נר ראשון של חנוכה תשפ"ד. קשה לי מאוד לכתוב את הדברים הבאים. אני אומר אותם בפורומים הסגורים, אבל אני מחוייב כאיש ציבור לומר אותם גם כאן.
בימים ההם, אבל אני לא בטוח שבזמן הזה. לפחות בינתיים. אני כותב את הדין וחשבון הזה, בתקווה שנשנה כיוון וחיילנו חזרו עטורי ניצחון מלא!
רוח לוחמינו כרוח גיבורי חשמונאי, אלו נפשות גדולות מתגלות לנו בין נופלינו. איזו שייכות עמוקה לעם. איזו מסירות חסרת גבולות למדינה. אבל ההבדלים בתחומים האחרים של המלחמה, בעיקר בהקשרים האסטרטגיים, הם גדולים מידי ומסוכנים מידי:
היעדים - היעדים שהצבנו למלחמה שגויים. הם חלקיים וזמניים ולא מבטאים ניצחון מלא.
היעד המינימלי היה ועודנו צריך להיות שליטה ישראלית אזרחית וביטחונית מלאה בכל רצועת עזה. החזרת הריבונות והאדמה. זה גם המחיר הרלוונטי היחיד עבור האויב האיסלאמי הזה. את המחיר הזה הוא חייב לשלם.
התוכנית המבצעית - תכנית המלחמה של אגף המבצעים במטכ"ל לא תואמת לאיומים בשטח וליתרונות האסטרטגיים של האויב. קוראים לשלב הנוכחי 'תמרון' אבל הוא בעיקר חיכוך שוחק. ולא כל תנועה בשטח היא תמרון אמיתי. מערכת המנהרות, בה יש להם שליטה כמעט מלאה עד היום, סוגיית החטופים, היחס לאזרחים שמשמשים מגינים אנושיים, כל אלו הופכים את התמרון ל׳מבצעי עוררות׳ בהם חיילינו עוברים פיר אחרי פיר, בשטח בנוי וצפוף, כדי שהמחבלים יצאו לקרב פנים אל פנים.
ההודנא - זו המכונה בטעות במערב ובישראל ׳עסקת החטופים׳, בפרט בצורת של הפעימות שבה נעשתה. אני התנגדתי לעסקה, אבל גם התומכים צריכים לדעת שהיא העצימה את מעמדו של האויב בשדה הקרב, הפכה אותו לגיבור העולם המוסלמי הרדיקאלי. היא אפשרה לו זמן התארגנות יקר למלא את מצבורי הדלק בעיר התחתית, לחזור לשליטה באמצעים רבים, בסיוע הרב שנכנס וממילא באוכלוסייה.
הכנסת הסיוע ובפרט הדלק והגז - הכמויות העצומות שזורמות היישר לידי החמאס (ושלא יספרו לכם שום דבר אחר) במקום מצור אפקטיבי הם טירוף מוחלט. הכנסת סיוע שיש חשש שיגיע לאויב, כמו הפקודות שלא מאפשרות לפגוע במתקנים אזרחיים המסתירים את המפקדות ומחסני הנשק, מנוגדות לאמנות הבינ"ל ומסכנות את חיילינו לשווא. אמנת ז׳נבה מ-1949 מאפשרת לנהוג הפוך! בדיוק כפי שנהגו מדינות המערב במלחמת העולם השנייה ובמלחמה נגד הטרור הגלובלי.
"מסור לרמטכ"ל", אמר לי קצין אחד "שעדיף כבר במקום דלק שיכניס להם ישר נשק". זה נורא אבל הוא צודק. כמו שכתבתי כאן כמה פעמים בעבר - הדלק=חשמל וחשמל מייצר אוויר, מדחסי אוויר שנותנים חיים במנהרות, מים שיוצאים ממתקני הטיהור שעל הבארות, מחרטות שממשיכות לייצר נשק ופצמ"רים וגם תקשורת ומיכשור נוסף.
עוד לא מאוחר לשנות, להביט על התמונה הרחבה. שעון החול המדיני בעיקר האמריקאי מתקצר והולך, שעון החול הכלכלי גם הוא הולך ונהיה בלתי אפשרי עם הוצאות של כמיליארד ₪ ליום, וגם שעון החול החברתי של מאתיים אלף פליטים בארצם מתקתק על ראשנו. כל אלו מובילים את הממשלה ואת הצבא, להתכנסות לסיכום ביניים שיעצור את התמרון, יכריז על תמונת ניצחון, אבל בפועל המציאות תטפח על פנינו.
אם לא נשנה כיוון, נישאר בעוד כמה שבועות ספורים, בדיוק עם מה שכתב יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד השבוע, תחת הכותרת "מצב סיום – שלב א'". ממליץ לכם לקרוא, כיון שדבריו מהדהדים במדויק את הדברים שאנו שומעים מהבית הלבן ותואמים לתכניות הצבאיות, הכלכליות והאחרות של משרדי הממשלה.
מה שיותר חשב הוא התרגום של דבריו למשמעות המעשית שלהם בשטח:
25,000 מחבלי חמאס וג’יהאד יישארו ולא ילכו לשום מקום.
פרויקט פינוי-בינוי אדיר בחסות הקהיליה הבינ"ל למען 'האוכלוסייה המסכנה של עזה'.
השלטת גוף בינ"ל כלשהוא שבפועל ייאלץ להיות מחויב לכוחות החמאסיים בשטח.
ומרחב חיץ קצת יותר גדול ממה שהיה עד עכשיו.
המשמעות היא שנישאר במציאות בלתי נסבלת, בה אם האויב מטהרן לוחץ על אחד מכפתורי הפרוקסי שלו, הוא מסוגל לטבוח 1200 נשים ילדים צעירים וקשישים, לחטוף 240 ילדים נשים ומבוגרים ולקבל בתמורה סיוע, הפסקת אש ושחרור רוצחים, להביא אותנו למערכה בה אנו מאבדים יותר מ-3 חיילים ביום, להשבית שני חבלי ארץ, לפגוע פגיעה אנושה בתיירות, לעורר גל אנטישמי בכל העולם, ולגרום לנו לנזק כלכלי, מדיני וחברתי עצום.
זוהי התמונה הרחבה והמשמעות האסטרטגית שלה היא הרת אסון. חייבים לשנות כיוון ועדיין לא מאוחר.
הנה מספר מרכיבים לדרך אחרת, אותם ביקשתי יחד עם כמה מחבריי, מהיום הראשון למלחמה:
להגדיר את האויב החמאסי כשטן הזהה בעצמת הרוע שלו לחיה הנאצית - להשלים את החקיקה לעשיית הדין במחבלי החמאס ועוזריהם, בדיוק כמו החוק לגבי הנאצים. זו תהיה אמירה הצהרתית בעלת השפעה מדינית רחבה. כך גם במערך הסברה, שצריך להיות הרבה יותר התקפי. לחשוף את הזוועות הקשות שטרם נחשפו בפומבי, להצביע על התשתית הדתית הרדיקלית של הזרמים הללו באסלאם, ככזו המאיימת על כל המערב והעולם החופשי. לעשות לחמאס דה לגיטימציה ודה-הומניזציה שהוא ראוי להן. ולא לבקש לגיטימציה לישראל בגלל 'פעילות הומאניטרית'.
להגדיר מחדש את מטרת המלחמה העליונה - שליטה ישראלית מלאה בכל רצועת עזה. שום דבר פחות מזה. פרטים על השלטון המוניציפלי בכל עיירה נתונים לדיון בהמשך. אבל השליטה הלאומית המרכזית תישאר לעד בידינו.
להטיל מצור – להטיל מצור מלא ואפקטיבי על כל הרצועה ובפרט מצור אנרגטי. אף מיליליטר של דלק ואף גלון של גז. לפוצץ ולהבעיר את כל מצבורי הדלק ומקורות האנרגיה הקיימים. זו הדרך לחנוק את הנהרות ולהפוך אותם לבית קברות גדול שלהם ולא שלנו.
לעודד ולארגן הגירה מרצון – שיקום פליטי עזה במדינות העולם. התכנית הזו מחייבת מסמך נפרד, אבל בקווים כללים יש להפעיל לחצים בינ"ל כלפי המדינות הנתמכות ע"י ארה"ב ומדינות נוספות, לשם קליטת רוב ככל תושבי עזה בארצות אלו. מדובר באחוז זניח מאוד לכל מדינה, כמה אלפי משפחות בלבד. ובתכנון נכון ניתן להעביר את רוב האוכלוסייה בגילאים הרלוונטיים מכאן ולפרק את הפצצה הדמוגרפית שלא יכולה לגור איתנו כאן בכפיפה אחת.
לשנות את מדיניות הפעלת אש – לאשר הפצצת מתקנים אזרחיים המסתירים מתקנים צבאיים, לרבות בתי חולים ובתי ספר.
אם לא נאמץ צעדים כאלו, המלחמה הזו תהפוך לעוד סבב. היא תכניס את צה"ל לבוץ עזתי עמוק, תוכ"ד שכל אויבינו מביטים מסביב ומסיקים מסקנות, במקום להביא לשינוי אזורי אסטרטגי.
חנוכה הוא זמן טוב לחשב מסלול מחדש ולהתחיל להאיר את עזה והמזרח התיכון באור חשמונאי.