בני משפחות של חטופים שחלקם שוחררו מעזה ואחרים טרם שוחררו מסרו הצהרה בה סיפרו על תחושותיהם.
"אנחנו משפחות קציר, מוזס, הדר ומשה מקיבוץ ניר עוז. יקירינו, האנשים החשובים לנו בעולם, נחטפו בשבת ה-7 באוקטובר באלימות קשה מביתם שבקיבוץ ניר-עוז לשבי ארגוני הטרור שבעזה. בשבועות האחרונים הרבה אנשים שואלים אותנו מה שלומינו ואין לנו תשובה טובה. היום הלב שלנו חצוי. נוכל להגיד שיש לנו תקווה והיא כאן איתנו לידינו בבית החולים", אמרו בני המשפחות.
כרמית פלטי-קציר סיפרה: "אבא שלי, רמי קציר ז"ל, נרצח בביתו שבקיבוץ ניר עוז לפני כחודש וחצי. כמעט ולא היה לי זמן להתאבל עליו כי הייתה לי משימה - להחזיר את אלעד אחי ואת אמא שלי הביתה. בחודש וחצי האחרונים לא ידעתי איפה אמא שלי. דאגתי לה בכל לילה, חשבתי עליה בכל יום ונלחמתי שתחזור אלינו. עכשיו היא כאן לידי. היא מעדכנת את מה שעבר עליה, היא שומעת את מה שעבר עלי, על כולנו, על הקיבוץ".
"אני לוקחת את השעות הקרובות ליהנות שוב מהקרבה לאמא שלי. אבל ממש בעוד רגע אחזור להילחם למען אחי, אלעד קציר, שעדיין נמצא בעזה. היום, אני יודעת מהסיפורים של אמא שלי, כמה קשים החיים שם. אני לא יכולה לדמיין כמה קשה לאחי. אני רוצה להדגיש: זה מתווה להחזרת חטופים ולא עסקה. זה צעד ראשון מבין צעדים רבים ועסקאות רבות ואמיצות שעדיין לפנינו. אנחנו חייבים זאת למשפחותינו ולעצמנו כמדינה", הוסיפה.
אוריאן הדר הוסיפה: "גם סבתא שלי יפה הדר נחטפה מהבית שלה בקיבוץ ניר עוז. היא חזרה רק אתמול מעזה והסיפורים שהיא מספרת לנו עוצרים לי את הנשימה. אני תמיד מספרת שיש לי את הסבתא הכי חזקה בעולם. אבל גם היא, האישה הכי חזקה בעולם, לא יכולה ולא צריכה להיות בידי ארגון טרור. רבע מהקיבוץ של סבתא שלי נרצח או נחטף. אנחנו עוד מספרים לה בכאב על היקרים לה שנחטפו או נרצחו - וכל שם כואב כל כך. תמיר הדר, בן הדוד שלי, הנכד הבכור שלה עדיין בעזה. אני לא אפסיק להילחם עד שהוא יחזור ועד שכולם יחזרו".
יאיר מוזס שיתף: "שני הורי נחטפו מהבית שלהם בניר עוז. המשפחה שלי - האנשים שגידלו אותי. אמא שלי מרגלית מוזס חזרה אתמול מעזה. עשיתי כל מה שיכולתי כדי להחזיר אותה ואמשיך לעשות הכל כדי להחזיר גם את אבא שלי, גדי מוזס, לחיק המשפחה שלנו. אני קורא לכולם - עיזרו לנו ועזרו לנו במאבק להחזרת יקירינו. אין תמונת ניצחון ולא תהיה תמונת ניצחון - עד שאחרון החטופים יחזור הביתה בשלום".
ענת שושני אמרה: "גם אני קיבלתי אתמול בחזרה מהשבי את סבתא שלי. את סבא ז"ל לא אוכל לקבל בחזרה אחרי שנרצח בביתם. כך שלצד הרגשות החיוביים והשמחה שמציפה אותנו, אני רוצה לכאוב את הכאב של כל אותם אנשים שיקרים לנו כל כך ולא ישובו ולא יוכלו לשוב. המשפחות שלנו השתנו, איבדנו אנשים אהובים רבים, אבל הם גם התרחבו. הפכנו למשפחה גדולה - משפחת החטופים - ולא נשאיר אף בן משפחה לאחור".