חייל רווק – אשכנזי אם נמצא במבנה שהוא בית, אוכל וישן שם, ידליק במקום המצאו. אם נמצא בשטח, ללא בית, ואחד ממשפחתו נמצא בביתם, ידליק אחד מבני הבית, בבית, והחייל יצא בהדלקתו.
[דווקא אחד מבני הבית. אבל שכן, לא יכול להכנס לביתם ולהדליק כי אינו מוציאו ידי חובה.] חייל שאינו מדליק, אם הדליקו עליו בביתו – במשפחתו, יצא ידי חובה, וגם אם רואה נרות, לא יברך. אולם אם הוא בשטח, ואין בביתו מי שמדליק עליו, כאשר רואה נרות חנוכה, ביום הראשון יברך שתי ברכות: שעשה ניסים, ושהחיינו.
בימים הבאים, יברך רק שעשה ניסים. אם לא בירך שהחיינו, יברך באחד מהלילות הבאים.
חייל רווק – ספרדי אם משפחתו או חלק ממשפחתו נמצאים בביתם, ומדליקים, החייל יוצא בהדלקתם, ואינו צריך להדליק. גם אם רואה נרות, אינו מברך שעשה ניסים [ולא שהחיינו, ביום הראשון]. גם אם משפחתו אינה נמצאת בביתם, למשל, תושבי הדרום והצפון שנעקרו מביתם מחשש לפגיעה, המקום בו בם משוכנים, מלון או דירה, זה נחשב כביתם, ואם אחד מבני הבית מדליק בבית זה, יוצא החייל ידי חובתו. אם משפחת החייל מתארחת אצל משפחה אחרת, שאז בעל הבית, המארח, מדליק, ומוציא את בני המשפחה, ע"י השתתפות עמו בפרוטה, החייל אינו יוצא בהדלקה זו.
לכן: אם לחייל יש בית בו הוא נמצא, ידליק בברכה במקומו.
אם נמצא בשטח, ללא בית, אינו מדליק. אם רואה נרות חנוכה, יברך שעשה ניסים [וביום הראשון גם שהחיינו].
חייל נשוי: ספרדי - אשכנזי אם אשתו נמצאת בביתם, תדליק היא בברכה בביתם, ובעלה יוצא ידי חובה. גם אם רואה נרות חנוכה, לא יברך שעשה ניסים [ולא שהחיינו ביום הראשון]. כך גם אם אחד מבניו מדליק בביתו, יוצא ידי חובה.
אם אשתו נמצאת אצל הוריה, היא יוצאת בהדלקה של בעל הבית, או למנהג אשכנזים, מדליקה בעצמה. מכל מקום, בעלה אינו יוצא בהדלקה זו, מאחר שזה אינו ביתו.
לכן, אם יש לו דירה, מקום מגורים בו יכול להדליק, ידליק ויברך. אם נמצא בשטח, לא ידליק. אם רואה נרות חנוכה, יברך שעשה ניסים [וביום הראשון גם שהחיינו].
לחיילינו היקרים, שלוחה ברכה, לגרש את החשך מהעולם, להאיר את אור ישראל וישועתו, ולשוב איש איש לביתו עטור בעטרת נצחון!
הלכות חנוכה תשפ"ד – לנשים גבורות החיל
הרב בנימין הרלינג זצ"ל הי"ד, לימד בישיבה, ןגם בימי החנוכה היה נשאר כמעט לבדו בבית המדרש בשעת ההדלקה.
שאלתי אותו: הרב, מדוע אינך נוסע לביתך בקדומים, להדליק נרות בזמן?
השיב: אשתי מדליקה עלי בבית בזמן ההדלקה!
ואכן, הלכה פסוקה:
"אשה מדלקת נר חנוכה, שאף היא חייבת בה". (שו"ע או"ח סימן תרע"ה סעיף ג')
בשנה זו, שנת מלחמת "חרבות ברזל", הננו מודים לקב"ה על התעוררות רוח הגבורה של החשמונאים, ההולכת ומפעמת בקרב חיילינו, הלוחמים לסילוק הרשע מהעולם.
כידוע: חשך לא מגרשים במקלות. חשך מגרשים ע"י הוספת אור!
השנה, נחלקת גבורת החשמונאים לשני כוחות: : חיילינו הגיבורים, בעל, אב, בן, אח, כל אלה ידליקו את האור ע"י ניקוי העולם מהכח השטני המשחית, וזה עצמו יוסיף אור וטוב בעולם. : נשות החיל, "נר חנוכה איש וביתו", והבית זו האשה:
אמר ר' יוסי: מעולם לא קראתי לאשתי – אשתי – אלא לאשתי: ביתי!
אשה שבעלה מגוייס, הנמצאת בביתם, תדליק בבית ותברך: ביום הראשון שלוש ברכות: להדליק נר חנוכה, שעשה ניסים ושהחיינו. בימים הבאים רק שתי ברכות: להדליק ושעשה ניסים. בהדלקתה, תתכוין להוציא את בעלה ידי חובה, בכל מקום בו הוא נמצא! אשה המתארחת בבית הוריה או הורי בעלה, אינה חייבת להדליק, והיא יוצאת ידי חובה בהדלקת אביה או חמיה.
אם גם הם מגוייסים, יוצאת בהדלקת אמה או חמותה. [במקרה זה, בעלה אינו יוצא ידי חובה בהדלקה, וחלה עליו החובה להדליק במקום בו הוא נמצא, אם הדבר אפשרי. אם לא אפשרי, ורואה נרות, יברך על הראיה.] אשה אשכנזיה המתארחת בבית משפחתה, רשאית להדליק ולברך, אבל מאחר ואין זה ביתה, אינה מוציאה את בעלה ידי חובה. [כנ"ל] אשה שביתם בדרום או בצפון, והיא מתגוררת במלון, או בדירה, חייבת להדליק במקום מגוריה החדש. בהדלקתה, תתכוין להוציא את בעלה, והוא פטור מלהדליק, מאחר וכעת, זה ביתם.
נשים גיבורות ויקרות:
עם הקושי להדליק ללא נוכחות הבעל, דעו כי זכות גדולה היא לכן, להמשיך את גבורתה של יהודית, אשר הכריעה את המלחמה, ע"י הריגתו של הלופורנס היוני.
בהדלקתכן, אתן מאירות את האור, ומסלקות את החשך, ומוסיפות גבורה לבעליכן בחזית!