מליאת הכנסת אישרה אחר הצהריים (רביעי) בקריאה ראשונה את הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2023.
62 חברי כנסת תמכו בהצעה לעומת 53 שהתנגדו והיא תועבר לוועדת הכספים. השר ניר ברקת מהליכוד נעדר מההצבעה ושר הביטחון יואב גלנט התקזז עם האופוזיציה ולא השתתף בה. מפלגת המחנה הממלכתי החברה בממשלה התנגדה להצעה.
מטרת הצעת החוק היא אישור תקציב נוסף לשנת הכספים 2023 באופן שישקלל את הגדלת המסגרת בעקבות הצרכים הצבאיים והאזרחיים שהתעוררו במלחמה, ואת הצורך בשינוי בתיעדוף הוצאות הממשלה לעומת התקציב המקורי לנוכח אותן נסיבות".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג את ההצעה ואמר: "הכנו תקציב שלום שלא לקח בחשבון את המלחמה שנכפתה עלינו. אני קיבלתי החלטה על מדיניות כלכלית מרחיבה, זה נכון לכלכלה ונכון מבחינה לאומית, הקמת חומת ביצורים כלכלית ורשת ביטחון לכל הסקטורים במשק. בהצעת החוק הזו יש תוספת של 30.5 מיליארד שקלים מתוכן 17 מיליארד לצרכי הצבא, והשאר לצרכים האזרחיים של המלחמה. יש כאן עוד 4 מיליארד שקלים מתוך התקציב שאושר בכנסת במאי, שמוסטים לצרכים אחרים להתייעלות פנימית".
"התקציב הזה משקף מדיניות כלכלית נכונה ומאוזנת. אזרחי ישראל יודעים שיש מדינה בשעת צרה שעומדת מאחוריך, ומצד שני איזונים, לא פופוליזם. אין ארוחות חינם ומה שאנחנו נוציא היום נשלם עליו עם ריבית בשנים הבאות. הוא מסכם סולם עדיפויות ערכי של חברה ובחברה דמוקרטית באופן טבעי ערכים נמצאים במחלוקת. ביקשתי להימנע עכשיו מהמחלוקת הזו מכיוון שאנחנו במלחמה. לא הכנסתי את סדר העדיפויות שלי אישית כשר אוצר, קבענו קריטריונים קשיחים טכניים לחלוטין", הוסיף סמוטריץ'.
ח"כ יולי אדלשטיין יו"ר ועדת חוץ וביטחון מתח ביקורת על ההצעה וטען: "נעשתה כאן טעות חמורה. פרט לצורכי הלחימה נכנסו לתוספת התקציב הזה כל מיני דברים חלקם, מאוד קרובים לליבי דרך אגב, שלא קשורים ללחימה. עוד לא מאוחר לתקן".
"התקציב ירד עכשיו לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית, צריך להגיש שם הסתייגות שמורידה ממנו את כל ההוצאות שלא קשורות ללחימה, לטיפול במפונים, בחטופים ובכל הדברים המידיים. ההסתייגות יכולה להיות ממשלתית ויכולה להיות של ועדת כספים. ואז אם זה יקרה אני סמוך ובטוח שבשבוע הבא לא נראה פה מחזה של ויכוחים, ונראה כאן רוב של יותר מ-100 חברי כנסת שתומכים בתקציב הזה", דברי אדלשטיין.