מחזה מוזיקלי על סיפור חייו של הבאבא סאלי

מחזה מוסיקלי חדש, הווא ז'ה (הנה הוא בא) על סיפור חייו של הבאבא סאלי עם פיוטי משפחת אבו חצירא ללחניו של שלמה בר (החוגג 80) ובביצועו בליווי נגנים יעלה בהצגה חגיגית.

ההצגה החדשה של תיאטרון מספרת את סיפור חייו של הרב ישראל אבו חצירא, הבאבא סאלי- וכיצד הפך איש צעיר וצנוע מאיזור ספאר במרוקו, להיות אחת הדמויות המוכרות ביותר בקרב העם היהודי בארץ ובגולה."הבאבא סאלי הוא בעל התפילה", אומר הבמאי עוזי ביטון. "הוא היה מתפלל בעבור אנשים, והוא נגע באנשים באופן אישי. והוא חי בצניעות וסגפנות. הוא עשה זאת כי האנשים ביקשו זאת ממנו, הוא לא חיפש כבוד או קהל."

הבאבא סאלי ואחיו: דויד הבכור ויצחק הצעיר ("באבא חאקי") הנהיגו קהילה של אלפי יהודים באיזור גדול במרוקו – איזור תאפילאלת, שהשתרע בין האטלס לסהרה. הם דאגו להם לכל צרכיהם מבחינת דת השכלה, רווחה וקשר עם השלטונות.
ב1919 פרץ במרוקו מרד של המובלמים על הכיבוש הצרפתי, אלה האשימו את היהודים בשיתוף פעולה עם הצרפתים, הם החלו לקבץ את היהודים יחד ולהתיר את דמם.

האחים אבוחצירא מילטו את היהודים מהאיזור, כשהאח דויד משלם על כך בחייו. כך התפרקה הקהילה ועברה לאיזורים אחרים במרוקו, אלג׳יר, טוניס ועוד.

ההצגה מספרת את הסיפור הדרמטי של התפרקות הקהילה הזו, ועל פעילותם של האחים ישראל ויצחק לשמור על פזורות קהילתם, במרוקו ובתפוצות.

הבאבא סאלי נע בין מרוקו, ישראל, טוניס וצרפת, ודאג לכך שאנשיו יוכלו לשמור את מצוות היהדות.
ב1951 לאחר שהתיישב בארץ הציעו לו יצחק בן צבי ודוד בן גוריון להיות הראשון לציון. הבאבא סאלי העדיף לחזור למרוקו, עד שאחרוני קהילתו עזבו אותה, ואז עלה אחריה ולאחר כמה שנים, ב1964 השתקע בנתיבות.
עם זאת אחיו יצחק, הבאבא חאקי, החליט אז להשאר בארץ והיה לרב של רמלה לוד.

ההצגה עוברת דרך תחנות חייו של הבאבא סאלי ושזורים בה הפיוטים של צדיקי משפחת אבוחצירא, המושרים על-ידי שלמה בר והשחקנים.

"זהו סיפור שלא סופר, על ציונות יהודי מרוקו - הפרעות, האמונה ומסירות הנפש"" אומר הבמאי עוזי ביטון. "סיפורה רלבנטי יותר מהרבה חומרים שלומדים היום בבתי הספר"

ההצגה היא פרי שיתוף פעולה של שלמה בר ותיאטרון "פסיק". שלמה בר בן גוזי נולד ברבאט, מרוקו, בשנת 1943. עלה לארץ בשנת 1949 למעברת באר יעקב.

לשלמה יותר מ-45 שנות יצירה ופעילות בתרבות העברית והמוזיקה הישראלית, המשלבות דבקות בשפה העברית ובלחנים מקוריים תוך מיזוג תרבויות מזרח ומערב במקצבים ובכלי המוזיקה המיוחדים שאיתם הוא פועל ויוצר.

מהות השירה העברית המולחנת, נוהג שלמה לומר, היא לשרת את השפה העברית ולשמש חוליה בשלשלת הדורות של העם היהודי, תרבותו ובשורתו לעולם. שירה הנובעת מתפיסה כזאת, מבטאת "זמן מלא", ומכילה עבר, הווה ועתיד בעת ובעונה אחת. .

שלמה הוא מייסד "הברירה הטבעית"; הוא המוזיקאי הראשון בתרבות הישראלית ששילב בין כלים מזרחיים למערביים, ובכך יצר סגנון חדש עוד לפני שהמושג "מוזיקת עולם" היה קיים. בכך היה פורץ דרך גם בתהליך קירוב הלבבות בחברה הישראלית על קטביה.