סמוך לגבול רצועת עזה שהינו יחד עם לוחמי חטיבת גולני ופגשנו בין השאר גם את רס"ן צח, קצין הלוגיסטיקה של החטיבה המספר על התנהלות החטיבה מהרגע הראשון בו התברר כי לבד מהמכה אותה ספג העם כולו, הרי שחטיבת גולני הוכתה קשות באופן מיוחד.
"בהתחלה לא באמת הבנו את גודל האירוע. רק כשהתחילו להגיע הדיווחים מהגדודים. מדובר היה בשבת וחג, כך שלא כל הסד"כ נשאר. מהר מאוד אספנו את האנשים מהבתים לתגבור שני הגדודים הסדירים שלנו ברצועה והחטיבה התחילה בגיוס כל אנשי המילואים ולרדת מהר דרומה. לאחר מספר ימים התחלנו להבין את גודל האירוע ואת גודל העוצמות גם מבחינת מספר המחבלים ומספר ההתקפות שחטפנו, אבל צריך לומר שהחבר'ה בגולני ובפלוגות המינהלתיות הצילו לא מעט אנשים", אומר צח.
צח מוסיף ומספר על מלחמת מעטים מול רבים שהוכרעה לטובת לוחמי החטיבה שעמדו ביחס מספרי חמור לרעתם. "נלחמו כמו אריות", הוא אומר.
על אתגר שיקום החטיבה אומר צח כי אכן מדובר באתגר לא פשוט לעסוק במקביל בגיוס המילואים וגם להתמודד עם הלוחמים הסדירים שנפגעו גם בכוח האדם וגם בציוד. על התגייסות אנשי המילואים אומר רס"ן צח כי מדובר במה שהוא מגדיר כ"האתוס של מדינת ישראל", ומרחיב: "ברגע שרואים צבע אדום הם רצים לימ"חים. כך זה בכל עם ישראל, ובוודאי בחטיבת גולני". לאחר ההתגייסות החלה ההתמקדות בהכשרת הגדודים והכוחות לקראת יציאה להתקפה. "עשינו את זה בצורה מהירה ומעוררת הערכה".
סוגיית הימ"חים מזכירה את ראשית מלחמת לבנון השנייה בה היו הימ"חים ריקים בראשית המערכה, ועל כך אומר צח כי "מבחינת צה"ל בנושא קליטת הלוחמים מדובר בסדר גודל דומה למלחמת יום כיפור ואולי במקומות מסוימים יותר. במקומות שנערכנו לא הייתה בעיה, אבל בסופו של יום כשמגייסים 100-120 אחוזי גיוס ומגיעים 200-250 אחוזים התהליך לוקח זמן ולאחר שהחיילים מקבלים מענה מעבירים דרישות כדי לצייד בעוד אמצעים. כל החטיבות שהיו בראש החץ קיבלו את המענה מיידית, חטיבות שהיו בגל שני לקח זמן לציוד להגיע, אבל בשום שלב לא היה חסר דבר, בוודאי בכוחות המתמרנים".
צח מדגיש כי ההוראה מלמעלה הייתה שאם קיים חוסר ממתינים עד להשלמתו על מנת שלא לאפשר מעבר גדר ללא הצטיידות מתחייבת באמצעי הגנה.
על רוח הלחימה שבקרב הלוחמים הוא אומר כי מדובר ב"רוח גולני במלוא מובן המילה. גם כשאנחנו מגיעים בכל 24 שעות, כל כניסה מביאה לכך שהרוח עולה. עוד לפני שאנחנו מגיעים אנחנו רואים אותם חדורי מטרה, מדוייקים ומבינים את המשימה. אין התלבטות לגבי רצון הלוחמים לתמרן ולנצח. לכולם ברור מה היה בשבעה באוקטובר, בוודאי לחטיבת גולני, והם עושים את זה בשטח".
"איבדנו הרבה חברים. אני באופן אישי איבדתי שני פקודים, מ"פ לוגיסטי בגדוד 51 ומנהל עבודה בגדוד ועוד הרבה מכרים אחרים. השיטה היא לעבוד על אוטומט כמו שלמדנו ולימדו אותנו. לא לתת לדברים לשקוע אצלך, להמשיך לעבוד ולהיות חדור מטרה ולהבין שהמטרה והמשימה מעלינו. אנחנו מבינים את החשיבות וביום שאחרי נעסוק ונטפל גם בעצמנו ובוודאי במשפחות השכולות שצריכות אותנו", הוא אומר.
עוד מספר צח על עבודת אגף הלוגיסטיקה החטיבתי העוסק גם בהוצאת הלוחמים להתרעננות והקפדה על כשירות בתחום האמל"ח והרק"מ לבד מסוגיית המקלחות ומתן שעות שינה שמאפשרות חזרה ללחימה באופן יעיל ואפקטיבי יותר.

