המשנה לראש העיר ירושלים, פלר חסן נחום, המשמשת גם שליחה מיוחדת של משרד החוץ לענייני חדשנות פועלת באופן אינטנסיבי מאז המתקפה הרצחנית של חמאס ופתיחת המלחמה בזירת ההסברה הישראלית.

באולפן ערוץ 7 היא מסבירה מדוע אסור לאבד תקווה במלחמת ההסברה. "אני חושבת שחלק מהגישה הזו שאולי מדובר ב'מלחמה אבודה' הביא אותנו למקום הנוכחי. גם אני לפעמים קמה בבוקר וחושבת כך והרבה ישראלים אומרים לעצמם 'למה אנחנו טורחים להיאבק בזה - הרי שונאים אותנו כל כך הרבה'. אלא שהמציאות היא שיש הרבה אנשים שגם אוהבים אותנו ורואים מה האמת".

לדבריה, "יש לנו שתי זירות במלחמה הזאת: מלחמה של מילים ומלחמה צבאית. לא היינו מספיק מאורגנים למלחמת המלים בדיוק כמו שבעבר לא היינו. כי הגישה אצלנו היא 'למי אכפת' ו'שונאים אותנו בכל מקרה' והיא אינה נכונה. נכון שבצד של המדיה החברתית אנחנו בנחיתות מספרית כי הם שני מיליארד ואנחנו כמה מיליונים. אבל אנחנו גם 'אומת הסטארט-אפ' וממציאים את הטכנולוגיה הכי יצירתית בעולם. אני חלק מקבוצה, של אנשי טכנולוגיה שפותרים בעיות הקשורות לנושא ההסברה, ומפצים על הנחיתות המספרית. יש לנו את הכוחות לייצר פתרונות".

"בעיה נוספת היא שאין סנכרון במדינת ישראל בנוגע למסרים. יש את משרד החוץ, משרד ראש הממשלה, מערך ההסברה הלאומי, משרד התפוצות - ואין תקשורת מספיקה ביניהם. אין לנו מקום שמגייס את כל הכוחות ונותן פקודות לביצוע", היא מוסיפה.

חסן נחום מציינת שההסברה נותנת מענה קודם כל לרבים שתוקפים את ישראל מבלי לדעת באמת מה מתרחש בשטח. "יש הרבה אי הבנה ואנשים שאינם משכילים או לא יודעים את ההיסטוריה של הקונפליקט ושל ישראל באזור. אני לא מדברת רק על אנשי מדיה אלא גם על ראשי ממשלות. הגיע לכאן ראש ממשלת ספרד והתחיל להגיד לנו שאנחנו צריכים שלום ופתרון של שתי מדינות לשני עמים. הוא בטוח שהוא מחדש לנו. התראיינתי בספרדית ואמרו לי 'מה את חושבת על ראש הממשלה שלנו'. עניתי 'זה אדם שלא פתח ספר? הוא מדבר כאילו אנחנו לא יודעים את המציאות. כאילו לא ניסינו פעמים רבות לעשות שלום'".

היא מספקת דוגמה נוספת. "ברשת 'סקיי-ניוז' שאלו אותי, למה אנחנו לא מאפשרים למחבלים משוחררים לחגוג במזרח ירושלים, מרחק קצר מאותם קורבנות שהם ניסו להרוג. אומרים לי 'אלה ילדים שזרקו אבנים' ואני עונה 'אבן זו אבן והיא יכולה להרוג".

אחד מכלי ההסברה שנעשה בו שימוש רב הוא 'סרטון הזוועות' שהכין דובר צה"ל ומוקרן בפני קובעי מדיניות וקהלים מחו"ל. "יש שתי אסכולות לגבי הסרטון. אסכולה אחת אומרת שכדאי להפיץ אותו לכולם צריך לציין שכ-30 עד 40 אחוזים ממה שרואים בסרט המלא כבר ייתכן שראינו באינטרנט - סביר להניח שבטעות. האסכולה השנייה טוענת שצריך להראות לעולם, בעיקר לעולם הערבי, מי הוא החמאס באמת. אני חושבת שיש לפרסם אותו למשפיענים אבל לא לפתוח אותו לכולם. אנשים לא יחלקו ברשתות משהו שהוא 'לא נעים'. אנחנו צריכים להפיץ את זה באופן מתוחכם, באופן כזה, שיגיע לאנשים שכבר עכשיו מכחישים את הטבח".

"כל חיי תהיתי איך אנשים יכולים להכחיש את השואה ועכשיו אני מבינה. יש גם הכחשה של אונס שבו נפגעו הרבה מאוד בנות צעירות. יש את כל תנועות הנשים והקבוצות הפמיניסטיות, שאני הייתי חלק מהן ועזרתי להן במאבקים שלהם, והן לא אמרו דבר וחלקן אף התחילו להכחיש את הטבח", מוסיפה חסן נחום.

לצד העיסוק בהסברה, בביקור בשבוע שעבר בדרום, היא עמדה מקרוב על בעיה נוספת וגם על פתרונה. "ראיתי במו עיני שיש לנו בעיה רצינית מאוד של קטיף פירות מהעצים. לא ידעתי לפני כל הדבר הנורא הזה ש-60 אחוזים מכל הירקות והפירות במדינת ישראל באים מהדרום. גיליתי ששליש מהעובדים התאילנדים ברחו, וכמובן אי אפשר להאשים אותם בכך, ויש לנו בעיה גדולה לא רק עכשיו אלא לשנה הבאה ואם לא נפתור אותה המחירים לצרכן יעלו".

"פתרון החירום הוא מתנדבים מדהימים שבאים מהארץ וגם מהעולם לקטוף פירות. יש תלמידים וסטודנטים וחברות היי-טק וכולם באים להתנדב ומראים את היופי של העם שלנו ואת ההתגייסות בזמן שבאמת יש צורך".