נדב שגיא מניח תפיליןבאדיבות

וישלח. י"ט כסלו. ביום זה חוגגים בחסידות חב"ד את חג הגאולה על שחרורו של מייסד החסידות ממאסר בכלא הרוסי. ואני רוצה לספר לכם סיפור הכי חב"דניקי שיש שמתחבר לגמרי לגאולה.

לסמנכ"ל הקריאייטיב אצלינו במשרד 'גל אורן לרנר' קוראים נדב שגיא. נדב הולך איתי למעלה מ-20 שנה. אח על מלא. לא הרבה יודעים אבל הבחור גדל בקיבוץ ניר עוז.

כל קשר בינו לבין דת מקרי בהחלט, שלא לומר לא קיים (למרות שהוא צדיק יותר מהרבה שאני מכיר:)), והמוני קמפיינים למגזר החרדי, הדתי והימני שעברו תחת ידו ב-20 השנה האחרונות ממש לא מעידים על קשר בינו לבינם.

בבוקר ה-8 לאוקטובר קיבלתי ממנו טלפון. "אורן אמא נעדרת". לאחר שבועיים הגיעה ההודעה הרשמית, עדה שגיא נחטפה והיא נמצאת בידי החמאס.

החל מאותו רגע המשרד כולו התגייס לכל עזרה ותמיכה שניתן להציע. הבנות עשו הפרשות חלה, חולקו ספרי תהילים, תפילות לרוב.. נדב הודה לכולם בנימוס גם כשלא כל כך התחבר.

והנה ביום חמישי שעבר כשהחלו שחרורי החטופים קיבלתי ממנו סמס "היי לצערי אמא לא בין המשתחררים בשלב הזה". כל שיכולתי לעשות זה לחזק ולומר שאנחנו נמשיך להתפלל, והוספתי שאולי כדאי שגם הוא ינסה. הוא שאל איך. וההתכתבות הגיעה להצעה לקנות לו תפילין. נדב גיחך והתנה "אם אמא משתחררת בעסקה הזו".

את השתלשלות האירועים והסמסים המדוייקים עד לבוקר יום שלישי בו פתחתי את הפלאפון וקיבלתי הודעה: "תכין את התפילין (עדיין לא לפרסום)" ניתן לראות בסרטון הקצר שהחברים במשרד הכינו.

תודה לרב פרץ איינהורן שאירגן לי את התפילין החדשות לנדב מהרגע להרגע. אם זו לא גאולה אז מה כן. בתקווה לשחרור של כל החטופים ולגאולה שלימה לכלל עם ישראל.