אל"מ במיל יגאל כרמון, בעבר יועץ המאבק בטרור לשני ראשי ממשלה, מייסד ונשיא מכון המחקר ממר"י, רואה בקטאר את מקור הרע שדרך לחץ מאסיבי עליו ניתן להביא את החטופים משבי חמאס הביתה.
את הדברים אומר כרמון בעקבות המחלוקת המתחוללת בקרב משפחות החטופים באשר לדרך הנכונה להגיע לשחרורם של החטופים. שאלנו אותו איזו עצה היה מייעץ לראש הממשלה לו היה חוזר לתפקידו כיועץ לראש הממשלה בסוגיית המאבק בטרור.
"החמאס הוא ארגון שנתמך על ידי מעצמה כלכלית, קטאר, שבנתה אותו מארגון קיקיוני והפכה אותו לשלטון ולעצמה צבאית", אומר כרמון המדגיש כי קטאר לא בנתה רק את קטאר אלא גם את המדינה האיסלאמית, אל קעידה, חיזבאללה ועוד ארגוני טרור, כאשר התכלית שהיא שמה לנגד עיניה היא להשיב את עולם האיסלאם למאה השביעית לספירה, למהדורה האלימה והברוטאלית ביותר של האיסלאם.
בדבריו הוא מזכיר כי מארגן פיגועי ה-11 בספטמבר התחבא בקטאר וכשהגיע ה-FBI לעצור אותו ועדכן רק את האמיר על כך, תוך שעות הוא נעלם. למעשה החמאס הוא רק אחת מזרועות הטרור שמפעילה קטאר במקביל לסיוע לארגונים חברתיים חינוכיים כלכליים שתכליתם גם הם להשיב את המוסלמים לאיסלאם של המאה השביעית וזאת דרך שיחוד העולם כולו למטרותיהם.
"בנו זה פגע קשות אבל זה קורה בכל העולם שנמצא בסכנה בגלל קטאר", אומר כרמון וקובע כי "היעד שלנו צריך להיות קטאר. עלינו להביא לשיתוק יכולתה לפגוע בנו ובעולם כולו, ומהבחינה הזו כל המו"מ הזה עם קטאר לא הגיוני. ניתן היה להשיג את כל החטופים ולקבל עסקה טובה יותר אם במקום תחנונים ובקשות מבישות שנותנות להם מעמד בינלאומי היינו מפעילים את מנופי הלחץ שלנו נגד קטאר. כשקטאר הייתה צריכה לבחור בין קיומה לבין חמאס היא הייתה בוחרת בקיומה".
לדבריו בעוד הטענה היא שלמען החטופים יש לשמר ולהדק את הקשר עם קטאר, לתפיסתו המציאות בדיוק הפוכה ולמען החטופים יש להיאבק בקטאר.
"מה קטאר עושה פה? יש את מצרים כאלטרנטיבה. מצרים זו לא מדינה קדושה, אבל היא עשתה איתנו שלום ורואה בחמאס ובאחים המוסלמים אויב. למה אנחנו צריכים כאן את קטאר כשיש את מצרים כאלטרנטיבה הטובה ביותר? המצרים נדהמים מכך שאנחנו הולכים עם הקטארים. ב-2017 הטילו מדינות ערביות מצור על קטאר ואנחנו הולכים איתם? הנשיא שלנו, הרצוג, בבורות מזעזעת לוחץ את ידו של האמיר שידו מגואלת מדמנו", אומר כרמון ומשווה את לחיצת היד של הרצוג והאמיר ללחיצת היד שבין צ'מברליין והיטלר וקובע כי זו אף חמורה יותר שכן לחיצת היד ההיסטורית הייתה לפני השואה בעוד לחיצת היד של הרצוג הייתה אחרי הטבח והשחיטה שביצעו שלוחיו של האמיר באזרחי ישראל.
לשאלתנו כיצד ניתן לפעול נגד קטאר, מזכיר כרמון את דרכי המאבק באיראן ומציע לנהוג בדרכים דומות, בין אם בזירת הסייבר, בין אם בזירת הסיכולים הממוקדים ובין אם בזירה המדינית וזאת מתוך הבנה שבעוד אנחנו מתמקדים באיראן "קטאר מאיימת על קיומינו באופן הרבה יותר ממשי וישיר".
להערכתו ברגע בו יזהו למעלה משני מיליון הזרים המשתכנים כעת בקטאר שכלכלתה עומדת לקרוס, הם ינטשו אותה מיידית ויותירו את 300 אלף הבדואים הקטארים לבדם. לשם כך, הוא אומר, "נוכל גם לדבר עם האמריקאים שמחזיקים בסיס שם. אנשים חושבים שהקטארים עושים טובה לאמריקאים כשהם מארחים את הבסיס הזה, אבל זה להיפך. ללא הבסיס הזה אין לקטארים קיום, ללא הבסיס האמריקאי שכניהם יאכלו אותם. אם רק ירמזו שיש כוונה להעביר את הבסיס הם יחששו שזה סופם ויכריחו את חמאס לפעול".
"גם עכשיו קטאר היא התקווה של כל הטרוריסטים, ולו מסיבה זו צריך להסיר משם את משפחת הפשע השולטת שם, אל תאני, להרוס את העולם התרבותי דתי שהיא מקיימת. מדובר בעניינים קיומיים עבורנו. דמם של נרצחנו על ידיה של קטאר. למה אנחנו מחכים? היא התקווה של הרוצחים להמשיך", קובע כרמון המשוכנע כי ניתן לעשות זאת גם כעת ולהביא לתוצאות מיידיות בסוגיית החטופים.
"יש אלטרנטיבה גם לצורך החטופים והיא מצרים. ליבי על המשפחות שלא מבינים את המתרחש ומשדרים להם קטאר, אבל קטאר מחבלת במהלכים. מצרים היא האלטרנטיבה. לכו לשגרירות מצרים. חמאס תלויה במצרים כי היא על גבולה. שנים הם מקבלים את הלחצים המצריים. העובדה שאנחנו הולכים עם קטאר במקום מצרים היא מטורפת".
לטעמו של כרמון הסיבה שלמרות כל טיעוניו ישראל בוחרת באפיק הקטארי היא היות ראש הממשלה אביו של המתווה הקטארי, בכך שהעניק לקטאר גיבוי ואיפשר לה להעביר מיליוני דולרים לחמאס ברצועת עזה. לטעמו מקבלי ההחלטות מבקשים לנקות את שמה של קטאר, לאתרג אותה, וזאת על מנת שלא ייחשף קלונם כשבחרו באפיק זה עד השביעי באוקטובר. כעת הם מתקשים להודות שלמעשה קטאר היא האויב. את הקשרים הללו שנתוו עם קטאר, מגדיר כרמון כלא פחות מפשע.