ושוב אלו הפרטיזנים שברחו מגטאות ההשמדה במלחמת העולם השניה, שסיפורם עולה ובוקע. גם היום 80 שנה אחרי,הסיפורים והתיאורים עולים ושבים ומזכירים לכולנו את ההשמדה הגדולה ואת מלחמת הגבורה שלחמו אותם פרטיזנים כנגד כל הסיכוויים ושרדו.
הספר החדש יער הכוכבים הנמוגים, מביא את סיפורה של יונה, שנולדה בשם אינגה, שלא זוכרת הרבה מהוריה או מהעולם שמחוץ ליער.
כשהיתה בת שנתיים, היא נגנבה מהוריה הגרמנים על ידי קשישה יהודייה בשם ירושה, שראתה את הנסתר וחשה שהיא חייבת לקחת את הילדה מחיק משפחתה אל היער.
כך פותח הספר: הזקֵנה ארבה בין הצללים מחוץ לבית בבֵּהַיימשטראסֶה 72 וחיכתה שהאורות בו יכבו. מרפסת הדירה שפעה ורדים ארגמניים וקיסוס טיפס על מעקה הברזל, אבל הזוג הצעיר שהתגורר שם - זיגפריד יוּטנֶר צמא הכוח ואשתו המאופקת אַלווינֶה - לא היו אלה שטיפלו בצמחים. זה היה תפקידה של העוזרת שלהם, כי רק אנשים עם לב טוב מסוגלים לטפח חיים.
זה כמעט שנתיים שהזקנה עקבה אחרי בני הזוג והיא כבר ידעה עליהם דברים שהיו חשובים למילוי המשימה שעמדה לבצע.
ומראש אומר, עמודי הספר הראשונים כלל וכלל אינם מבטאים את מה שעתיד להתרחש כמה שנים לאחר מכן. לקרוא ולהאמין.
ילדותה של יונה אינה שגרתית: היא לומדת כישורי הישרדות ושפות, והיחס של ירושה אליה תמיד מעשי ולעולם לא אמהי. הילדה לא יודעת מהי אהבה, אבל היא יודעת איך לשרוד לבדה.
זמן לא רב אחרי שירושה הולכת לעולמה, יונה נתקלת באנשים אחרים ביער. הם יהודים שברחו מהעיירות שלהם מאימת הנאצים. יונה מצטרפת אליהם ובזמן שהיא מלמדת אותם איך לשרוד בטבע, הם מלמדים אותה מה הם קשר אנושי ואהבה.
וכאן הוא הסיפור. סיפור של השרדות אמיתית אפשר למצוא גם כיום את היער אי שם בבלארוסיה, אפשר להגיע למקומות ולהריח אותם. זה אמיתי וזה משלנו.
הספר המרתק שאי אפשר לעוזבו, הוא רומן סוחף, מותח וקורע לב, שנכתב בהשראת סיפורים אמיתיים של הישרדות נגד כל הסיכויים.