
רוב האנשים שונאים להתעסק במספרים, מתעבים את הירידה לפרטים הקטנים. מבחינתם, תן לנו את הכותרת וגמרנו.
במצב דברים כזה, לא פלא שהתקשורת (שכולנו יכולים לנחש את מניעיה הלא סמויים בעליל) מסתפקת בכותרות כמו "13 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים" או "למרות המצב: החרדים דורשים מאות מיליונים" ועוד כהנה וכהנה.
ועכשיו, לך תתחיל לפרק את הפייק. לך תסביר שזה לא 13 מיליארד, ולא כספים קואליציוניים, ושהחרדים לא דורשים שום דבר מלבד קיום הסכם עבודה עם אנשים שכבר עבדו על פי חוזה, ובכלל, אם מישהו חושב שחסר למדינת ישראל כסף (ולא חסר, גם באדיבות הדוד סם וגם בגלל שהכלכלה הישראלית היא מהמשגשגות בעולם), יש המון המון שמנת לקצץ, ובסכומים גדולים בהרבה. למשל, רק למשל, בפנסיות התקציביות.
אם נרצה לפרק כל דוגמה לגופה, נצטרך לכתוב ספר עב כרס, לכן אסתפק כאן בדוגמה נקודתית אחת, כזו שכולם שמעו עליה - אותה תוספת מדוברת של 300 מיליון שקל לתקציב רשתות החינוך החרדיות - החינוך העצמאי ובני יוסף, במסגרת רפורמת אופק חדש.
נתחיל בשאלה רטורית: נניח שאתם עובדים קשה, מספקים שירות עבור מדינת ישראל במסגרת הסכם עבודה, ואז, באה מדינת ישראל ואומרת לכם 'היי, תבינו, יש מלחמה קשה וצריך לקצץ, אז החלטנו לא לשלם לכם על העבודה'. כמה זה נשמע לכם שפוי? האם הייתם מוכנים לקבל ברצינות אמירה כזו ממדינה עם תחזית אשראי יציבה שאינה רפובליקת בננות?
אז זהו שזה בדיוק מה שדורש גנץ, בפרץ של פופוליזם ובציפיה לליקוק תקשורתי נוסף. אולי מישהו צריך להזכיר לגנץ שאת ארבעים המנדטים הוא מקבל רק בסקרים, ובמציאות יש קואליציה גם בלעדיו.
אלפי מורים ומורות בשתי הרשתות החרדיות הגדולות חתמו על הסכם ונכנסו לרפורמת אופק חדש. המורים והמורות הללו כבר עבדו בחודש האחרון את השעות הנדרשות, השכר המיועד להם כבר אושר בממשלה ובכנסת ובועדת הכספים. כל שנותר הוא לחיצה של פקיד על הכפתור, לחיצה שנדחתה במסגרת התעללות שנתפסת משום מה כלגיטימית של פקידי אוצר באזרחים לאחרי חג סוכות. ואז הגיעו גנץ וחבריו ודרשו להקפיא את הכסף הזה.
כמה חוצפה צריך להיאבק על תוספות של מיליארדים בשנה לקומץ מתפנקי הפנסיות התקציביות בישראל ואז לדרוש לשחוט את כבשת הרש? כמה מחוצף צריך להיות מי שתוך כדי תדרוכים על זה ש"הוא לא עושה פוליטיקה", דרש למפלגתו חמישה תפקידי שר נטולי משמעות ותיק (והרי בקבינט אין לו רוב בלאו הכי), אבל כעת הוא מתלונן על השקל וחצי שהולך למטרות אחרות?
שמעתי גם טיעון שהרשתות לא מלמדות ליבה. ובכן, קודם כל מדובר בשקר מוחלט. בשתי הרשתות מלמדים ליבה במאה אחוז, ואם יש אי אלו חריגות - ובכן, על משרד החינוך לפקח עליהן לגופן. אגב, צריך להיות ממש מנותק ממצב הנוער בישראל כדי לחשוב שכל בתי הספר בזרם החינוך הכללי מעניקים לתלמידיהם את מקסימום לימודי הליבה בהצלחה...
אבל גם אם לא היו מלמדים שם ליבה לפי כל כללי ודקדוקי אגף התקציבים (בכלל, ממתי האגף הזה "מבין" בכל תחום? אולי נוותר לגמרי על משרד החינוך ופקידיו, אם בלאו הכי האוצר הוא זה שמחליט מהי רמת הליבה הנדרשת ומי עומד בה?) אזי יש לנו ויכוח עקרוני האם רצוי להחיל את רפורמת אופק חדש על המוסדות הללו. ויכוח שכוחו יפה בימי מלחמה כמו בימי שלום, ממשלת ישראל כבר קיבלה את החלטתה בעניין. נקודה. סוף פסוק.
ועוד משהו, הטיעון הזה היה עשוי להישמע אמין, אילו גנץ ואנשיו והתקשורת על שלל כוכביה היו מציעים להעניק את ההשוואה המתבקשת והנדרשת בשכר המורים החרדים לאלו שעמדו בקריטריונים. אבל לא, הם דורשים לבטל הכל. לפגוע בכולם.
וצריך גם להתייחס לקיצוץ בכללותו ולסיפור שנקרא כספים קואליציוניים: פעם, ממש מזמן, היו כאן כספים מושחתים. בלילות האפלים של העברת תקציב המדינה היו חברי הכנסת מסתגרים עם לוביסטים ומקורבים וגונבים עבורם על ימין ועל שמאל. הימים האלו הסתיימו מזמן.
אין אפילו שקל אחד בתקציב המדינה שמוגדר כסף קואליציוני במובן של שנות התשעים. כסף קואליציוני היום הוא כסף למטרה ערטילאית כהגדרת הח"כ שדרש אותה, אך מבלי לסמן יעד ספציפי. ארגון שירצה לקבל את התקציב, יצטרך לעבור את משוכת האוצר ולהוכיח שהוא עומד בקריטריונים מקצועיים ושוויוניים.
אז מה זה בעצם כסף קואליציוני? מדובר בכסף שאגף התקציבים באוצר מסרב להכניס לבסיס התקציב, מסיבות ואינטרסים השמורים עמו, והפוליטיקאים - שאנחנו בחרנו לנהל עבורנו את המדינה ואת הקופה - נאלצים להעביר אותו תחת ההגדרה של כסף קואליציוני, מתוך ידיעה שהוא יהיה הראשון לספוג את התנכלות הפקידים ואת התדרוכים לתקשורת מטעמם.
למעשה, אין שום סיבה לקצץ דווקא כסף קואליציוני, שרובו המוחלט מיועד לחיזוק המשטרה, מערכת הבריאות, המגזר הדרוזי ועוד כהנה וכהנה, יותר מאשר קיצוץ בבסיס התקציב, למשל בסבסוד העתק של תאגיד השידור הציבורי או בתקציבי התרבות השונים והמשונים. האם מישהו חושב ברצינות שמלחמה מספקת עילה לקצץ כסף קואליציוני שמוכוון לזק"א ולהשאיר על כנו בבסיס התקציב מימון נדיב לתיאטרון?
ומכאן גם צריך להוסיף: סמוטריץ', בעבודת נמלים קשוחה, קיצץ את מרבית הכספים הקואליציוניים שלא היו קשורים ישירות למלחמה ב70% וגם יותר. יותר מזה, באמת שאין צורך. גם אם גנץ וארבעים המנדטים הדמיוניים שלו יזעקו במחאה.