כמחנך מזה 15 שנה זכיתי לעבור תהליכים חינוכיים עם לא מעט תלמידים. אחד האתגרים הגדולים בחינוך הוא לתת צ'אנס נוסף לתלמיד ששוב ושוב פישל.
תלמיד שכבר בקושי מאמין בעצמו, תלמיד שהסביבה משדרת לו באופן סמוי וגלוי "ממך כבר לא יצא כלום, אתה לא מסוגל".
ידוע שהיכולת של אדם להשתנות ולתקן את דרכיו, גם אם נכשל שוב ושוב תלויה ברצון שלו ובבחירה, אך גם תלויה בחברה שמסביבו ובמסרים שיקבל מבחוץ.
אנו חיילי צה"ל ואזרחי המדינה משפיעים מאוד על יכולתם של מנהיגנו בצבא ובפוליטיקה לנצח במערכה ולהשיב את הכבוד הלאומי.
לצערנו בשנים האחרונות האמון בממשלה ירד מאוד, מבצעים ומלחמות בהם עצרנו הרבה לפני הניצחון גרמו לנו לחוסר אמון בהנהגה הפוליטית.
מריבות, קטנוניות, שחיתות, חוסר בשאר רוח מצד מנהיגנו, הקטינו אותם בעינינו ופגעו ביכולת שלנו ללכת אחריהם ולסמוך על שיקול דעתם.
במלחמה הנוכחית התווסף לחוסר האמון בהנהגה חוסר אמון ושבר עמוק ביחס להנהגה הביטחונית שפישלה בענק בזיהוי והבנת האיום מדרום ומצפון.
במציאות המטורפת אליה נקלענו אנו נקראים להתעלות לעמדה נפשית חדשה ומאתגרת. זה הזמן שלנו עם ישראל, הזמן לתת כוח ואמון בהנהגה שלנו. לטעת במנהיגים את ההבנה שכל העם מאוחד סביב הרצון להשמיד את האוייבים שלנו – חמאס, חיזבאללה, אירן וכל מבקשי רעתנו. שהם הנציגים שלנו לממש את השאיפה הזו, והם מסוגלים ומחויבים לכך.
אנו דורשים להכות בהם בעצמה כזו שיצטערו על הרגע שהם התחילו, ולהעביר מסר לעצמנו ולעולם שלעולם לא עוד.
את החשבון נפש, וועדות חקירה נשאיר ליום שאחרי. מתוך תקווה ואמונה ש: "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל תאמין שיכולים לתקן".
מאחל לנו שנבין לטובתנו שלתת כוח, להעצים ולחזק מתוך אחדות ושותפות זו הדרך היחידה לנצח.
הכותב הוא מרצה ומחנך באמי"ת חצור הגלילית