גל איזנקוט
גל איזנקוטצילום: באדיבות המשפחה

גל, בנו הצעיר של השר והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שירת כחובש ולוחם חי"ר בגדוד 699 בחטיבת המילואים 551.

הכוח שעמו נמנה גל ביצע בשעת בוקר סריקות בפאתי ג'באליה. הם זיהו פיר פתוח, התקרבו אליו ביחד עם כוח של יהל"ם - ואז אירע פיצוץ של מטען חבלה. גל נפצע קשה מהפיצוץ ופונה לבית החולים אסותא באשדוד, שם נקבע מותו.

לי ירון, חברתו הקרובה של רב-סמל ראשון גל איזנקוט (25) מהרצליה שנפל אתמול (חמישי) בקרב בצפון רצועת עזה, פרסמה פוסט ארוך שבו נפרדה ממנו ואליו צירפה תמונה שלהם יחד.

"סליחה גל שלנו סליחה, אני כל כך מצטערת שזה קרה לך", כתבה ירון. "סליחה אהוב שלנו, לנצח נחסר אותך".

"רוצה שיהיה לך עוד עשורים לאהוב ולהיות נאהב. רוצה להציל אותך מהמוות המקולל הזה", כתבה החברה הקרובה ירון. "אמא שלי צרחה כל הבוקר שזה לא הוגן. גל שלנו איש צדק ואמת שאתה, איש ישר מסרגל. איש רחמים וענווה וצניעות, איזה ביישן אתה גלגול אתה לא ידעת איזה חכם ויפה אתה. איש של מצוינות ושקדנות אין קץ. איש של חמלה ואכפתיות. איש שפיו וליבו תמיד שווים, שכל מילה שלו היא התחייבות. איפה אתה ואיפה ההנהגה המקולקלת שלנו. אני גם רוצה לצרוח זה לא הוגן, זה לא הוגן, זה לא הוגן".

"הכרתי אותך ילדה, החבר הכי טוב של אחי הקטן שי. מיד הפכת להיות בן בית שלנו, עוד אח בשבילי ועוד ילד להורים שלי. אין חג או חגיגה שלא היית חלק ממנה גלגול, הפכת את הבית שלנו לטוב יותר, הרחבת לנו את המשפחה. כשנפרדתי מהאקס הראשון שלי, אתה מי שמצאת לי בית חדש, דירה בשוק הפשפשים כי רצית שיהיה לי מקום טוב להחלים בו. ברור שאתה גל, למי יש לב וסבלנות כמוך לעזור לי למצוא דירה.

"אומרים עכשיו בחדשות שאתה לוחם, אבל אני לא יודעת. אתה איש של רגש, איש של מילים, איש של מגע. איש של רפואה, של ריפוי, של עזרה לזולת, של חמלה, של צחוק. מה הקשר של כל זה אליך ילד יקר שלנו? זכיתי להחזיר לך טובה כהשארתי לך את הבית שלי בתל אביב כשנסעתי לניו יורק לפני חצי שנה. ילד צנוע ועניו, מענטש שאתה, כמה שמחת מפינת ההומלסים בצ'לנוב שהשארתי לך, העיקר שתהיה לך מרפסת ושמש ושולחן גדול ללמוד עליו".

"אתה הילד הכי זהיר ואחראי בחבורה, מי שעונה לאמא שלי לטלפון שאחי לא עונה, מי שלוקח את כולנו הביתה כשאבא שלי שותה. גלגול אם סמכתי על מישהו בעיניים עצומות זה עליך, השארתי לך לשמור על השמלת כלה שלי. המחשב של הארץ עוד בארון שלך. איך זה קרה לך ילד, איך אנחנו אמורים להאמין לכותרת הדפוקה הזאת עם השם והתמונה שלך?

"עכשיו אני אכולת אשמה שהשארתי לך תריסים דפוקים בחדר שינה וחושבת אם המזרן היה לך מספיק נוח ולמה לא כיבסתי לך את הווילונות ולמה לא קניתי לך עציץ חדש לכניסה של הבית בהפתעה כמו שרציתי ולמה נתתי לך לעשות את הארנונה והחשמל. מי ידע שהזמן שלך ייגמר כל כך מהר מתוק, הייתי משאירה לך ארמון ועושה את כל הבירוקרטיה שלך אם הייתי יודעת".