בבית העלמין הצבאי בהר הרצל הובא למנוחות היום (שני) רס"מ גדעון אילני מעשהאל שנפל בקרב ברצועת עזה.

האב מנשה נשא תפילת קדיש על הנופל.

סגן אלוף יאיר מנדלביץ' נשא דברי פרידה וספד "משפחת אילני היקרה, חברים, מוקירי זכרו של גדעון האהוב, אנשי ונשות משפחת גדוד 28, וותיקי הגדוד. 'טוב שם משמן טוב, ויום המוות מיום היוולדו' - כל כך מתאים לך גדעון. לכל איש יש שם שנתן לו אלוקים ונתנו לו אביו ואמו, לכל איש יש שם שנתנה לו משפחתו וחבריו, לכל איש יש שם שנתנו לו חיוו, לימודיו ומותו.

גדעון הגיע לפלוגה לאחר שעברתי לפקד על הגדוד מהפלוגה, כך שלא זכיתי לפקד עליו ישירות. אולם, גבורתו ומידותיו בלטו לכל מכריו וחבריו. גדעון המשיך להתנדב למרות שהיה פטור משירות מילואים. היה איש ספר בכל מובן המילה. בן ספריו שהיו איתו, נמצאו גם ספריי פילוסופיה והגות", אמר.

עוד הוסיף כי גדעון "תבע מעצמו להתקדם בלימודים ולהצליח, בלימודי הדוקטורט בפיזיקה, וכל זאת כאב אוהב לילדיו ובעל לתפארת - כך כותבים עליו חבריו. אני זוכר שהיה מנצל כל זמן ללימוד תורה. תמיד היו לו ספרונים קטנים ולא היה מוותר על כל הזדמנות ללמוד תורה. לא התלונן או קיטר לא משנה כמה כבד היה הציוד, השתדל תמיד להמשיך לחייך וללכת קדימה".

"הביטו בעין טובה, מצאו את המאחד ולא את המפריד, זו המורשת שגדעון מותיר לנו. גדעון היה מסור לידיעה שאנחנו נלחמים על זכותנו לחיות חיי שלווה, אמונה ואחווה בארצנו", סיים.

אלמנתו של גדעון, אסתי, ספדה לו בבכי, "אהוב שלי, אני לא מאמינה באיזו סיטואציה אני נמצא. איך אפשר לקבור אדם כמוך? איזו אישיות הייתה לך. איזה בעל אוהב. מפנק ומתחשב היית. אבא מסור לילדים המתוקים שלנו. הלב מסרב להאמין, והדמעות זולגות. איזו עבודה גדולה. תמיד חיפשת את האמת, איך להיות טוב יותר, איך להוסיף טוב בעולם, והכל בענווה, בשקט, ובלי רעש וצלצולים. אתה בטח לא מאמין שאתה מטריח כל כך הרבה אנשים. היית כל כך אכפתי ומתחשב. כאב לך לראות מחלוקות ופילוג, תמיד רדפת אחרי השלום".

עוד אמרה "באנו מעולמות קצת שונים אבל בכל זאת היינו כל כך דומים, אי אפשר היה שלא להסתדר איתך. לימדת אותי להיות טובה, אמיתית ומתחשבת יותר. הלוואי שהייתי זוכה להיות איתך עוד", אמרה.

"השקעת בלימוד התורה, וזה היה כל כך חשוב לך - הקפדת ללמוד בקביעות. הכנסת לבית המתוק שבנינו יחד כל כך הרבה קדושה. אני מבקשת סליחה על הפעמים שלא מספיק אפשרתי לך, וביקשתי ממך להיות יותר בבית. הייתי רגועה שהילדים סופגים ממך את המידות הטובות שלך, את החשיבה הבריאה והעין הטובה שכל כך אפיינה אותך", הוסיפה.

"יכולת לבקש פטור מהמילואים, אבל לא היססת לרגע - ידעת שאתה יוצא. שאתה שליח לדבר מצווה, ותעשה כל מה שאתה רק יכול. הקדוש ברוך הוא רצה אותך קרוב אליו כי אתה כל כך טוב וקדוש. אוהבת אותך כל כך, שבורה ומתגעגעת", סיימה.

הרב יהודה קרוייזר, רב היישוב מצפה יריחו, ספד, "כמה סמלי להיפרד ממך בימי החנוכה, החג שבו אנחנו מציינים את ניצחון החשמונאים. היית טהור כמו החשמונאים - טהור, צדיק ועוסק בתורה, ונלחת נגד הטמאים והרשעים. ידעת לשלב בין עולם הרוח לעולם החומר. הייתה בך עדינות, צניעות ולב טוב".

משה אילני, אביו של גדעון, ספד לאחר שאמר קדיש "גדעון, מחמל נפשנו. היית גיבור חייל ומסרת נפשך על הגנת ישראל. היית יהודי צדיק שהשם עמו בלוב ובכל הליכותיו. אני רוצה לספר לכם קצת עליו, כדי שתדעו מי מוטל לפנינו: גדעון הוא ילד יפה תואר, אבל גם טוב שכל, ומנעוריו התבטא כושר השקידה שלו, וחדות השכל שלו. בישיבה התיכונית נווה שמואל בה למד, היה לו מחנך בשם הרב רייכנר, ובאחת מהשיחות עם ההורים, הרב אמר לנו בהשתאות כי 'דבר כזה עוד לא נתקלתי'. הציונים הרקיעו שחקים. אבל זה לא מה שחשוב - המידות שלו, והעזרה שלו לחברים הרשימו את הרב אפילו יותר".

"כשהתגייס למסלול צנחנים, קצת תמהנו. חשבנו שלא מתאים לו להיות מיליטריסטה עם סכין בין השיניים, אבל הוא הבין שהוא צריך לתרום את חלקו לעם ולארץ, והוא עשה את זה. לאחר מכן, למד תואר ראשון ושני בבן גוריון, ולאחר מכן דוקטורנט, וכל זה תוך כדי שהוא מטפל במשפחה עם ילדים קטנים. בכל זמן פנוי היה לומד, ולא הזניח גם את לימוד התורה".

אחיו נדב ספד לו: "צר לי עליך אחי גדעון, נעמת לי מאוד. אחי הצעיר, האהוב והמתוק גדעון, אנחנו מלווים אותך היום למנוחת עולמים. החוסר והחלל ממש לא נתפסים. אני יכול ממש לדמיין אותך מסתכל עלינו מהשמיים עם החיוך התמידי והחצי מבויש שלך, לא מבין על מה כל המהומה. היית ונשארת התינוק של המשפחה, גדלת להיות הילד, הנער והגבר הכי לא מפונק. גדעון, היית צדיק בחייך ועוד יותר במותך. אסתי והילדים, עיקר השבר עליכם. נעשה הכול כדי שתעברו את זה כמה שיותר בצמיחה".

המשפחה תשב שבעה ברחוב החושן במצפה יריחו. רעייתו תשב שבעה בחלק מהימים בישוב עשהאל.