האם חייל שלא נמצא בביתו צריך להדליק נרות חנוכה? ביחס לשאלה זו יש להבחין בין חייל שנמצא בזמן הדלקת הנרות במוצב או בבסיס צבאי ובין חייל שנמצא בפעילות מבצעית.
האם "בית" (מבנה) הוא אחד מתנאי ההדלקה?
ברוב ההלכות המתייחסות למקום ההדלקה, נאמר שההדלקה היא בפתח הבית. האם זהו תיאור מעשי או שמא זהו תנאי בסיסי שנדרש כדי להדליק נר חנוכה? מדברי תוספות (סוכה מו. ד"ה הרואה) עולה, שניתן להדליק נר חנוכה רק ב"בית" ולא בשטח פתוח (וזו הסיבה שתיקנו "ברכת הרואה" – עבור אנשים שאין להם בית ולא יכולים להדליק). כך עולה גם מדברי רש"י (שבת כג.), שכתב שהיושב בספינה אינו יכול להדליק נר חנוכה. ייתכן, שלדעתם מצוות נר חנוכה אינה חובה אישית המוטלת על כל אחד ואחד, אלא שתיקנו מצווה זו כ"חובת הבית", ולכן מדליקים דווקא בבית, וייתכן שלדעתם מצוות נר חנוכה אמנם מוטלת על האדם אבל אחד מתנאי המצווה הוא שההדלקה תתבצע דווקא בבית.
לעומת זאת, מדברי הר"ן (שבת י. מדפי הרי"ף) והכלבו (סימן מ"ד) עולה שחובת נר חנוכה היא חובת הגוף, ולכן גם מי שאין לו בית חייב בנר חנוכה.
הכרעת ההלכה
בפוסקים האחרונים אין הכרעה מוסכמת בין הדעות הללו – יש אומרים שאין צורך דווקא בבית כדי להדליק נרות חנוכה וניתן להדליק גם בשטח פתוח (שו"ת ציץ אליעזר חט"ו סימן כ"ט, ופוסקים נוספים), אך כמה פוסקים מרכזיים סוברים שניתן להדליק נר חנוכה דווקא ב"בית" (מהרש"ם, הרב צבי פסח פרנק, הגרש"ז אויערבך ועוד).
למעשה יש להדליק נרות רק במקום שמוגדר "בית", ואם אין אפשרות אחרת, ידליק מחוץ לבית בלי ברכה. כדרך זו פסק הרב יוסף כהן (שהיה נשוי לנכדתו של הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים), לאחר מלחמת יום הכיפורים, כשנשאל האם החיילים שנותרו בקו החזית יכולים להדליק נרות חנוכה בשטח (מקראי קודש חנוכה, י"ח, הערה 3):
"החיילים הנמצאים בחזית לעניין נרות חנוכה... אלו הנמצאים באוהל מקורה... יכולים להדליק, אבל אלו הנמצאים בשוחות בלא קירוי... אינם בגדר בית כלל ואין להדליק שם".
כלומר, חיילים הנמצאים באוהלים יכולים להדליק נרות חנוכה, ואילו חיילים הנמצאים בשטח, ללא אוהל, אינם יכולים להדליק נרות.
מהו "בית"?
לגבי מצוות שונות בתורה (מזוזה, מעקה ועוד) נקבע שגודלו המינימלי של בית הוא ארבע על ארבע אמות, אך לגבי נר חנוכה די גם בדירה קטנה יותר, ובלבד שלא תהיה נמוכה מעשרה טפחים ושתהיה לה תקרה. שאלה זו מעשית לגבי חיילים שישנים באוהלים ולא במבנים: חיילים שישנים באוהל גדול (כמו אוהל 11) יכולים להדליק בפתח האוהל בברכה, משום שהאוהל נחשב "בית" (רצוי שהאוהל יהיה סגור משלושה צדדים). אולם חיילים שישנים באוהל קטן יותר, כמו אוהל סיירים (גובהו כמטר, רוחבו כשני מטרים), אינם יכולים להדליק בו משום שהוא לא נחשב "בית", ועדיף שיצאו ידי חובה בדרכים אחרות (כפי שנפרט להלן). אם אין אפשרות אחרת ידליקו בפתח האוהל בלי ברכה (כמובן בתנאי שהדבר אפשרי מבחינת נהלי הבטיחות).
חייל בפעילות מבצעית
מה יעשה אם כן, חייל שנמצא בפעילות מבצעית ואין לו "בית" להדליק בו נרות? הגמרא (שבת כג.) אומרת, שאורח חייב בנר חנוכה, ואחת הדרכים שבהם הוא יכול לצאת ידי חובה היא בהדלקת אשתו בביתו. מדברי הגמרא הללו עולה שאדם נשוי שנמצא מחוץ לביתו, ואשתו נמצאת בביתם ומדליקה נרות – יוצא ידי חובה בהדלקת אשתו ולא צריך להדליק בעצמו (משנה ברורה תרע"ז ס"ק ב; שו"ת יחוה דעת, ח"ו, סימן מ"ג).
לדעת פוסקים רבים דין זה לא נאמר דווקא על הדלקת אשתו, אלא אדם יוצא ידי חובה גם בהדלקת הוריו או שאר בני ביתו (מחזור ויטרי, סימן רל"ח; שו"ת יחוה דעת שם; הרב אלישיב, פניני חנוכה, עמ' קיח).
לכן, למעשה חייל שנמצא בפעילות מבצעית או ישן בשטח פתוח ואינו יכול להדליק בעצמו (כפי שכתבנו לעיל), יוצא ידי חובה בהדלקת אשתו או בהדלקת הוריו עבורו בביתו.
אפשרות נוספת היא הדלקה על ידי שליח: אם יש אפשרות, ימנה החייל שליח שידליק עבורו בביתו. השליח ידליק את הנרות בביתו בברכה, ומיד לאחר מכן ילך לבית החייל וידליק נרות שם בלי לברך פעם נוספת, והברכות שבירך בביתו יחולו גם על הדלקה זו.
הדלקה מרכזית
בכל מקרה שאין אפשרות לחייל להדליק, ניתן לקיים הדלקה מרכזית בשטח כינוס פתוח ולסמוך על הדעות המאפשרות להדליק בברכה באירועים ציבוריים בדומה להדלקה בבית הכנסת, במיוחד אם יש שם חיילים שזאת הדלקת הנרות היחידה שישתתפו בה בלילה זה. במקרה זה, יש לצרף את הדעה שאין צורך בבית עבור ההדלקה ולהדליק בברכה. וטוב שיתפללו ערבית באותו מקום אם הדבר מתאפשר (על פי שו"ת אז נדברו, ח"ו, סימן ע"ה; שו"ת יביע אומר, ח"ז, או"ח, סימן נ"ז אות ו). ונראה שבמציאות של מלחמה ושל חיילים רבים שאין להן היכן להדליק, עדיף לכתחילה לדאוג להדלקה מרכזית כזו בברכה, ויש בכך פרסומי ניסא גדול.
סיכום
חייל שנמצא בבסיס או במוצב, וכן חייל שישן באוהל גדול – ידליק נרות בברכה בפתח הבית או האוהל (אם יש צורך ניתן להתנות ולכבות את הנר לאחר חצי שעה).
חייל שנמצא בפעילות מבצעית או ישן בשטח פתוח ואינו יכול להדליק בעצמו, לא ידליק בעצמו בברכה. במקרה זה הוא יוצא ידי חובה בהדלקת אשתו או בהדלקת הוריו עבורו בביתו. אם אין מי שיוציא את החייל ידי חובה בביתו, אם הוא יכול ימנה שליח שידליק עבורו בביתו.
לכתחילה, טוב לעשות הדלקה מרכזית של כל המחלקה או הפלוגה בשטח הכינוס (גם אם אין זה בית אלא שטח פתוח), וניתן לברך על הדלקה זו (ועדיף שיתפללו שם ערבית אם הדבר מתאפשר). בהדלקה זו, אם יש צורך, ניתן לכבות את הנרות אפילו לאחר פחות מחצי שעה (לדוגמה, די בכך שהנרות ידלקו בין תפילת מנחה לסוף תפילת ערבית).
הרב יוסף צבי רימון רימון הוא ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב, יו"ר סולמות ורבה של גוש עציון