הדרך אל הניצחון

1

הרבה חששות מוצדקים ליוו את ההחלטה לצאת לעסקה עם הארגון הפלשתינאצי חמאס, שבמסגרתה תופסק האש במשך כמה ימים וישוחררו מאות מחבלים מהכלא הישראלי, בתמורה להחזרת עד כמחצית מהישראלים שנחטפו בידי ארגון המחבלים. בשיח הציבורי על מחיר העסקה דובר בין השאר על כך שישראל שוב נגררת לדפוס הפעולה הרה האסון של שחרור מחבלים מסוכנים לחופשי, ובכך היא גם פוגעת בביטחונם של רבים שעלולים להיפגע על ידם, וגם מעודדת חטיפות נוספות במטרה להביא לשחרור מחבלים נוספים.

את מחיר עסקת ג'יבריל, שבמסגרתה שוחררו לאחר מלחמת לבנון הראשונה יותר מאלף מחבלים בתמורה להחזרת שלושה חיילי צה"ל מהשבי, שילמנו באינתיפאדה הראשונה שרבים מהמשוחררים היו בין מחולליה, ובתקומת ארגון החמאס המסוכן והקטלני, שמייסדו השייח' אחמד יאסין שוחרר במסגרת העסקה. "היום כבר ברור ששחרור אלף המחבלים היה אחד מן הגורמים שסיפקו מאגר של מתסיסים ומנהיגים שהציתו את אש האינתיפאדה", כתב בנימין נתניהו בספרו 'מקום תחת השמש' שיצא לאור ב־1995. זה לא מנע ממנו להחליט כראש ממשלה, 16 שנים מאוחר יותר, על עסקה מסוכנת לא פחות, שגם במסגרתה שולחו לחופשי יותר מאלף מחבלים, והפעם תמורת חייל אחד בלבד – גלעד שליט.

כחלק מעסקת שליט שחררנו לחופשי בין השאר רוצח סדיסט וצמא דם בשם יחיא סינוואר, שנגזרו עליו חמישה מאסרי עולם בגלל מעשי רצח אכזריים של בני עמו שנחשדו בשיתוף פעולה עם ישראל. עוד לפני טבח השבת השחורה הסתכם מחיר הדמים שגבתה מאיתנו עסקת שליט בחייהם של עשרות ישראלים שנרצחו בידי משוחררי העסקה. כעת עלה המחיר לסביבות 1,500 קורבנות. אילו ידענו איזה אסון נורא יעולל לנו אותו שטן מפלצתי ששחררנו לחופשי, אין ספק שעם כל הצער והדאגה לגורל החייל החטוף היינו נמנעים מהעסקה וממשיכים לחתור לשחרורו בדרכים אחרות.

2

ייאמר להגנתה של העסקה הנוכחית שהפעם שחררנו רק שלושה מחבלים תמורת כל ישראלי שחזר הביתה, והקפדנו שלא יהיו ביניהם מורשעים ברצח אלא לכל היותר בניסיון לרצח. ועדיין נשקפת מהמחבלים המשוחררים סכנה גדולה, אבל פחותה מזו שהבאנו על עצמנו בעסקאות הקודמות. גם ההיבט של עידוד חטיפות נוספות שיביאו לשחרור מחבלים נוספים לא נחסך מאיתנו הפעם. אבל המחיר היותר כבד ששילמנו, שרק בגללו הסכימו רוצחי וחוטפי החמאס למחיר מופחת של מחבלים משוחררים, בא בדמותה של הסכמתנו להפסקת האש שקטעה את תנופת המלחמה.

חמאס הופתע מהצלחתה של המתקפה הישראלית בעזה. סינוואר לא צפה את עוצמת התגובה הישראלית, שמעמידה בסכנה גדולה את המשך שלטונו ואף את חייו. חמאס נזקק נואשות להפסקת אש ולו לכמה ימים, מתוך תקווה שההפסקה הזמנית תיהפך לקבועה או לפחות תאפשר לו לבוא מוכן להמשך המערכה. יותר מהמחיר הכבד ששילמה ישראל בשילוחם של מאות מחבלים לחופשי, ויותר מהחשש שהפסקת האש תנוצל בידי חמאס כדי להתאושש מהמכה שניחתה עליו, הסיכון הגדול ביותר בעסקה היה שהמבצע ייבלם וישראל לא תחזור להילחם.

כאשר החליטו שרי הציונות הדתית להצביע בקבינט המדיני בעד העסקה, הם הדגישו בין השאר את הנחישות של הדרג המדיני והצבאי כאחד להמשיך במערכה בתנופה מחודשת בתום ימי הפסקת האש. על סמך ניסיון העבר וחוסר הנחישות שגילתה ישראל במערכות הקודמות, קשה היה לתת אמון מלא בהתרשמות של סמוטריץ' וחבריו. אבל כעת אפשר לומר בשביעות רצון שבכירי הממשלה וראשי הצבא הוכיחו את רצינות כוונותיהם, ולאחר שמוצה התהליך של שחרור חלק מהחטופים בתמורה להפסקת אש זמנית, כוחותינו חזרו לתקוף ולהילחם במלוא העוצמה. נראה שגם בדרג המדיני בהובלת נתניהו, גנץ וגלנט, וגם בדרג הצבאי בהובלת הרמטכ"ל הרצי הלוי וחבריו, מבינים את גודל האיום וגודל השעה. והם נחושים להמשיך במלחמה עד להשגת מטרתה העליונה – השמדת ארגון החמאס והבטחת שלומם וביטחונם של יישובי מערב הנגב לאורך ימים ושנים.

3

התמשכות המלחמה, שסופה עוד לא נראה לעין, לא הייתה אפשרית אלמלא החוסן שגילתה וממשיכה לגלות החברה הישראלית. למרות מחיר כואב של הרוגים ופצועים במלחמה, למרות המחיר שמשלמים מאות אלפי משרתי המילואים ובני משפחותיהם שמהם נותקו, למרות הפגיעה הקשה בכלכלה שכולנו משלמים ועוד נשלם את מחירה – עם ישראל ברובו המכריע דורש להמשיך עד לניצחון המוחלט. אנו מבינים שאין לנו ברירה אחרת, גם כדי שבבירת הטרור עזה לא יהיה יותר גורם מסוכן שיכול להמשיך להקיז את דמנו, וגם לצורך שיקום ההרתעה הפגועה שבלעדיה יהיו חלילה עוד רבים שיקומו עלינו לכלותנו. המצווה "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים" לא נאמרה לעם ישראל בגלל גודל הנזק שגרם עמלק לישראל במלחמתו, אלא משום שהוא קירר את האמבטיה כפי שהסבירו חז"ל במשל הידוע, כלומר גרם לאובדן ההרתעה של עם ישראל מול אויביו הקמים עליו. בדומה לכך, רק מכה איומה ובלתי נשכחת שתונחת על הפלשתינאצים מעזה תוכל לשקם את ההרתעה מול ערביי יהודה ושומרון, קיצוני ערביי ישראל, ארגון החיזבאללה, החות'ים בתימן וכל שאר השותפים הפוטנציאליים למערכה רב־זירתית, שביחד עלולים להוות איום קיומי על ישראל.

4

בדרך להשגת המטרה העליונה בחשיבותה של הכחדת חמאס והסרת האיום הביטחוני מכיוון עזה תצטרך ישראל להתמודד עם לא מעט אתגרים.

במישור המדיני, ישראל זקוקה להמשך תמיכתה המדינית, הכלכלית, הצבאית והמוסרית של ארצות הברית, שבלעדיה יהיה קשה להתמיד במערכה. גם תמיכתן של מדינות חשובות נוספות במערב מסייעת להצלחה, וככל שתתארך הלחימה יידרש מאמץ גדול יותר כדי לשמר אותה.

במישור הכלכלי, יהיה עלינו לקבל על עצמנו ריסון וקיצוצים, ומצד שני להחזיר בהדרגה את המשק לפעילות כמעט מלאה, כדי שאוצר המדינה יוכל להמשיך לשאת בעול מימון המלחמה המתארכת.

במישור הצבאי המקצועי, בעזרת אלוקי מערכות ישראל, יהיה עלינו להמשיך בכתישה ובהשמדה של נכסיו הצבאיים של חמאס – בכוח אדם לוחם ומנהיג, באמצעי לחימה ובהיקף השטח הנתון לשלטונו, עד להשמדתו המלאה וכיבוש כל חבל עזה בידי צה"ל.

5

בדרך אל הניצחון ואל היציאה מהבור העמוק שרב המרצחים סינוואר טמן לנו נידרש להתמודד עם עוד שני אתגרים קשים. הראשון הוא סוגיית החטופים. ממשלת ישראל חייבת לעשות ותמשיך לעשות ככל יכולתה, וכבר הוכיחה גם את נכונותה לשלם מחיר כבד ביותר למען הצלת חייהם ורווחתם של אזרחיה וחייליה החטופים. עם זאת, עלינו להבין שאין שום אפשרות לבצע עסקה שבמסגרתה ישוחררו כל אלפי המחבלים מהכלא, "כולם תמורת כולם". גם משום ששילוחם של אלפי זאבי טרף לחופשי יפיל בנו קורבנות שמספרם יעלה לאין ערוך על מספר החטופים, וגם משום שחמאס לא יסתפק במחיר הזה. כחלק מעסקה כזאת הוא ידרוש מישראל גם תנאים שיבטיחו את המשך קיומו ושלטונו, או במילים אחרות - להסכים לוותר על הניצחון ולהפסיד במלחמה. לשפל כזה עוד לא הגענו בעסקאות הקודמות, ואוי לנו אם נגיע הפעם, כי בכך יובטח לנו שנפסיד בכל מלחמה. תארו לעצמכם שהסורים והמצרים היו דורשים מאיתנו לסגת מכל סיני והגולן בתמורה להחזרת שבויינו במלחמת יום הכיפורים - שגם הם סבלו עינויים והיו בסכנת חיים. שוו בנפשכם שחמאס ידרוש בתמורה להחזרת החטופים למסור לידיו את אדמותיהם של יישובי מערב הנגב. שום מדינה חפצת חיים לא תסכים להיסחט בצורה כזאת.

עניין נוסף שעלול להפיח תקוות בחמאס ולעכב את שבירתו וכניעתו הוא ההתקוטטויות הפנימיות בינינו. ניסיונות לתקוף בכל דרך את נתניהו תוך כדי שהוא מנהל את המלחמה, האשמות הדדיות בין מגזרים ושיסוי נגד אוכלוסיות, קמפיינים של הסתה נגד החלטות חוקיות ולגיטימיות של הממשלה – כל אלה הם מותרות שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו במצבנו הקריטי הנוכחי. רב המרצחים סינוואר טעה כשלא צפה את יכולתנו להניח בצד את המריבות ולהתאחד נגדו אחרי הטבח הנורא שעשה בנו. כעת הוא עוקב בתקווה אחרי כל סדק שמתגלה באחדות הזאת. יש בינינו מעטים, חלקם קולניים, שמלכתחילה פרקו מעליהם את עול האחדות וממשיכים באיבה הישנה. יש כאלה שנסחפים בשיח השולי העכור ומתקשים להתאפק. וישנו הרוב האחראי שיש בליבו הרבה, אבל הוא נושך שפתיים וממשיך להתאפק. יהי חלקנו עמהם.

לתגובות: [email protected]

**************************************************************************