רב סרן (במיל') וסגן ניצב (בדימוס) דורון זהבי, מי שנודע כ'קפטן ג'ורג'', חוקר מוכר מיחידה 504, שוחח עם ערוץ 7 על חקירות המחבלים שנתפסו ביום הטבח בעוטף עזה ואלה שנתפסים במהלך הקרבות במלחמה.
"יש נטל בלתי רגיל על החוקר בזמן חקירה בשטח. חוקר מתלווה בדרך כלל לכוחות שנלחמים והוא אדם מיומן שיודע איך להתנהג בשטח מול הכוחות שלנו וכמובן מול הנחקר בערבית. נראה, לפחות על פי התקשורת, שנתקלים בכמויות עצומות של מחבלים שיוצאים מכל מיני חורים ופירים ומקומות שמנסים כמובן לזנב בנו, לירות עלינו וכוחותינו מקדימים ומחסלים או תופסים אותם", אומר זהבי.
הוא מספק הצצה לפעילות המאתגרת והלוחצת של החוקרים. "אני לא מקנא בלחץ של אותו חוקר שנופל לו כרגע שבוי ויושב לו המג"ד או המח"ט ודורש 'אני רוצה לדעת מה אפשר להוציא ממנו' והוא צריך ביכולות שלו לזהות את הבנאדם, אם הוא מבוהל ומפוחד, להרגיע אותו מעט ולהתחיל לדלות ממנו פרטים כמו לאן הוא שייך, מהיכן יצא, לאיזה כוח הוא שייך, מי המפקד שלו ואיזה כוחות יש בשטח והכל בזמן קצר. כל זה כדי שהמפקד יוכל לייצר תמונת מודיעין ולקבוע את המשך הלחימה. כשיש כמה נחקרים, הלחץ גדול יותר, וצריך לדעת להקשיב לכולם, לחבר את דבריהם, לקחת אחריות מלאה ולתת את המידע המשולב הנכון".
לשאלה איך גורמים למחבל שרגע לפני רצה לרצוח והיה חדור אדרינלין לדבר, עונה זהבי: "נתקלתי בלא מעט מחבלים שנתפסו בכל מיני פיגועים וברגע הזה הבינו שאיבדו את כל עולמם למרות שרגע לפני כן רצו להשמיד אותנו - וכל העוצמה והביטחון האישי שלו יורדים. באותה שנייה הוא עושה סוויץ' בראש. הנחקר מבין את המצב מהר, שהוא קנה את עולמו ברגע שהוא נתפס בעוד מחבלים אחרים חוסלו. גם לאלה שטוענים שהם שאהידים - רבים מהם רוצים לחיות בסוף - ואלה שלא - שמים אותם בצד, שמים להם ברדס על הראש, מבודדים אותם ויוצרים חוסר ודאות במרחב ובזמן וזה יכול לשרת את החוקר באופן משמעותי. במצב קשה יותר שולחים אותם למתקני חקירות שם הם יקבלו טיפול פרטני, עם מספר חוקרים על נחקר אחד ועם תרגילי חקירה שונים".
"ישנם תרגילי חקירה שעושים גם בשטח וגם במתקנים - כל אחד עם העולם וניסיון החיים שלו - יכול לייצר תרגילים. מצד אחד לייצר דיסאינפורמציה מצד אחד - ומצד שני להזים נחקר כזה או אחר. לכל חוקר יש את כוח השכנוע שלו שמביא את הנחקר לדבר", הוא מסביר.
החוקרים, לדבריו, עושים ניתוק מוחלט מהכל ברגע שהם באים לעבודתם. " כל החוקרים שנמצאים שם, הם חוקרים שיש להם ניסיון ושמים את הרגש בצד עם כל הזוועות שראינו. כשאתה נמצא בחקירה אתה מנתק את הכל. יש סביבך לוחמים, חיילים ומפקדים - ואתה צריך פעם אחת לשמש דוגמה ופעם שנייה לא לבזבז זמן ולהביא את המידע במינימום זמן. אני חושב שהם עושים את זה מצוין".
לדעתו ישראל שגתה בתחום המודיעיני ובעיקר במודיעין האנושי. "נדהמתי באותו יום של המתקפה ואני בהלם איך זה קרה לנו. זה לא מאפיין את צה"ל שאני מכיר - מעולם לא שיערתי שכך לא יקרה. חלק מהמודיעין לא זרם. לצערי ויתרנו בשנים האחרונות על המידע המודיעיני האנושי שגרם בעבר ליותר אנשים ומקורות להתעורר".
"בימים האחרונים פורסם שהיו אנשים מעזה שיצרו קשר עם אנשי היחידה כדי לתת מידע. מדובר באנשים שהיו 'מנותקי קשר' והעדיפו להתקשר כי הבינו שצה"ל נכנס חזק לעזה ועד הסוף ואוטוטו השליטה תהיה של ישראל וחמאס לא יהיה שחקן. הם לא עושים את זה כי הם אוהבים איתנו אלא כי הבינו שכללי המשחק השתנו, השולט בשטח השתנה וצריך להיות מחוייבים למישהו אחר".
זהבי מרגיש שלא זכה לגיבוי מהמערכת, לאחר שנדחק מהיחידה בעקבות תלונות של הנחקר הבכיר שלו מוסטפא דיראני. הוא חושב שיש חובה לתת גיבוי מוחלט לחוקרים: "אני לא רוצה שהחוקרים שעובדים עכשיו והם חדורי מוטיבציה יוזנחו או יופקרו אחרי שאיזה נחקר בעוד כמה שנים יגיד שעשו לו ככה או אחרת. יצאתי לכל כך הרבה מבצעים מעבר לגבולות המדינה והייתי בטוח שאם יקרה לי משהו ידעו לתת גיבוי למשפחה שלי. לצערי כשזה התחיל, זרמו עם הגרסה שלו שהתבררה כלא נכונה, והוציאו אותי מהמערכת כדי להראות שעשו משהו. זה מצער אותי ומפריע לי שאני לא שם עם כולם. הייתי יכול לתרום המון. כעת צריך לשמור על האנשים שעושים את העבודה".