ראש מנח"י, מנהל החינוך בעיריית ירושלים, יואב זמרן (זימי), מתארח באולפן ערוץ 7 על ההיערכות המיוחדת של מערכת החינוך בעיקר לקליטתם של ילדי המפונים במסגרות השונות ועל חזרתה של מערכת החינוך הירושלמית לפעילות בעת "שיגרת חירום".
"כבר בשמונה באוקטובר כשהבנו את התמונה, הבנו שאנחנו צפויים לקבל גל גדול מאוד של מפונים, מערכת החינוך התפנתה להתעסק בעיקר בקליטת המפונים. המערכת הייתה סגורה ולקחנו את כל אנשי החינוך והפדגוגיה שלנו והתגייסנו לקליטת המפונים", הוא מספר.
בשלבים הראשונים התנהלה המערכת בבתי המלון בהם השתכנו המפונים שבתחילה חששו לצאת מבתי המלון. המענה ניתן גם לגילאי לידה עד גיל שש וגם לגילאים הבוגרים יותר. "עיריית ירושלים לקחה על כך אחריות גם במישור החינוך וגם במישורים אחרים".
"בשלב מוקדם יחסית הרבה מאוד מורים התנדבו בימים שבהם המערכת הייתה סגורה, הרבה מאוד פנסיונרים של מערכת החינוך התגייסו, הרבה מאוד עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואחרים התגייסו לטובת האירוע. שבוע לאחר מכן החלטנו לפתוח בתי ספר ייחודיים לטובת הילדים. פתחנו ארבעה בתי ספר, אחד לחינוך מיוחד במוזיאון ארצות המקרא ועוד שלושה אחרים עבור הילדים כאשר הצוותים הם צוותים שלנו יחד עם צוותים של המפונים עצמם".
בהקמת בתי הספר למפונים נלקחה בחשבון גם בקשתם של ישובים שביקשו לשמור על המסגרת המוכרת להם כקהילות אינטימיות. "נתנו להם מענה שגם שומר עליהם וגם נותן מענה חינוכי", אומר זימי.
הקמת בתי הספר התאפשרה בעבודה משותפת עם אנשי פיקוד העורף שבחנו כל מקום שאותר לטובת המערכת על מנת לוודא שהוא אכן עומד בדרישות. האתגר החינוכי כלל גם צורך לתת מענה מגוון למסגרות שונות שבהם למדו הילדים, ולשם כך התקיימו ישיבות משותפות של אנשי מנח"י ואנשי אגפי החינוך של כל רשות ורשות. "עבדנו עם אנשי המקצוע של הרשות המתארחת והתאמנו את עצמנו לצרכים שלהם ולא הכתבנו להם".
"בשלב די מוקדם הבנו שאם רוצים לתת מענה אמיתי לאורך זמן, נצטרך לשלב אותם בתוך בתי הספר", אומר זימי ומספר כי כאשר נפתחו בתי הספר ומערכת החינוך חזרה בהדרגה לשגרת לימוד, עודדו אנשי העירייה את שילובם של הילדים במסגרות הקיימות ואכן כיום יש כ-2500 ילדים ששולבו במסגרות השונות.
על ההשתלבות של ילדי המפונים עם ילדי ירושלים, אומר זימי "זה נראה מדהים. המהירות שבה הילדים האלה משתלבים, הצימאון שלהם לחיים נורמאליים, לשחק כדורגל, וגם הסקרנות והמגויסות של המורים, המנהלים וגם של הילדים עצמם היא מדהימה. אני מסתובב בבתי הספר שבהם נקלטו מפונים ומדהים לראות שלא ניתן לזהות מי מפונה ומי מקומי. כולם בתוך האירוע. בגילאים גבוהים יותר זה יותר מורכב בשל הבגרויות וכו' ואנחנו עושים פעולות כדי לחזק אותם. זה אתגר".
לפי שעה, אומר זימי, איש אינו יכול להעריך את משך התקופה בה ילמדו ילדי המפונים במסגרות הירושלמיות, ובהתאם לחוסר הבהירות הזו ההיערכות היא לטווח ארוך. "כשיש חוויה טובה לבוא לבית הספר, כשהילדים מרגישים נאהבים ושרואים אותם, הם באים ואנחנו נותנים את סל המענים בצורה הטובה ביותר", הוא אומר ומציין כי גם כאשר מתחילה חזרה של מפונים לבתיהם עדיין הקליטה בבתי הספר נותרת יציבה והיא ממשיכה להעניק להם תחושה של בית.
"גם המנהלים וגם המורים מבינים את השליחות ומגויסים לה ועושים אותה בצורה בלתי רגילה. התלמידים יודעים לחבק והם חלק מהסיפור. לרבים מהם יש הורים מגויסים, כך שהאווירה בירושלים היא אווירת מגויסות למשימה הזו של קליטת המפונים והשארת ירושלים יציבה רגועה ולומדת".
עוד מתייחס זימי לאתגר הכללי של מערכת חינוך בתקופת "שיגרת החירום", גם אם ירושלים נמצאת במקום יחסי שקט על מפת האיומים. בדבריו הוא מציין את מאמציו של ראש העירייה, משה ליאון, לפעול מול הגורמים הרלוונטיים בכל דרך אפשרית ובהתאם לפיקוד העורף על מנת להשיב את המערכת לשגרה ואת הילדים ללימודים, מה שמאפשר גם בריאות נפשית לילדים ולהורים וגם למשק לחזור ליציבות. בשלבים הראשונים חזרו לתפקוד המוסדות המוגנים יותר ובהמשך כאשר האיום ירד, נמצאו פתרונות ביניים גם למוסדות האחרים, כאשר חלקם הועברו למקומות חלופיים באופן זמני. "מכללות קלטו בתי ספר", הוא מספר ומדגיש כי היעד הוא להשיב את כל המוסדות למקומם ואת כל התלמידים למסגרותיהם, מה שהוא עבורם הכי בריא והכי נכון.
"ירושלים פועלת בצורה נפלאה ומלאה. גם הצהרונים ומסגרות אחר הצהריים פועלות. העסק עובד", קובע זימי, ומציין את היכולת ארוכת השנים של עיריית ירושלים לפעול באופן מגוון התואם את צרכיו של כל מגזר וכל השקפה, כאשר בנוסף לכך קיים גם אתגר מזרחה של העיר, "אנחנו עושים את זה שנים ועושים את זה טוב. לא סתם מערכת החינוך בירושלים היא הכי טובה בכל הארץ לכל המגזרים".