על רקע דבריו של שר הביטחון, יואב גלנט, אודות המחויבות לדחוק את החיזבאללה צפונה מהליטאני שוחחנו עם האלוף במיל, אייל בן ראובן, מי שבין תפקידיו הרבים גם פיקד על הגיס האחראי על גזרת דרום לבנון.
"מבחינה צבאית המהלך אפשרי, אבל צריך לראות איך עושים אותו נכון", אומר בן ראובן ומציין כי "אנחנו במאמץ עיקרי בדרום שכנראה לא ייגמר בחודש הקרוב ואולי יותר. אם בתרגילים בעבר כשהיה מתהווה משהו בצפון אמרו שהמאמץ העיקרי צריך להיות בצפון, זה לא יקרה עכשיו. כרגע המאמץ העיקרי הוא בדרום והוא יישאר שם".
"שר הביטחון היה בפגישה עם ראשי רשויות. אני עובר מכיתת כוננות אחת לאחרת, שומע את האנשים והאמירות שם מאוד קשות, הם אומרים שלא נחזור אם נראה מחלון הגן בראש הנקרה, שתולה או באידמית את חיזבאללה, ולכן כיעד עיקרי צריך לדחוק את חיזבאללה מצפון לליטאני. השאלה היא איך ומתי ואת זה יצטרכו לקבוע אבל קודם המדינה צריכה לראות כמטרה את העברת חיזבאללה אל מצפון לליטאני".
"מובן שהטוב ביותר יהיה לעשות את זה בשילוב בין מה שנעשה כעת מבחינת הצבא כשתוקפים לא מעט את עמדות התצפית בדרום לבנון, עמדות שכעת הן מרוסקות מפגיעת חיל האוויר, אבל יש ישובים שהחיזבאללה יורה שם בין הבתים, בהפוגה החיזבאללה הגיע אל אזור הגדר, את זה צריך לעצור בשילוב של אמצעים צבאיים עם מהלך מדיני מול כוחות מדיניים כמו ארה"ב, מצרים, ירדן וכל מי שיזהירו את נסראללה שאם הוא לא יזוז אחורה עם הכוחות שלו ביירות תיחרב".
על השפעותיו של כוח בינלאומי לנוכח ההיסטוריה העגומה של ביטול משמעות ההסכם שנחתם בתום מלחמת לבנון השניה, הסכם שנועד להרחיק את החיזבאללה אל מצפון לליטאני, אומר בן ראובן כי "כדאי שנפסיק לחשוב במושגים של רמבו, שאנחנו רק חושבים משהו אומרים משהו ומיד זה מתבצע. בשביעי לאוקטובר ראינו שלא כל מה שאנחנו רוצים מיד מצליחים לבצע וצריך לקחת נקודות מסוימות בחשבון. לא נכון לצה"ל לצאת מיד לאתגר בלבנון. חיזבאללה זה לא חמאס וצריך לזכור שאנחנו נכנסים לחורף ולהיכנס עם טנקים לבוץ בחורף הלבנוני זה דבר מאוד בעייתי. לא הכול אפשרי, אבל מה שכן אפשרי הוא שאם חיזבאללה יגביר את מה שקורה שם עכשיו יכול להיות שנצטרך להשטיח את ביירות עם חיל האוויר. זה דבר שאפשר לעשות אבל זה אל יכריע את חיזבאללה".
מאחר ולבנון אינה עזה והמציאות שם שונה בתכלית, אומר בן ראובן יש למצות במקביל למהלך הצבאי גם את המהלכים המדיניים שדרכם ישראל תוכל להזהיר את לבנון בהחרבתה, מה שכאמור יוכל להתבצע על ידי חיל האוויר. בכל מקרה המלצתו של בן ראובן היא לפעול מהראש ולא מהבטן ולהבין שלא יהיה מנוס מטיפול מתישהו בחיזבאללה. בדבריו מוסיף בן ראובן ומעיר כי גם העתקת הכוחות מיידית מהלחימה בעזה ללחימה בלבנון אינה פשוטה. יש לכך לא רק השלכות צבאיות אלא גם כלכליות על המשק הישראלי, ומשום כך את העיתוי יש לבחון בהתאם לצרכיה של ישראל והאינטרסים שלה.
לשאלתנו אודות האתגרים הצבאיים שאותם צפוי צה"ל לפגוש בדרום לבנון מתמצת בן ראובן את תשובתו ואומר כי "כל מה שיש בעזה, אבל פי עשרה", והוא מרחיב מעט במספר דוגמאות כשהוא מציין כי בעוד חמאס יורה RPG החיזבאללה יורה קורנט שמשמעותו שונה בתכלית. זאת לבד מ"150 אלף טילים שיכולים להוריד על ישראל בקצב של 2500-3000 רקטות ביום". עם זאת צה"ל חזק מחיזבאללה אבל צריך לפעול נגד הארגון והאיום שהוא מפעיל על אזרחי ישראל.
לטעמו של בן ראובן העובדה שמעבר לגבולנו הצפוני נמצאת מדינה מסייעת למהלך הישראלי, אך יש לזכור שלבנון אינה אלא מדינה מפורקת שאינה מתפקדת, "והדבר הרע ביותר שיש בה הוא שיש בה את חיזבאללה שהוא חזק יותר מצבא לבנון". עם זאת "לחיזבאללה, שלא כמו לחמאס, יש גם עניין פוליטי, הוא צריך להיבחר והוא יודע שהציבור הלבנוני סולד ממנו. לחמאס לא אכפת מהאזרחים שימותו ולהיפך, התמונות של המתים עושות לו טוב", אומר בן ראובן ומזכיר את הקשרים שיש ללבנון עם צרפת, ארה"ב ומדינות נוספות שדרכן ניתן להפעיל מנופים מדיניים כאלה ואחרים. זאת לבד מהעולם הנוצרי שקהילה משמעותית ממנו חיה בלבנון.
"יש הרבה נתונים שלא כולם מבינים אותם. קל לדבר על כיבוש לבנון אבל זה לא כך כשיש את הנבלים בדרום. צה"ל חזק, אבל השאלה אם נכון לעשות את הדברים במקביל".
לנוכח דבריו אלה על עוצמתו וכוחו של צה"ל אנחנו שואלים את האלוף במיל בן ראובן כיצד להערכתו הגענו למצב בו על אף היות צה"ל הצבא החזק, המשוכלל והטכנולוגי ביותר, הגענו לאירועי השביעי באוקטובר. בן ראובן "לא רוצה להיכנס לזה", כלשונו, "נעשה תחקירים ונלמד. מדובר בכישלון שלא עלה על הדעת. חמור מאוד וקשה מאוד. יצטרכו לתחקר וללמוד הרבה דברים. הצבא לא היה לא במקום ולא בזמן שהוא היה צריך להיות. זה כישלון גדול ולצערי ראש הממשלה שלנו לא מוכן לקחת על זה אחריות והצליח להטיל אחריות על הצבא", הוא אומר ומביע ביטחון ותקווה שבסופו של יום לא תהיה לנתניהו ברירה והוא ייקח אחריות ו"יילך הביתה במהרה בימינו", כלשונו.
לקראת תום הדברים אנחנו שואלים את בן ראובן אם כמי שתומך בהקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון, אירועי השביעי באוקטובר מעוררים בו ספקות או חששות כלשהם ממדינה פלשתינית, מפורזת ככל שתהיה, שתתייצב על גבול הקו הירוק חולשת על כל מרכזי האוכלוסייה הישראליים?
"האירוע האיום והנורא הזה שקרה לנו צריך לייצר הזדמנות לחשוב מחדש על הרבה מאוד דברים. לא בחרתי את השכנים שלי אבל זה מה שיש לי פה. חצי מ-15 מיליון האנשים שחיים בין הים והנהר אינם יהודים ודמוקרטית הדבר הזה לא מסתדר. לכן, לא תהיה ברירה ותצטרך להיות מדינה פלשתינית, אבל כשכל נושא הביטחון בידינו. אנחנו יודעים לעשות את זה ונצטרך לסייע בבניית רשות שתשתלט על העולם האזרחי בקרב הפלשתינים. יהיה אסון לציונות אם ניקח אחריות על כל העם הפלשתיני. אנחנו לא צריכים לעשות את זה ועלינו לשמור את מדינת ישראל עם רוב יהודי לנצח".