לירון, איזה מלאכים שמרו עליך. איזה מלאכים ליוו אותך בכל דרכיך.
שני הורים מלאכים שעמדו לימינך בילדות בעפרה, בשנות הישיבה התיכונית בחיספין, בהדרכה בבני עקיבא, בבחירה ללכת ללמוד ולהתגדל בתורה בישיבת מעלה אליהו בתל אביב, בהחלטה להתגייס לצבא ולשירות הכי קרבי שיש בגולני, ובסיירת. הורים שהאמינו בך, סמכו עליך, ועמדו מאחוריך, יודעים שתעמוד באתגרים שהצבת לעצמך, ונכונים לסייע בכל מקום שתצטרך.
שני אחים מלאכים שליוו אותך, גל ואלון, מלמעלה ומהצד, שותפים, אחים, שאין דבר שיכול להפריד ביניהם.
ומלאכים רבים נוספים – סבים וסבתות, חברים, שכנים, מדריכים וחניכים, חברותות ורבנים, מפקדים שתחתם הצטיינת, ופקודים שבהם כל כך השקעת, ושהיו מוכנים לתת הכל בשבילך, ללכת אחריך למקומות המסוכנים ביותר.
"והנה מלאכי א-לוהים עולים ויורדים בו", הצבת את עצמך כסולם. היית מונח עם שתי רגליים על הקרקע, שואף וחולם, ומתכנן, ומבצע. מציב אתגר ומגיע אליו. בלי לדלג על שלבים, מדרגה אחרי מדרגה, בידיים וברגליים, ובעיקר בשום שכל ועם כל הלב.
וראשך מגיע השמימה. הראש שלך בסוגיות של תורה שמימית, והראש שלך מבקש לממש את השייכות לשמים, אל השם – שמעל ומעבר – מפני שנשמתך נחצבה מן העליונים, וכל מה שיש לעולם שלנו להציע לעולם לא ישביע אותה, הוא תמיד יהיה רק שלב ומדרגה בדרך למעלה.
"ומלאכי א-להים עולים ויורדים בו", בך עולים ויורדים כוחות, משימות, ושליחות. היית בעצמך מלאך ושליח, עבור החניכים שלך, והחניכים שלהם אחרי שהכנסת אותם להדרכה, עבור המשפחה שלך, שרואה בך דמות וסמל, עבור חניכים ופקודים, שהיית בשבילם אח ואבא, מפקד ומחנך למופת, ועכשיו אתה ממשיך בשליחות המלאכית שלך, ממרומי הסולם, לצידו של מלך מלכי המלכים.
אנחנו פוקחים את העיניים ומסרבים להאמין שזה לא חלום, אנחנו עומדים כאן על הר הרצל מוקפים בחללים קדושים, שמסרו את נפשם על קדושת השם העם והארץ. מה נורא המקום הזה - וזה שער השמים.
לא רחוק מכאן עומדת מצבה – המצבה על קברו של החבר, השכן, משה נפתלי ה' יקום דמו. אותו הכרת, והערכת, בעקבותיו הלכת. ורק גולני, וגדס"ר, לכאן הבאת את החיילים שלך ביוזמתך ביום חופשה, כדי לספר להם עליו, על דמותו, על הלוחם שהיה. עכשיו, אתה ממשיך בעקבותיו ולצידו, ומצטרף אליו לתמיד.
בחרת לשרת. תמיד לשרת – מדריך בסניף במדי התנועה, תלמיד חכם בבית המדרש במידות מתוקנות, לוחם מצטיין, קצין מוערך, במדי צבא ההגנה לישראל – משרת את העם, משרת את אלוקים, למען שמו באהבה.
בחרת לשרת בצורה הכי נעלה שאפשר וכעת אתה לובש מדי כהונה ועולה כמלאך לשרת. נכנס לפני ולפנים, כהרוגי מלכות, שאין בריה יכולה לעמוד במחיצתם.
ואנו מבקשים ממך שתהיה מליץ יושר בשביל המשפחה האהובה והיקרה שלך – אבא מוטי, אמא פזית, גל ואלון, הסבים, הסבתות וכל מעגלי המשפחה.
העתר על קהילתנו וישובנו והיה מליץ טוב על עם ישראל, עם סגולה מכל העמים, עם של "ואוהב את יעקב", עם של "אוהבי ה' שנאו רע", עם של "יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רע".
בתוך הימים הכל כך קשים האלה, התפלל בעד עמנו לפני ה' אלוקינו. תאמר לו "אבינו מלכנו, הרם קרן ישראל עמך", "הרם קרן משיחך", תן שלום בארץ, שים שלום בינינו.
עַל-חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם, הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים--כָּל-הַיּוֹם וְכָל-הַלַּיְלָה תָּמִיד, לֹא יֶחֱשׁוּ; הַמַּזְכִּרִים, אֶת ה' אַל-דֳּמִי, לָכֶם. וְאַל-תִּתְּנוּ דֳמִי, לוֹ: עַד-יְכוֹנֵן וְעַד-יָשִׂים אֶת-יְרוּשָׁלִַם, תְּהִלָּה--בָּאָרֶץ.
אמור לפניו באה השעה: "חשוף זרוע קדשך וקרב קץ הישועה. הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו, וכיפר אדמתו עמו. א-ל שאמר לעולמו די, יאמר לצרותינו די, יצווה אחדותנו, וגאולתנו, ויחיה מתינו, יקימנו מעפרנו, ויצמיח ישועתנו".
"בלע המוות לנצח ומחה השם אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי השם דיבר".