פרפרי המיצג
פרפרי המיצגצילום: הקרן לרווחת ניצולי השואה

ביוזמת הקרן לרווחת נפגעי השואה הוצג בכיכר העצמאות בנתניה מיצג המבקש להביא לקדמת הבמה את קולם של ניצולי שואה שקוראים לשחרור כלל החטופים.

יוזמת המיצג, העובדת הסוציאלית שלי פייגנבלט, מספרת על הקולות שמשמיעים הניצולים בעקבות הטבח של בוקר שמחת תורה.

המיצג עצמו כולל "מסגרת ברזל בגובה שני מטרים על ארבעה ובתוכה מתחנו גדר תיל כסמל השואה וחיברנו 240 פרפרים צהובים, גם כן מסמלי ילדי השואה, וכל פרפר מסמל חטוף. אנחנו, עובדות סוציאליות ומתנדבים, ביצענו שיחות טלפון ל-240 ניצולי שואה והצענו להם לקחת חלק בפרויקט".

"כל אחד מהניצולים חשב על משפט או שניים שהוא רוצה להקדיש לחטופים ולמשפחות, משפט שהוא רוצה לומר לעולם. כתבנו את הדברים על כרטיסים שחוברו למיצב. בצדדי המסגרת הוספנו סרטים צהובים כסמל לחטופים, סגרנו הכול בגדר ביטחון גם להגנה מהתיל ועל זה חיברנו הסבר על המיצג", מספרת פייגנבלט.

על השיחות עם ניצולי השואה והמסרים המרגשים שהועברו דרך המתנדבים אל המיזם, היא מספרת: "בכיתי גם כשאמרו לי את הדברים וגם כשכתבתי את הדברים על הכרטיסיות. בכיתי מהתרגשות גם כשראיתי את העוברים ושבים קוראים את הדברים תוך כדי הקמת המיצג. זה אחד הדברים המשמעותיים ביותר שעשיתי בחיי".

"קראנו למיצג 'עד שכולם לא כאן הלב שלנו שם', זה המשפט הראשון של רעיה אפשטיין ניצולת שואה שעזרה מאוד בגיוס הניצולים לפרויקט, היא מתנדבת בקרן", מספרת פייגנבלט ומתארת כמה מהאמירות של הניצולים: "היו שם משפטים של שורדת גטו ומחנה ריכוז שאמרה שהיא יצאה לעולם בגיל 12 לעולם ומאותו רגע הייתה צריכה להתחיל כאילו היו לה חיים רגילים עד אז. היא מאחלת שהילדים יחזרו ומדינה שלמה תאסוף אותם ושיבחרו בחיים כמו שהיא בחרה. הרבה דיברו על הטראומות שזה עורר בהם ועל איך הם שרדו את החיים. כולם דיברו על כאב גדול מאוד. היו ציטוטים מהתנ"ך. היה ניצול שאמר 'אני לא אדם דתי אבל אני מוצא את עצמי מתפלל כל יום'. דברים מאוד מרגשים, הרבה חיבוקים למשפחות ובעיקר מדברים על זה שהלב נעצר בשביעי לאוקטובר ושזו המחשבה שמתעוררים איתה בבוקר והמחשבה האחרונה בלילה".

באירוע הצבת המיצג השתתפה יו"ר הקרן לרווחת הניצולים, לימוד לבנת, ראשת עיריית נתניה מרים פיירברג איכר, שני ניצולים שנשאו דברים ועוד. המיקום בכיכר העצמאות בנתניה נבחר בעקבות ההירתמות המיידית של העירייה לסייע, לאתר מקום מתאים שם יישאר המיצג במשך לפחות שבועיים.

"הניצולים שהשתתפו במיזם מגיעים מכל רחבי הארץ. "היה חשוב לנו שיהיה מגוון, ניצולים שנולדו במקומות שונים בעולם. מבחינתנו הם מייצגים את כלל הניצולים שחיים בארץ", היא אומרת ומציינת כי "הרבה ניצולים דיברו על התסכול כשהם בית לא יכולים לתרום ורצו להרגיש שהם תורמים".

שאלנו את פייגנבלט אם הדעות בקרב הניצולים חלוקות באשר להשוואה בין חמאס לנאצים, בין הטבח לשואה, והיא אומרת שאכן כן. הדעות אינן אחידות. "חלקם חושבים שההשוואה והגדרת החמאס כנאצים נכונה, כי האכזריות היא מעל ומעבר לכל דבר, ולחלקם קשה עם זה והם אומרים שזו לא שואה מה שקרה שם". עם זאת בשאלת היחס לחטופים ולבני משפחותיהם ולציפייה לשובם אין מחלוקת וערעור כלשהו.

בטקס הצבת המיצג
בטקס הצבת המיצגצילום: הקרן לרווחת ניצולי השואה