על רקע מתקפת הטרור של חמאס בשבת שמחת תורה והדיון הסוער שנערך בוועדה לביטחון לאומי בנוגע לחוק עונש מוות למחבלים, עולה התהייה מה מונע ממערכת המשפט, באופן רציף ולאורך שנים, להשתמש באפשרות להטיל עונש מוות על מחבלים, הקיימת בחוק הישראלי.
החוק שהעלתה לדיון בכנסת אתמול (שני) חברת הכנסת לימור סון הר מלך, הוא חוק וותיק יחסית, שמסתובב במסדרונות הכנסת מאז הציעו אותו בשנת 2015 קבוצת חברי כנסת מהימין, בהם בצלאל סמוטריץ', אורלי לוי אבקסיס, רוברט אילטוב ואורן חזן.
למעשה, החוק הונח על שולחן הכנסת לא פחות מעשר פעמים, כשרק הניסוח שלו משתנה קלות מפעם לפעם. הוא מבקש לקבוע עונש מוות חובה במקרה של הריגת אדם באירוע טרור. כלומר, אם בית המשפט יגיע להחלטה שהנאשם אשם בעבירת הריגה במסגרת אירוע שהוגדר כאירוע טרור, יוטל עליו גזר דין מוות.
עוד על פיש ההצעה העונש יוכל להתקבל ברוב של שופטים ולא פה אחד - כפי שנכתב כיום בחוק העונשין - ולא יהיה ניתן להקל בעונש של מי שנגזר עליו דין מוות.
השינוי העיקרי שעברה הצעת החוק מאז 2015, הוא ההדגשה של העם היהודי במסגרת החוק, כשהחוק המקורי לא מזכיר ישירות את ההתנגדות ללאום היהודי כחלק מההגדרה של פעולת טרור - "ניסיון מכוון לרצח של אזרחים בשביל להשיג מטרות פוליטיות, לאומיות, דתיות, או אידאולוגיות".
לפי הניסוח המעודכן, רק מחבל שהורג אדם "מתוך מטרה לפגוע במדינת ישראל ובתקומת העם היהודי בארצו, דינו – מיתה, ועונש זה בלבד" - והוא נוגע למחבלים. לפי ההגדרה המעודכנת, אירוע ירי המוני על רקע מגדרי, מיני, דתי או פלילי כלשהו, לא ייחשב לטרור - וגזר דינו יהיה מאסר כרגיל.
אז למה בכל זאת החוק לא מקודם?
יש הטוענים שהחוק לא חל רטרואקטיבית - לכן בכל מקרה גם אם יחוקקו אותו כרגע - הוא יהיה תקף רק למחבלים שנתפסו לאחר חקיקתו.
אחרים גורסים (וביניהם אביחי מנדלבליט היועץ המשפטי לממשלה לשעבר) שהחוק הקיים מספיק להוצאתם להורג של מחבלי הנוח'בה. לטענתם, יש מספר מסלולים שונים שבהם אפשר להגיע לתוצאה של עונש מוות, בלי לחוקק חוק שיעורר סערה ציבורית ויפלג את העם.
המסלול העיקרי אליו מתכוונים המומחים הוא בית המשפט הצבאי לענייני טרור, שאמנם קיים בחוק, אך פעילותו הוקפאה בשנת 2000. כל שדרוש בשביל להחזיר אותו לפעילות הוא החלטת ממשלה בנושא, לאחריה יוכל בית המשפט לפסוק עונש מוות, בכפוף להחלטה פה אחד של הרכב השופטים.
מומחים אחרים מעלים את האפשרות של בתי דין בין-לאומיים בסגנון משפטי נירנברג, שיהיו מוסמכים לגזור עונש מוות על עבירות של פשעים נגד האנושות.
מעבר לכך, בעבר הועלו תהיות (שאולי נראות פחות דחופות כרגע) בנוגע לקבלת החוק בעולם, כשמרבית מדינות המערב כבר אינן נוהגות להטיל עונש מוות.