מאשים. חיים רמון
מאשים. חיים רמוןצילום: מרים אלסטר, פלאש 90

השר לשעבר חיים רמון שומע את הטחות האשם מכיוון הימין כלפי ההתנתקות והסכמי אוסלו והדברים מכעיסים אותו. בראיון לערוץ 7 הוא מסביר מדוע ומותח לא מעט ביקורת על בכירי המערכת הפוליטית, הצבאית והתקשורתית, וכן, כמובן, גם כלפי נתניהו.

"הרוצה לשקר מרחיק עדותו", אומר רמון הקובע כי משום כך יש המנסים לטשטש ולהשכיח את העבר הלא רחוק. "ישנו הניסיון לתאר את גוש קטיף כאי מלדיבי או קריבי, אבל זה היה הרבה יותר גיהנום מגן עדן. 8000 איש בלב עזה. נווה דקלים צמוד לחאן יונס, 6000 קסאמים נפלו על ראשיהם וגם על יישובי העוטף. כדי לנוע בצירים היה צריך נגמ"ש מלפנים ומאחור רק כדי להגיע לחוג", אומר רמון הסבור כי ייעודה של ההתיישבות ברצועת עזה, כמו ביהודה ושומרון, היה להביא לסיפוח ויצירת מצב שיחייב את הישארותה של ישראל בשטח, כשל במבחן התוצאה.

"113 איש נרצחו בין 2001 ל-2005 ברצועת עזה. לא מעט משפחות שילמו בחייהן המוכרת מכולן היא משפחת חתואל. הילדים שם חיו בפחד", אומר רמון וכשאנו מציינים בפניו שילדי הגוש שבים ומביעים געגוע לילדותם בישובי גוש קטיף, הוא קובע ש"הזמן מטשטש", ומספר על שיחת טלפון שקיבל מאחד מילדי הגוש שסיפר לו עד כמה הוא צודק כשהוא מתאר חיים של פחד. אותו ילד למד באחד מיישובי העוטף ואת הנסיעה היומיומית לבית הספר הוא מגדיר כסיוט.

רמון קובע כי בשנתיים הראשונות לצאת ישראל מעזה היה שקט ברצועה, אך החמאס השתלט על הרצועה ואז הוא עצמו הזהיר מהפיכתה של עזה לחמאסטן וקרה למוטט את הארגון ולנהוג בעזה כפי שנהגה ישראל בג'נין ובשכם במבצע חומת מגן.

"אמרתי שלא יכול להיות שארגון טרור יהיה בעזה. הנאומים הכי תקיפים שנגד החמאס היו של נתניהו", אומר רמון המאשים את אהוד ברק כמי שייסד את תיאוריית הדו קיום עם חמאס, רצה תהדייה (הסכמי הפסקת אש) שוב ושוב, והגדיר את מתנגדיו להסכמים הללו מול חמסא כמתלהמים. "נמנעתי מהצבעה ואמרתי שאסור לעשות תהדייה איתם", אומר רמון ומספר "ברק מנע מאיתנו לעשות מבצע ורק אחרי שחמאס ירה 80 או 90 טילים שהגיעו עד לדימונה הקבינט הכריח אותו לצאת למבצע, ותוך כדי עופרת יצוקה הוא ניסה למנוע את זה. לצערי הרב, כאשר שר הביטחון ושרת החוץ נגד מיטוט ורוצים הפסקת אש, אולמרט אמר שהוא לא יכול נגדם וביקש שאתמוך כי בקרוב הוא לא יהיה ראש ממשלה, ותמכתי".

"נניח שההתנתקות היא טעות, אז אתה, נתניהו, הודעת שתמוטט את החמאס, כרתת ברית עם השטן. הרי נתניהו אמר שהרשות היא נטל והחמאס הוא נכס, והוא האכיל את המפלצת ונתן לה כספים וחומרי בניה. כל המנהרות נבנו מאסיבית אחרי צוק איתן. התור של המשאיות במעבר קרני היה אדיר. השקפת העולם שלו הייתה שמי שנגד העברת כספים לחמאס מביא למדינה פלשתינית".

מוסיף רמון ואומר כי על בסיס הדו קיום שיצר ברק "נתניהו הוסיף מימד אידיאולוגי כשקבע את מדיניות הבידול בין עזה ליהודה ושומרון. שר בכיר מאוד אמר במבצע הקודם שהדבר הנורא ביותר הוא חזרת הרשות, כלומר שהחמאס עדיף על הרשות, אבל לפחות היה לנתניהו נימוק אידיאולוגי, אבל כל המערכת הפוליטית תמכה. בנט ולפיד תמכו פעלו ועשו. בנט הגדיל לעשות והיה גאה בכך שהוא הביא פועלים ולפיד היה גאה בכך שהוא לא פוגע בחמאס אלא רק בג'יהאד. לצערי כל המערכת הצבאית, למעט חריג פה ושם שהושתק, תמכו במדיניות הבידול. יאיר גולן כסגן הרמטכ"ל נאם ואמר שמדיניות הבידול היא חכמה. כל הקצינים הבכירים תמכו והיום הם מקווי ששכחנו ושהשרתים של גוגל הושמדו כך שהדברים שלהם כבר לא קיימים. הם אפילו לא מתנצלים. לזכותו של עמידרור הוא אומר ביושרתו שהוא טעה. הם בחוצפתם אפילו את זה הם לא אומרים".

רמון מותח את ביקורתו גם על התקשורת שלא איפשרה להשמיע את העמדה המנוגדת בעוד הוא עצמו חיזר על הפתחים, כהגדרתו, כדי לטעון שנצטרך למוטט את החמאס במוקדם או במאוחר, וחבל להמתין למאוחר. "לא חזיתי את תרחיש השבעה באוקטובר אבל אמרתי שלא יתכן שמדינה מפקירה רבע מיליון אזרחים בידי ארגון טרור, שילדים בעוטף עזה ובדרום גדלים כפגועי נפש וכל זה כדי לחזק את האחיזה שלנו ביהודה ושומרון. האשמה מונחת קודם כל על ראש הממשלה, כפי שנתניהו עצמו הצהיר שראש ממשלה אחראי להכול. יש לך אחריות מיניסטריאלית לאירוע הנורא ביותר מאז ראשית הציונות לבד מהשואה".

רמון שב ומדגיש בדבריו כי על אף ההכרזות בדבר כוונתו למוטט את החמאס בחר נתניהו להציב את אהוד ברק, אבי רעיון הדו קיום עם חמאס, כשר ביטחון. "אם היה נתניהו אומר שהוא נושא באחריות אבל יש לו נסיבות מקלות, אפשר היה לדון, אבל לומר שהוא לא אחראי לכלום? לטוב אתה אחראי ולא לרע?".

ואחרי כל האשמות שהוא מטיח בראשי הזירות השונות, אנחנו שואלים אם קיימת לטעמו אחריות גם לאוסלו ולהתנתקות, ורמון משיב: "אני מבין שאתם רוצים לשלוט בכל ארץ ישראל, לספח את השטחים ושתהיה מדינה דו לאומית ושאם ניתן להם זכויות אזרח זו תהיה מדינה לא יהודית, ואם לא ניתן להם זו תהיה מדינת אפרטהייד. רק תגידו. אני לא רוצה להיפרד מהם ולא לראות פלשתינאים מול העיניים. אני רוצה רק לשלוט צבאית. אתם רוצים להתנחל בתוכם", הוא מבקר גם את אנשי הימין בכוונו את החיצים לעבר אנשי ערוץ 7 וגולשי האתר בהנחה שאלה מחזיקים בעמדות ימין.

האם הוא באמת מוכן לשים את הפתח' על ראשי הרי השומרון עם מסוגלות לאיים על כל מרכזי האוכלוסיה? "פניתי לדנים והם סרבו, פניתי לאוסטרים וגם הם סרבו", עונה רמון בציניות וקובע כי על אף כל ההכפשות ועל אף שאין תהליך מדיני, "17 שנה הרשות לא מעורבת בפעולות טרור. הרשות משתפת פעולה עם צה"ל ותשאלו את כל ראשי השב"כ ואלופי הפיקוד לדורותיהם. בנוסף, הם אמנם רחוקים מלהיות טלית שכולה תכלת והם משלמים למשפחות מחבלים, אבל הם מטפלים בשלושה מיליון בני אדם בכסף שמגיע מבחוץ. אתם רוצים? תפרקו את הרשות האנטישמית הזו, תמוטטו אותה ותיקחו את זה לידיכם. אם היא דבר כל כך איום ונורא, איך נתניהו מוכן שראש השב"כ ייפגש עם חוסיין א-שייך כמעט כל שבוע?".

"אני יודע שיש הזיות על כוח ערבי אמריקאי שישלוט בעזה אזרחית בזמן שאנחנו שולטים צבאית. הגוף היחיד שיכול לשלוט ביטחונית הוא רק ישראל ונהיה שם להרבה זמן, ולגבי אזרחית, אף אחד לא רוצה בהם וגם ההזיות שרוח תפיץ אותם ברחבי הגלובוס תתברר כהזיה. אחרי המלחמה תתכנס הליגה הרבית עם הרשות ובתמיכה כלל עולמית, והם יגידו לרשות שהם ישקמו את הרצועה והרשות תהיה הגורם השלטוני. ככל הנראה גם הנהגת הרשות תתחלף, אבל האמת היא פשוטה יותר, אתם, אנשי ערוץ 7, רוצים להתנחל בכל מקום וליצור מציאות דו לאומית, אתם לא מעלים על דעתכם שבסיפוח דה פקטו תתנו זכויות אזרח ונהיה מדינה דו לאומית ונראה איך נשרוד את זה. תם הטקס של מדינת היהודים הדמוקרטית".

רמון מוסיף ומצטט את דבריו של בן גוריון בשנת 37' עם קבלת תכנית פיל, "האופציות שעומדות בפני העם היהודי או מדינה עם רוב יהודי על כל ארץ ישראל, או מדינה דמוקרטית יהודית על חלק מארץ ישראל. זה נכון גם היום".

לאותם שקיוו שהתבטאויותיו של רמון לאורך השנה האחרונה קירבו אותו לימין וכעת מתאכזבים, הוא מבהיר כי בספרו הוא מבקר את נתניהו לכל אורכו של הספר למעט שני עמודים שבהם הוא מצדד בעמדתו שכן לטעמו בסוגיית השוחד נתפר לנתניהו תיק, אך את הביקורת הוא פורס לכל אורכה. "אני חושב שאת נתניהו תפילו בקלפי ולא בדרכים האלה".