משפחות החטופים
משפחות החטופיםצילום: Jonathan Shaul/Flash90

אנשי הצבא שצפויים לקלוט את הילדים החטופים שישוחררו במסגרת העסקה קיבלו ממשרד הרווחה הנחיות לקראת ביצוע העסקה הצפוי בימים הקרובים.

כך למשל, במפגש של החייל עם הילד הוא יציג את עצמו באופן הבא: "שלום שמי ... אני חייל בצבא ההגנה לישראל ואני מלווה אותך כדי שתגיע הביתה. אתה נמצא במקום בטוח. אני פה כדי לדאוג לך, אתה בטוח".

על החיילים להתעניין במצבו של הילד - ואף להציע סיוע בהליכה.

נכתב כי "ניתן להציע מגע כגון מתן יד וחיבוק, אך הכול חייב להיות כהצעה. אין להרים או להחזיק את הילד ללא רשותו. אם המצב מחייב זאת יש, ככל האפשר, לתווך לילד את הפעולה". בדברי ההסבר נכתב: "חשוב לזכור כי כל מגע יכול להיתפס כפולשני ועלינו לאפשר לילד לבחור בו, גם אם מדובר בילד קטן מאוד".

בשלב כלשהו ישוחררו גם ילדים שאיבדו את הוריהם, והם עלולים לשאול את החיילים "איפה אמא? איפה אבא?", על החיילים לא לענות, גם אם הם יודעים את התשובות.

נכתב כי "יש לענות על כל שאלה בנוסח כדוגמת 'חמוד, אני מצטער, אני לא יודע. התפקיד שלי הוא להביא אותך לישראל למקום בטוח, שם יחכו לך אנשים שאתה מכיר ויענו לך לכל השאלות'. חשוב לפנות לילד בשמו עד כמה שניתן, לפנייה זו יש פוטנציאל לחזק את תחושת המוכרות והביטחון של הילד".

תמונה

לצד זאת, ב-Ynet פורסם כי משרד הבריאות חודדו הנהלים לבתי החולים שיקלטו את החטופים שישוחררו: "המתחם יהיה חסום להגעת מבקרים ועובדים ממערכת הבריאות פרט למשפחות השבים/ות ולגורמי ביטחון המלווים את הגעת השבים/ות, וגורמי הרפואה המטפלים בהם".

עוד נכתב כי יש צורך "לבצע בירור עדין ומותאם למצב הרפואי והנפשי של השב/ה ולהימנע מתשאול אגרסיבי ולאפשר בחירה ושליטה לגבי השיחה ומידת השיתוף. הבירור צריך להיעשות בפרטיות המרבית המתאפשרת. חשוב לתת לשבים/ות שליטה מלאה בתהליך ולפעול רק בהתאם לרצונם ובכלל זה לקיחת אנמנזה, בדיקה גופנית, תיעוד הממצאים באופן מילולי או אחר. בנוסף, לטובת טיפול מדויק ומקצועי בנושא כה רגיש, יש לערב את גורמי המקצוע בהקדם ולהיעזר ברשימת הכוננים ייעודית שהועברה למנהל בית חולים".