים המצולמים ראינו כיצד לאחר שנכנסו לבית, ריכזו באיומי רובה את בני המשפחה, שלפו המחבלים רשימה סדורה של דיירי הבית ודרשו לדעת איפה כולם. ההסבר שאחד מבני הבית לא נמצא, נסע לחיפה, לא סיפק אותם. הם רצו ללכוד את כולם עד אחד.

מאז פרצה המלחמה לחיי כולנו התחדדה הגדרתם של מחבלי החמאס כנאצים, אך עם זאת יש מי שעדיין מתקשים לקבל את ההשוואה. בדיוק משום כך חשוב להיזכר בכמה פרטים היסטוריים שמבהירים שאכן לא מדובר בהשוואה בין שני גופים דומים או שתי אידיאולוגיות דומות, אלא ממש בהמשכו של אותו דבר.

בשל כך נצטרך לחזור אל מלחמת העולם השנייה ואל הפרקים הפחות מדוברים בחייו של המופתי, חאג' אמין אל חוסייני, ידידו ותלמידו של ראשיד ריידא, אביה הרוחני של תנועת האחים המוסלמים אליה חבר בהתלהבות רבה, והיא זו שבין שאר החולות הרועות שהנפיקה ניתן למצוא גם את תנועת החמאס.

אין ישראלי שאינו מכיר את תמונת פגישתו של המופתי עם אדולף היטלר. השניים נראים שם ישובים קרוב זה לזה, משוחחים ומחייכים. יש מי שרואה באירוע מפגש מקרי, יחיד מסוגו, של שני מנהיגים, לכאורה אירוע שולי בסערת המלחמה העקובה מדמם של מיליונים. אלא שהפגישה המתועדת ארכה 90 דקות, מה שאולי מלמד על החשיבות שראו בה שני הצדדים, שני הצוררים.

ואכן, הפגישה אינה מגיעה בחלל ריק, וכדאי שכולנו נכיר את הנתונים ההיסטוריים, שכמה מהם אני דולה מספרו של המזרחן ד"ר אדי כהן 'המופתי והיהודים' ומספרה של ג'ני לבל 'חאג' אמין וברלין'. מומלץ למצוא את הספרים הללו, לקרוא ולהתוודע ללא מעט פרטים שיש מי שפועל בשקידה להשכיח אותם מאיתנו ומהעולם כולו.

ובכן, פגישתם של היטלר והמופתי מתקיימת ביום ה-28 בנובמבר 41' ובה ממנה היטלר את המופתי לראש התעמולה הנאצית הערבית. לשם כך הוא מקבל משכורת חודשית הנאמדת כיום בכמה עשרות אלפי דולרים מקופת האוצר הגרמנית.

בברלין מוקם 'המשרד הגדול של המופתי' ועשרות עוזריו זוכים לקבל משכורת סדורה ישירות ממשרד החוץ של הרייך, כאשר עיקר פעילותם עוסקת בהסברה נאצית במדינות ערב ובקהילות ערביות ברחבי העולם.

עם הגעתו לברלין קיבל המופתי את הפיקוד על תחנת השידור הנאצית 'רדיו ברלין', ששידרה למיליוני ערבים תעמולה אנטי יהודית לצד אנטי אמריקאית, אנטי סובייטית ואנטי בריטית.

לבד מפעילות ההסברה הנאצית פועל המופתי בתקופת שהותו בגרמניה להקמת יחידת מתנדבים בוסנית מוסלמית, 'דיביזיית הנדשאר' שמה. על מדיהם של מתנדבי היחידה סמל ה-SS כאשר סמלה של היחידה משלב בין צלב קרס וחרב מוסלמית. תפקיד היחידה הוא הגנה על התנועה הנאצית ומלחמה במחתרת היוגוסלבית. בשיאה מנתה 26,000 חיילים. הייתה זו היחידה הגדולה ביותר בארמייה השלישית של הרייך.

המופתי מקבל מהימלר סכום של 40,000 מארק עבור הקמתו והפעלתו של בית מדרש לפרחי כהונה מוסלמיים בדרזדן. בנוסף מקבל המופתי קצבה של 40,000 מארק על ידי הקרן המיוחדת שהקים ה-SS מכספי יהודים שנשלחו להשמדה. בית ספר עברי של ההסתדרות הציונית עבר לידי ה-SS שמסרו אותו למופתי שהקים בו מכון מחקר לבעיית היהודים בעולם המוסלמי.

ד"ר פריץ גרובה היה איש הקשר בין ממשלת הרייך למופתי ולימים הוא מספר כי "סיפקנו לחאג' אמין הכול. דאגנו לו שלא יחוש עצמו בודד. נשים גרמניות צעירות ויפות שימשו לו מארחות. הן היו מתחלפות כדי לגוון את חייו הקשים של הגולה הדגול. הייתי משלם למופתי במו ידי 40 אלף מארק בכל חודש לקיומו ולקיום הסטודנטים הערבים שלמדו בגרמניה".

תמונתו של המופתי יחד עם היטלר הפכה לכלי תעמולה משמעותי באזור הקווקז שם פעלו הנאצים לגייס יחידות מתנדבים לשורותיהם. רבבות עותקים של הצילום הופצו וקישטו את חדרי החיילים. ד"ר יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצית, כתב ביומנו כי "המאמצים שלנו בקרים נעזרים ביחידת תעמולה המחלקות את תמונתו של המופתי הגדול של ירושלים אשר צולמה בעת ביקורו אצל הפיהרר. היה זה מבצע מוצלח מאוד".

במכתבו למוסלמים התורכסטאנים כתב המופתי בין השאר: "שמחתי מאוד שהצטרפתם לשורות הוואפן-סס ושהחלטתם באמונה חזקה ללחום צד בצד עם בעלי בריתנו הגרמנים נגד אויבינו המשותף... המוסלמים הכנים רואים את רווחתם רק באחדותם עם המחנה הגרמני... קדימה, לצידה של גרמניה! היו מלאי אמונה חזקה שהניצחון ללא עוררים קרוב הוא. היו בטוחים כי הניצחון יהיה הגשמת מטרות לאומיות, הישג עצמאותכם כמו גם קיום דתכם".

צייד הנאצים שמעון ויזנטל מתאר את ביקוריו של המופתי במחנות המוות באושוויץ ומיידנק יחד עם אדולף אייכמן על מנת לבחון את יכולת הקיבול של המשרפות. במהלך הביקור הביע המופתי הערכה רבה לאנשי ה-SS וליכולותיהם. בשיחותיו עימם חקר פרטים שונים אודות מחנות ההשמדה, בין השאר עסק בתקנות המחנה ובדרכי הענישה של האסירים שבו.

בפעילות דיפלומטית נמרצת פעל המופתי כדי למנוע יציאה של פליטים יהודים מאדמת אירופה. מכתבים שכתב לשר החוץ הגרמני, פון ריבנטרופ, ולשר החוץ הרומני בעניין זה הוצגו במהלך משפט אייכמן. עוזרו של אייכמן העיד גם הוא על תפקידו של המופתי במניעת הגירת יהודי הונגריה וחושפת טפח נוסף מהקשר ההדוק של המופתי עם המנגנון הנאצי להשמדת היהודים.

עוד קודם הגעתו לברלין שיגר המופתי להיטלר מכתב ארוך ומפורט המסתיים במילים "אני מסיים באיחולים להוד מעלתו לאריכות ימים ולחיים מאושרים, לניצחון מזהיר ולשגשוג לעם הגרמני ולציר בעתיד הקרוב ביותר. אני מבקש מהוד מעלתך להאמין לרגשי ידידות גדולה, הכרה והערצה. על החתום, מוחמד אמין אל חוסייני. המופתי הגדול של פלשתינה".

ממאמר שפורסם בביטאונם של חברים לשעבר בביון הצבאי של הרייך עולה כי קשריו של המופתי עם הביון הגרמני החלו כבר בשנים 36'-37' הקפטן פראנץ זויברט התבקש על ידי האדמירל קאנאריס ליצור קשר עם המופתי. בעקבות קשר זה הוקם משרדו של המופתי בברלין ושם הצופן שלו היה OMI. המשרד ניהל מערך ריגול במדינות שונות ברחבי העולם.

פרטים נוספים שהתבררו מאוחר יותר נוגעים לתכניותיו של המופתי להשמיד את יהודי ארצות ערב ויהודי ארץ ישראל. לשם כך פעל להקמת מחנות השמדה בנקודות שונות במזרח התיכון. כמו כן, תכנן הקמת משרפות ליהודים בעמק דותן. בכיר הקצינים הערבים במשטרת המנדט, מפקד נפת הכפרים במחוז ירושלים, סיפר: "חאג' אמין עמד להיכנס לירושלים... תכניתו הגדולה הייתה להקים בעמק דותן שבקרבת שכם משרפות ענקיות דוגמת אושוויץ ואליהן עמדו להיות מובאים יהודים מארץ ישראל, מעיראק מצרים תימן סוריה לבנון ואפילו צפון אפריקה כדי להשמידם בשיטות ה-SS שהופעלו במחנות ההשמדה באירופה".

גדעון האוזר, התובע במשפט אייכמן: "אייכמן קיבל את המופתי בראשית 42', סיפר לו על הפתרון הסופי. המופתי התרשם כל כך וביקש מהימלר לצרף אותו כיועץ פרטי לסייע לפתרון הסופי של בעיית היהודים בפלשתינה".

בקיץ 42', לאחר התבוסה הגרמנית באל עלמין, הכין המופתי תכנית לכיבוש המזרח התיכון על ידי הצבא הנאצי, ובראש ובראשונה תכנן את השמדת רבע מיליון היהודים של תל אביב ואת הדרך לעורר מלחמת ג'יהאד של ערביי פלשתינה נגד האנגלים. הגרמנים השקיעו בתכנית זו כספים רבים והקימו בסיסים ותאי ריגול במדינות ערב לשם כך. המופתי העביר לפלדמרשל הרמן גרינג מפות מדויקות של יעדים יהודיים אותם נכון לטעמו להפציץ והציע לבצע את ההפצצות בתאריכים משמעותיים עבור היהודים כבחגי ישראל.

במחצית הראשונה של שנת 43' פעל המופתי במרץ על מנת לבלום תכניות גרמניות לעסקאות בהן התכוונו לשחרר ילדים יהודים תמורת טובות הנאה כאלה ואחרות. במכתבים מפורטים ששיגר לבכירים בגרמניה, באיטליה, בולגריה, רומניה והונגריה, לצד שידורי רדיו, עשה ככל יכולתו למנוע עסקאות שכאלה, בין אם מדובר היה בכמה אלפי ילדים ובין אם בכמה עשרות.

כאשר זו דרכו של המורה הגדול של החמאס, מישהו מתפלא שצילומים על מנגטים ורשימות מפורטות שימשו את הטובחים בחיפוש אחר עוד יהודי, שמא יימלט מציפורניהם.

המובא כאן הוא תמצית בלבד של פעילות המופתי יחד עם הצורר הנאצי כחלק בלתי נפרד ממנו. אמליץ לכולנו לקרוא לפחות את שני הספרים מהם הובאו הסברים (המופתי והיהודים וחאג' אמין וברלין') על מנת להתוודע לכמה מהפרטים המוסתרים של ההיסטוריה.