עם אוהד עזרן, יו"ר הפורום הדיגיטלי וחבר המרכז הישראלי למוגנות ברשת, שוחחנו על השלכות חשיפתם של ילדים לתכנים קשים בצל המלחמה, ומסתבר שמדובר בחשיפה מסוכנת ביותר אך בלתי מדוברת.
את הדברים הציג עזרן בפני חברי הכנסת בישיבה מיוחדת שזומנה לדיון על הנושא בעקבות האירועים הקשים של השבעה באוקטובר. מדובר, הוא אומר ב"זירה שמתרחשת מחוץ למדיית התקשורת שפחות מדווחת עליה, אבל היא חמורה בהיקפה, וזו חשיפת ילדים לתכני זוועות המלחמה".
"בוועדה הופיעו גורמים מכל קצות הקשת הפוליטית בשיתוף פעולה מפתיע מהימין ועד השמאל. הצגנו שם נתונים ראשוניים על מה שקורה בזמן המלחמה וכדי להבין את המצב הצגנו מה היה לפני השבעה באוקטובר. הצגנו תיאורי מקרים של ילדים בגילאי א' עד ד' שנחשפים לכריתת ראשים, לתיאורי אונס מהמסיבה בנובה, לאנשים שצועקים מתוך המיגוניות ולחשיפת ילדים לסרטוני חמאס. הילדים נחשפים לכל הסרטונים שמבוגרים נחשפים עליהם", הוא אומר ומציין כי קיים מדרג בין חשיפת הדברים בפייסבוק לבין חשיפתו בטיקטוק או בטלגרם, שם הדברים חמורים בהרבה.
בפלטפורמות הללו "הילד נחשף גם מבלי שחיפש כי האלגוריתם של הרשת החברתית מזהה את המיקום שלו כתושב ישראל ויודעת שככזה הוא מביע עניין בתכני מלחמה והן מפנות אליו חומרים כאלה. מעבר לכך ארגונים פרו-פלשתינים מטגרטים ילדים וחיילים לתכנים האלה. בעקבות כך הוצאנו התראה לחיילים שלא להיכנס לסרטונים הקצרים הללו שגלילה שלהם תחשוף אותם לתכני מלחמה והשהיה שם של 3-4 שניות גורמת לאלגוריתם לשלוח עוד ועוד חומרי מלחמה. כך קורה גם לילדים שמזוהים כתושבי ישראל מעבר לטירגוט שלהם על ידי ארגונים פלשתיניים כדי להוריד מורל, להחליש וליצור טראומה משנית".
על המונח 'טראומה משנית' מרחיב עזרן: "כולנו יודעים מהי טראומה, חשיפה למצב מסוכן שלא יכולים להכיל אותו וחוסר היכולת מקבעת את הטראומה. טראומה משנית היא חשיפה לאדם שנחשף למצב המסוכן, וזה מה שאנחנו רואים במסכים, אנשים שנמלטו מהמסיבה או היו במיגוניות. כשאדם נחשף למי שנחשף לטראומה הוא עלול לפתח טראומה של ממש, ואצל ילדים, בגלל שאין הגנות ויכולת עיבוד, התוצאה היא טראומה. אנחנו יודעים על ילדים שלא יוצאים מהבית, חוזרים להרטיב במיטה, על דיכאון בגילאי בתי ספר. דיברנו עם פסיכולוגים קליניים שמתמחים בכך והורים חייבים למגן מכשירי קטינים".
"יש אפשרו למגן גם את הרשתות החברתיות אבל נדרשים גם סינונים חכמים. להשאיר ילד עם סמרטפון לא מסונן זה לחשוף אותו לכל הזוועות בלי שום הבדל בין מבוגר לילד. טלגרם הוא הגרוע ביותר וצריך למחוק אותו, אחר כך טיקטוק, אינטגרם ופייסבוק. עד שהפלטפורמה מזהה ומורידה סרטון פוגעני עוברים כמה ימים", הוא שב מדגיש ומתריע.
באשר לחשיפה לתכנים דרך מהדורת החדשות, אומר עזרן כי ההמלצה היא שלא לצפות בחדשות יחד עם הילדים ולהעדיף תחליפים כמו מיזם 'תמצית החדשות' מבית עמותת 'לוקחים אחריות' שמתמצת את החדשות הרלוונטיות יחד עם סרטונים מעודדי מורל. "מאוד חשוב לדעת איך לצרוך מדיה בזמן הזה. חשיפה למדיה פוגענית מייצרת תסמיני דחק וטראומה ואחר כך נצרך טיפול בזה".
מוסיף עזרן ואומר כי "אם ילד מדווח על טראומה ושואל שאלות סביב פגיעות מלחמתיות צריך ללכת לטיפול ולא להשאיר את זה. טיפול מהיר בטראומה משנה דרמטית את התפתחות הטראומה".
לשאלתנו עד כמה הורים משתכנעים ובוחרים לנקוט בצעדים של ממש אומר עזרן כי "מהמלחמה למדנו שדברים שיש עליהם התראה, גם אם לא נעים לשמוע אותם, צריך להקשיב להם. כמו שכולם ידעו על עומק האסון המתקרב ולא עשו שום דבר, כך גם לגבי המוגנות בילדים ברשת. זה היה נכון לפני השבעה באוקטובר ובוודאי אחרי. אני מרצה רבות בפני הורים על כך ואין הורה שאומרים לו את המונח מוגנות ילדים והוא לא נבוך ולא יודע מה לעשות. הורים חייבים הרבה יותר אקטיביים ולמגן את מכשירי הילדים בהגנה חכמה, אם ברימון או בדרכים אחרות של מיגון הרשתות החברתיות. הורה שלא עושה זאת מפקיר את הילדים שלו. הורה שיפגוש הורה אחר ויראה ילד שמסרב לצאת לבית הספר ולצאת מהמיטה, תסמינים של הלומי קרב, והורה שיראה את זה יבין מה הנזק שדבר כזה יכול לעשות".
לדברי עזרן בוועדה הוצגו גם עדויות מגני ילדים(!) כאשר הוא עצמו הציג עדויות מהשכבות הנמוכות בבתי הספר היסודיים.
עזרן מנצל את הבימה שלנו לקריאה לשר החינוך ולראש הממשלה להשקיע במציאת פתרונות טכנולוגיים, ראשית כדי שהפתרונות יהיו מונגשים להורים דרך סיבסוד ההגנות החכמות וגם שתהיה המלצה להורים להגן בהגנה חכמה.
מומחים טכנולוגיים קובעים כי בהשקעה של מיליונים בודדים יכולה מדינת ישראל להוביל את ההגנה הנדרשת, אך בינתיים היא אינה פועלת בכיוון ו"ללא פתרון טכנולוגי נמשיך לראות את התופעות המדאיגות האלה".
בהתייחס לקושי של הורים לפנות לילדיהם ולהודיע על מיגון המכשיר, מציין עזרן כי במקומות רבים נמצא פתרון קולקטיבי כאשר בכיתות או אף בבתי ספר שלמים זומנו ההורים יחד, הסוגיה הובהרה להם והתקבלה החלטה משותפת לכלל ההורים למגן את מכשירי הילדים, מה שמנע לחץ חברתי ותופעות דומות. "הדבר הזה תופס תאוצה. מנהלי בתי הספר צריכים לא לפחד לעודד מהלך כזה".
