שירי ביבס וילדיה בעת החטיפה
שירי ביבס וילדיה בעת החטיפהצילום: ללא

אמש הושלמה הפעימה החמישית של עסקת החטופים, ובה הוחזרו לישראל 10 ישראליות:

הנערה בת ה-17 מיאה ליימברג ועוד תשע נשים – אמהּ גבריאלה ליימברג (59), אחותה של גבריאלה קלרה מרמן (64), וכן דיצה הימן (84), תמי מצגר (78), נורלין (נטלי) אג'וג'ו (60), עדה שגיא (75), מירב טל (53), רימון קירשט בוכשטב (36) ואופליה רויטמן (77). מלבדן הושבו לישראל גם שני חטופים תאילנדים: את'ניוט תונסוקרי ואוואט סוריאסרי.

בסביבות השעה 3:00 בלילה הודיעה לשכת ראש הממשלה כי התקבלה רשימת החטופים שעתידים להשתחרר הערב בפעימה השישית במסגרת העסקה - והודעות נמסרו למשפחות.

שירי ביבס נחטפה מקיבוץ ניר עוז עם שני ילדיה הקטנים, כפיר בן העשרה חודשים ואריאל בן הארבע, אותם החזיקה בידיה. השלושה נחטפו לתוך רצועת עזה, כמו גם אב המשפחה, ירדן, שתמונה שלו פצוע ומדמם בידיו ובראשו, בשבי החמאס, פורסמה מאוחר יותר.

בן הדוד של שירי, יוסי שניידר, אמר בראיון לנסלי ברדה בחדשות הבוקר כי בני המשפחה הם לא נכללים גם ברשימה היום.

"זו כמו רשימת שינדלר האישית שלנו", תיאר שניידר, "כל יום אנחנו מחכים לראות מי יחזור ומי לא, כמו הרשימה שבוחרת מי ינצל ממוות ומי לא. אני לא מבין איזה כלי מיקוח זה ילד בן ארבע, איזה קלף מיקוח זה ילד בן עשרה חודשים. מה בדיוק חשבו מחבלי החמאס כשחטפו אותם, ממה בדיוק הם פחדו? מה הם חשבו שכפיר יכול לעשות להם? הם מעבירים אותו מיד ליד כמו חיית מחמד שמוסרים אותה הלאה. לא מבין את זה".

"אני מנסה להעביר את זה בעולם, שואל את השאלות האלה, מנסה להבין למה העולם לא מתעורר ומבין עם מי יש לנו עסק. בכל פעם אני צריך להתמודד עם שאלות הזויות מעיתונאים בעולם, שמנסים איכשהו להציל את כבודם של חמאס ועזה. זה עצוב".

"ב-7 באוקטובר הלב שלי התפרק לרסיסים, גם בגלל הטרגדיה האישית שלי ושל המשפחה שלנו וגם בגלל מה שקרה במדינה. תמונות הילדים, האמהות והנשים שחוזרים הביתה, מרכיבים את הלב מחדש, פיסה אחרי פיסה. תמונות החיילים שחוזרים הביתה למשפחות שלהם, לחיבוקים המרגשים האלה, בונים אותו מחדש. אנחנו הכי שמחים בעולם עבור כל חטוף שחוזר, אין בנו טיפת קנאה, למה הם ברשימה ואנחנו לא. אנחנו מאושרים עבור המשפחות, יודעים מה הן עוברות ואיך הן סובלות. הלב שלנו איתן במאה אחוז. הבנו שהם מוחזקים בתנאים לא תנאים, מבינים את הסכנה הפיזית והנפשית שיש בדבר הזה. מקווה בשביל מי שחזר, שזה יהיה זיכרון עמום בחיים שלהם ושהם יוכלו לחזור לשגרת חיים מסוימת ולהמשיך ליהנות מהחיים קדימה. נותרו בשבי שמונה ילדים. הילדים האלה צריכים לחזור. הם ילדים, לא כלי בשום משחק של אף אחד".